לא אוהבת שיגרה
בהגדרה..
רק מלשמוע את המילה הזו אני מתחילה לזוז שלא בנוח בכיסא שלי.
לא מסוגלת לאכול את אותו דבר יותר מיומיים רצוף.
הרהיטים אצלי בבית אפילו עוברים מקום מתקופה לתקופה.
לפעמים אני זקוקה לשבוע של בילויים ואם אני לא יוצאת אני יכולה להרגיש שהבית סוגר עליי.
אני זקוקה לחוגים למלא את שעות הפנאי שלי.
אפילו עוף בתנור עם תפו"א, אף פעם לא יצא לי בדיוק כמו בפעם הקודמת.
זה מצחיק...
כי עד לא מזמן, לא שמתי לב..
שאני למעשה מכורה לשגרה.
כל היום שלי מנוהל על זמנים, על הדקה.
כי אני חייבת להספיק הכל

אפילו זמן לפנאי ובטלה, זה כתוב ביומן.
אחרת אני מאבדת את הרגליים והידיים ואני לא מספיקה דבר ממה שאני אוהבת לעשות.
ותמיד הייתי כזו,
עוד מהתיכון..
הכל רשום, הכל זמנים, הכל מנוהל מראש.
אבל מה...
אני לא אוהבת שגרה
