שיגרת אפלייה?

tookmy

New member
שיגרת אפלייה?

שוב אני פותחת את מוסף הארץ לסופשבוע זה, שוב רק גברים בכל הכותרות. אפילו הומו שיצא מהארון ועשה על זה סרט, ואני שמחה בשבילו ולא מזלזלת, והלוואי שיצליח. אף אישה. שוב, אף אישה. 51 אחוז מהאוכלוסיה. אויר ריק. לא קיימות, לא עושות, לא מצליחות, לא נכשלות, כלום. גם בכתבה על אום אל פאחם, ראיינו רק גברים מהעיר, אין לנשים שם דעות משלהן כמובן, ואם יש אלו דעות לא ממש חשובות. הארץ מתהדר תמיד בכך שהוא עיתון לאנשים חושבים. אנשים רבים ביטלו מינוי "במחאה על הדעות השמאלניות הקיצונית" שהוא לא חושש להביע בימים אלו (וחברה שלי שמאלנית בעצמה טוענת ששקלה לבטל את המינוי בטענה שהוא יותר מדיי ימני), אבל נשים הן לא כוח שנלקח בחשבון או שמישהי מדברת עליו בכלל. סתם, פשוט שקופות. לא יותר מדיי, לא פחות מדיי, פשוט אין.
 

טל קר

New member
לא רק הנשים שקופות, אלא עצם זה

שהן שקופות שקוף בעצמו. כבר קרה פעמיים שפירטתי כאן שמות מרצים בכנסים, בהם לא היתה אפילו אישה אחת. כנס אחד היה אפילו בנושא "מגמות חדשות באקדמיה" או משהו דומה. רק שאלו מגמות די ישנות :( . גם היום שמתי לזה לב. הייתי צריכה לחפש חומר באינטרנט על מיזוג שתי חברות, וכשנכנסתי לאתרים וראיתי את הצוות לאורך כל השנים הרלוונטיות, ולא ראיתי אפילו אישה אחת. והעצב והכעס השני על כך שאין אף אישה בכל המקומות האלה, או שאם יש נשים הן אחוז כל כך קטן לעומת אחוזן באוכלוסיה, הוא על השקיפות של המצב הזה. שא/נשים עוברים לידו ולא חשים בכלל שמשהו לא בסדר, או צריך שינוי, או לא שוויוני.
 
ואני חוזר ושואל ../images/Emo104.gif

למה הציפייה הזו שיפרסמו, ידברו, ויעשו? למה נשים שלא מסכימות עם הצורה שבה נראים הדברים, לא יוצרות מציאות אחרת? כותבות בעיתון על נשים, מרצות על נשים, וכד´? כדוגמה לדרך בה נשים יכולותליצור מציאות אחרת הוזכר כאן בעבר משרד עו"הד של רחל לויתן - אז למה לא לאמץ את המודל בתחומים אחרים? אין לי שום רצון לפגוע אישית, אבל הטרוניות על זה ש"הם" לא עושים מה שצריך להעשות, מנציחה את תדמית ה back seat driver...
 

tookmy

New member
מה שאתה אומר יפה וטוב , אבל-

המציאות גם מוכיחה שעיתונאיות שהאג´נדה הפמיניסטית שלהן גלויה לא מקודמות ולא שורדות. יותר מזה, אני יכולה לומר לך שדווקא כן ראיינו אותי כמה פעמים לעיתון, אפילו השבוע קיבלתי טלפון. איכשהו זה קשור לנושאים אותם אני מקדמת בהתנדבות או חצי בהתנדבות(כגון נושא הפורום אותו אני מנהלת) ואף פעם לא דברים שקשורים לקריירה שלי, גם בתקופות שהיא הייתה מרשימה יותר (זה בסדר, הקאמבק בדרך...)
 

טל קר

New member
בוא נראה, למה שאמצעי תקשורת

המוניים ייצגו גם חמישים אחוז מהאוכלוסיה? אולי כי זה אמור להיות חלק מתפקידם? למה שמוסדות אקדמאים בחסות המדינה יתנו ביטוי גם לנשים בקרב משאבי האנוש? אולי כי גם זה אומר להיות חלק מתפקידם? גורמים מרכזיים בחיים הציבוריים מפלים נשים. מה אתה מציע? אוניברסיטאות חלופיות? עיתון חדשות נוסף שיואיל לתת ביטוי גם לנשים, כי במעריב (או ידיעות או הארץ) נושאים שקשורים לנשים לא נראים לעורכים מספיק חשובים או מענינים לפרסום? ומאיפה המימון לכל הנ"ל? (כידוע אחת הבעיות היא גם אי השוויון הכלכלי, שמתבטא באי שוויון בבעלות על אותם משאבים).
 
דווקא בגלל זה..../images/Emo104.gif

מדוע שנשים לא תקמנה עיתון או אוניברסיטה שיתאימו להן? הרי הן 50% מהציבור לא? אז ההצלחה מובטחת...והמימון לכל הנ"ל? סליחה - אבל את לא באמת חושבת שבעלי העסקים ממנים אותם מכספם האישי, נכון? ומעבר לזה - אי השוויון הכלכלי, בא לידי ביטוי בעיקר במשכורת, וממילא לא מקבלי המשכורות הם שמקימים עסקים. מאד קל ומפתה למחות נגד אי צדק, אבל התייחסות רצינית מחייבת גם עשייה. שוויון לא מקבלים - שוויון לוקחים. וכל עוד הפעילות הפמיניסטית מתמקדת במחאות ובטענות על קיפוח מצד הגברים, היא משמיטה את הבסיס מתחת לטענותיה שלה, מכיוון שהיא מעניקה את הכח לגברים להחליט אם יהיה שוויון או לא.
 

טל קר

New member
ברור שהכוח להחליט אם יהיה שוויון

או לא הוא גם בידי גברים. כמו שהאם תהיה התיחסות שוויונית לגייז היא גם בידי סטרייטים, והאם יהיה שוויון לשחורים תלוי הרבה מאוד גם בלבנים. האם נשים חיות בואקום? האם שוויון משמעו כניעה לכך שהמצב הנוכחי ישאר על כנו (במקום לשנותו) ויצירת עולם אלטרנטיבי מאפס? למה שוויון לא (גם) מקבלים? אני חושבת שאתה מבלבל בין אחוז הנשים לבין אחוז הנשים בקרב בעלי ההון. הפערים הכלכלים הם בהחלט לא רק במשכורות. תסתכל על בעלי ההון שמממנים עיתונים ואוניברסיטאות (כן, אוניברסיטאות ממומנות במידה רבה גם מתרומות.
 

nirdagan

New member
אפליית נשים באקדמיה

איננה מושפעת לדעתי מהרכב התורמים לאוניברסיטאות. לדעתי ישנה באקדמיה אפליה קשה נגד נשים עקב "העצמאות האקדמית" שיוצרת ניתוק בין התהליכים החברתיים באנושות ובין "הקריטריונים האקדמיים" לקידום מרצים. "העצמאות האקדמית" אומרת בין השאר שרק מי שעכשיו מרצה באוניברסיטה יש לו השפעה על "הקריטריונים האקדמיים". (אגב זה גם פוגע ביכולת ההשפעה של התורמים). זה יוצר מערכת שהיא מאוד שמרנית ומתנגדת לשינויים. השינוי יכול להתבצע רק מבפנים, ממי שהשיטה קידמה אותו. וכי למה מי שהשיטה היטיבה עימו יתקומם נגדה? לדעתי יש לעצמאות האקדמית פן חיובי כי היא מונעת מהממשלה להפוך את האוניברסיטה לכלי תעמולה ממשלתי (כפי שקרה במדינות רבות באירופה, בה הממשלות ע"י חקיקה פגעו בעצמאות האקדמית). הדבר חשוב מאוד בייחוד במדינות כמו ישראל (ואחרות) בהן מערכת החינוך הממשלתית מתפרסת מגן הילדים עד התיכון, ומרבית התלמידים לומדים במערכת הממלכתית. כיום לימור ליבנת ביחד עם סילבן שלום עושים מאמצים לחיסול העצמאות האקדמית והפיכת האוניברסיטאות לסניפים של הליכוד. מבחינת קידום השיויון בין גברים ונשים באוניברסיטאות הדרך הנכונה לפעולה לדעתי היא הקמת אוניברסיטאות חדשות. מבחינת האפליה בכלי התקשורת ההמוניים, האינטרנט פועל לטובת הקבוצות המופלות, כי ניתן לפרסם ברשת בעלות נמוכה יחסית ללא הוצאות ענקיות כמו של הקמת תחנת טלויזיה או עיתון מודפס.
 
הרבה שינוים לחיוב אני רואה באקדמיה

ההיחשפות הכי גדולה שיש לי היום לעולם האקדמיה היא דרך אחיותיי. שתיהן לומדות בפקולטות שנחשבות נורא גבריות. (אחת בפקולטה להנדסת חשמל בטכניון, השניה בפקולטה להנדסת חשמל בת"א.) ואצל שתיהן יצא לי להתקל בדברים מעודדים דווקא... אחותי הלומדת בטכניון, נשלחה במסגרת היותה סטודנטית לתואר שני ומתרגלת להרצות בתיכונים בחיפה לגבי המקצוע וכדו´. כאשר היא אמרה לי שהמטרה החצי-מסווית של ההרצאות האלה זה לעודד נשים להגיע להנדסה. היא אמרה שבחלק מהתיכונים גם לפניה נעשו לבנות הכיתות שהיא הרצתה בפניהן הרצאות שונות ומשונות בנושא מעמד האישה (היא לא ממש ידעה את הפרטים המדוייקים). אצל אחותי הלומדת בת"א, נתקלתי במשהו אחר, ראיתי כי איזשהו תרגיל שקיבלה לש"ב היה כתוב "בלשון נקבה, עם הסטודנטים סליחה". אמנם, כביכול שינוי קטן, אבל אותי זה עודד. אינני מסכים איתך שהפתרון הוא הקמת אוניברסיטאות חדשות, במיוחד מדינה כמו שלנו בה הבירוקרטיה חוגגת (ובנושא הזה דווקא בצדק) והסיכוי להצליח ב"משימה" זו הוא הוממממ....אפסי למדי. הפתרון כן צריך להיות לדחוף בנות להישגיות. זה יכול להיעשות מתוך מערכת החינוך הממלכתית (רצוי) או מחוצה לה (מצוי). אחותי הלומדת בטכניון אמרה לי פעם, שאלמלא האמונה שההורים שלי נתנו לה, והדחיפה שנתנו לה, קשה לה להאמין שבתור אישה היא הייתה מעיזה ללכת לפקולטה כל כך גברית. לבנות שאין הורים שידחפו אותן - צריך להיות מישהו שיהווה את התחליף.
 

הילהל

New member
לא רוצה לדכא אותך אבל

האקדמיה עדיין מאוד גברית. רוצה דוגמא לא מהסטטיסטיקה? אני חוויתי את ההבדל ביחס אלי לאחר ש"העזתי" להנשא וללדת (סדר עדיפויות דפוק) מול אי השינוי ביחס לגברים בסטטוס שלי שעשו אותו דבר. ואמא שלי מסכמת את הגישה הזו כך:"כדי שגבר יצליח באקדמיה, כדאי שתהיה לו אישה שתסייע. כדי שאישה תצליח באקדמיה, כדאי שלא יהיה לה גבר שיפריע". ובהחלט אני רואה את זה ביומיום האקדמי.
 

nirdagan

New member
הבעיה איננה בהישגיות בקרב נשים

הבעיה באקדמיה היא שהמערכת מכשילה נשים בקידומן כאנשי סגל.
 
שוויון ../images/Emo104.gif

ראשית, היחס המספרי בין נשים לגברים אינו כמו בין גייז לסטרייטים או בין שחורים ללבנים בארה"ב. לכן, אין מה להשוות בין צורות המאבק הנדרשות. שנית - יש סתירה פנימית בטענתך כי יצירת עולם אלטרנטיבי משמעה השארת המצב הקיים על כנו. כש 50% מהאוכלוסייה תעשה דברים בצורה אחרת, ממילא המצב הקיים לא יימשך. שוויון לא מקבלים, כי אם יש בידי מישהו כח להעניק שוויון, כי אז השוויון אינו קיים (אחרת ה"מוענק" ישיג את השוויון בעצמו). ובעלי ההון אינם הגורם המכריע. כוחם של בעלי ההון תלוי בצרכנים. אם 50% מהצרכנים היו רוצים עסקים בעלי אופי מסויים - בעלי ההון היו מתיישרים בהתאם לרצון הצרכנים. דווקא הם לא מנהלים מאבקים אידאולוגיים אלא הולכים אחר המטבע. צר לי, אבל נראה לי שהסיבה האמיתי לחוסר המעש היא שפשוט נוח יותר לבא בטענות לאחרים, ולהסביר מדוע המתלונן לא יכול לפעול (ואני לא מכיר אותך ולכן לא מתייחס אלייך אישית אלא לאותו חלק מהנשים הפמיניסטיות המסתפקות בטרוניות).
 

טל קר

New member
לשחורים ולגייז יש יתרון על פני נשים

כי הם יכולים להתאחד. הם יכולים ליצור קהילות בהם אפשר יהיה לאסוף כוחות. נשים לא. אין מצב ש50% מהאוכלוסיה תעשה אחרת, כי נשים נולדות לגברים, ומתחתנות עם גברים, ועובדות מתחת לגברים, והסיכוי שכל אלו הם שוביניסטים ומעניקים לה עצמה חינוך שוביניסטי איננו שואף לאפס. סלח לי שאיני מתעלפת או מתפלצת מהאשמה בטרוניות או קיטורים. הרי בעיה מס´ 1 זה העדר המודעות. וכיצד תתפתח מודעות אם לא כמה שיותר נשים וגברים יפתחו את הפה ויגידו כמה שהמצב לא טוב ודורש שינוי? איך אישה X תדע שהבעיה היא לא רק אצלה אלא גם אישה אצל אישה Y וZ אם כולן תשתוקנה? למה אתה קורה חוסר מעש? אתה מציע שעם האוברדרפט שלי אני אקים כרגע אוניברסיטה? אפתח עיתון? אפתח עסק שיתיחס בשוויוניות לנשים? אתה מציע שאם אני לא יכולה לעשות אף אחד מאלה, אני אשב ואסתום ולא אתלונן ואולי הדברים איכשהו יסתדרו לבד? שוויון בהחלט גם מקבלים. יש תהליכים לא שוויונים בדרך להשגת שוויון. הרי התיחסות שוויונית במובנה של לתת אותו X לשני אנשים, ולהתעלם מכך ששני האנשים מגיעים ממקומות שונים, ושאחד מהם מגיע אחרי מאות שנות אפליה, זה שימור הפער. לתת לתלמיד חלש ותלמיד חזק את אותו שיעור, זה לא שוויוני, זה משמר במקרה הטוב את הפערים ומגדיל במקרה הרע. בעלי ההון לא עושים מה שהצרכנים רוצים. הם עושים מה שהם חושבים שהצרכנים רוצים. והם רואים את זה מנקודת המבט שלהם. ורוב נקודת המבט שלהם, כמו נקודת המבט של רוב האוכלוסיה זה שגבר זה ברירת המחדל, ושהאדם הסביר הוא גבר. מה אתה מצפה מהאישה הסבירה לעשות? זו עם האוברדרפט? איזה מעשים אתה מצפה שהיא תעשה, שלא יכנסו אצלך בגדר טרוניה?
 

טלה בר

New member
עתון הארץ

אני במקומך לא הייתי קוראת את הארץ - זה גם מה שאני עושה. חרם נשי על העיתון יכול להיות יעיל יותר מכל סוג אחר של מחאה.
 

tookmy

New member
במקרה שלי-

אני לא קונה אותו, וגם לא מנויה. הוריי (דווקא בעקבותיי, כי לפני שנים התלהבתי ממנו כשגיליתי אותו והם עברו מהעיתון שאליו היו רגילים) מנויים לעיתון וכאשר אני נכנסת אליהם אני קוראת. בכל מקרה אמרתי לאמי משהו בנדון, לא יודעת אם היא תעשה משהו, אבל יכול להיות שהיא תכתוב להם כמנויה כועסת, כיון שהיא עוסקת בפמיניזם עוד הרבה יותר ממני.
 

טל קר

New member
מתי אמא שלך מגיעה אלינו?

(ואולי באמת תבואו יחד למפגש?)
 

tookmy

New member
שלחתי לאורין מסר בעניין אמא שלי

ובקשר למפגש, אני לא יודעת עדיין, אבל אם אגיע זה יהיה לבד...
 

טל קר

New member
לפחות בהארץ אין מדי פעם בעמוד

האחורי את התמונות של "הנה רותי מקפצת רצוי בביקיני בעת קטיף החמציצים השנתי".
 
עוד משהו שחשבתי עליו..

"הארץ" נוטים בחלק המאמרים להכניס מאמרי אורחים. אם תשימו לב (לפחות אני אישית שמתי לב לזה) לכל אורח חייב להיות איזה תואר מודבק לשם: "הכותב הוא ד"ר לקשקשנות שכל בוטה" "הכותבת היא אחראית אסתטיקה תיפועלית בחברה כושלת שאת שמה לא נזכיר" טוב, די עם הציניות.
בכל מקרה, "הארץ" נוטים לאהוב מאמרי אורח של אנשים שהם יכולים לתת להם איזה תואר מפוצץ. טל קר אמרה באחת ההודעות למעלה, שהפורום הזה הוא הפורום פמניזם הכי מצליח במדינתנו. מה לגבי שאוריין ו/או טל יכתבו איזשהו מאמר, רצוי אפילו על מעמד האישה בעיתונות, וננסה לשלוח אותו ל"הארץ" כמאמר אורח? ייתכן אפילו שזה יעבוד... שווה לנסות, לא?
 
למעלה