שיגרה שנמאסה..

[q0s]

שיגרה שנמאסה..

אני באמת נמצאת בסביבה שאוהבת ומעריצה אותי, ובאמת כשאני מסתקלת על החיים שלי, הם בכלל לא רעים. מה שכן נכנסתי לשיגרה, והשגרה התחילה להמאס עלי. החלטתי שאני חייבת שינוי, ושינוי דרסטי. לכן החלטתי שאני הולכת לעבור לגור בארצות הברית לתקופה, ומשם נראה לאן אני אתגלגל. מה שכן יש לי פחד כשאני ארצה לחזור לא יקבלו אותי באותו חום והערצה כמו שעכשיו. הבן אדם הכי קרוב אליי טוען שאני בורחת מהבעיות שלי במקום להתמודד איתם, ובעיות יהיובכל מקום שאני אחליט להשתקם. וזה מאוד קריר מצידי להתנתק מכל האנשים סבבי שכן אוהבים אותי. מה אתם חושבים? האם שינוי ומעבר למקום חדש הוא באמת פיתרון או רק פיתרון זמני? תודה~

 

[nutmeg]

על איזה בעיות את מדברת?

 

[freearth10]

הוא צודק

לכל מקום אליו תגיעי תביאי איתך את עצמך. אם טוב לך עם עצמך יהיה לך טוב - פה או בסוף העולם. נכון שכאשר עוברים למקום חדש, יש לך הזדמנות להתחיל דף חדש, לשנות משהו, אבל אל תשכחי שכאשר את מגיעה למקום חדש יש לך התמודדות חדשה עם מצבים אותם לא הכרת קודם וזה יכול להיות כבד מידי לאדם שבין כה וכה לא טוב לו. בנוסף, את הסיבה לשיעמום לא פתרת, העברת אותו רק למקום אחר והוא יופיע שם במוקדם או במאוחר. מי שאוהב אותך יקבל אותך כך כמו שאת עם היתרונות והחסרונות ומי שלא - על חבר כזה בין כה וכה את לא יכולה לסמוך. נסיעה לארץ אחרת זו לא בהכרח התנתקות ניתן לשמור על קשר גם ממרחקים. אם את מדברת על חבר - זה כבר סיפור אחר. יתכן והוא מאוד יפגע מהנטישה שלך ויראה את העזיבה שלך כבריחה ממנו, לא מעצמך.

 

[q0s]

אז ככה..

מה הבעיות שלי? הבעיה היא השיגרה שנכנסתי אליה (ואני מרוצה מהשיגרה הזאת) אבל אני פשוט רוצה לקחת הפסקה, ובתקווה לחזור אליה. מה שמאוד קשור לזה זה הבחור שאני עובדת איתו "הבוס", היחסים ביננו הם בסדר אבל אני פשוט צריכה הפסקה ממנו. אגב, הבוס הוא הבן אדם שהיא קרוב אליי, והכי ידיד שלי (לא חבר או משהו בסיגנון). הבעיה היא שהוא לא יקבל אותי באותה ברכה אם אני יעזוב עכשיו. מה אתם אומרים? זה יזיק לנסוע בכל זאת? תודה על התשובות.

 

[nutmeg]

השאל למה את מתכוונת

כשאת אומרת שהעזיבה "תדיק" לך. אם את רוצה לנסוע ולחזור בדיוק לאותו מקום בו את נמצאת עכשיו, סביר להניח שלא תוכלי כי אחרי הכל אנשים צריכים להתארגן בלעדייך כשלא תהיי פה. ובכלל, אי אפשר להעלם לזמן ארוך ולחשוב שחוזרים לאותה נקודה בחיים. מה את יודעת, אולי את כבר תשתני אחרי פסק הזמן שלך באופן כזה שאת תהיי זו שלא רוצה לחזור לאותה משבצת? פסק זמן לא רק משפיע על המשבצת שהשארת ריקה כשעזבת אלא גם משפיע עליך. ובכל זאת, אם את רוצה את דעתי האישית מהמעט שהבנתי ממה שכתבת - אז ככה: אני תמיד בעד שינויים. לדעתי אנשים שיודעים לקום ולשנות דברים בחיים שלהם - כלומר לחולל בעצמם שינוי - בגדול תמיד מרוויחים. יש גיל בו אפשר לשנות יותר בקלות מקום מגורים, עבודה, מדינה וכו' - וזהו הגיל בו אין התחייבויות של משפחה, ילדים, משכנתא. זה הגיל "לנסות את העולם" וללמוד משהו מהניסיון הזה. יכול להיות שתלמדי ששינויי יבשת זה לא בשבילך, ושאת ממש אוהבת ומתגעגעת לשגרה, אבל לעולם לא תדעי עד כמה חשובה לך השגרה אם לא תצאי ממנה ותבחני את עצמך גם בסיטואציות שוברות שגרה. אני מאמינה שאם הצלחת לבנות לך חיי שגרה פעם אחת, תוכלי לעשות זאת שוב... כל עוד את מבינה ש"שוב" לא אומר "אותו הדבר בדיוק". אם את מוכנה להבין שאחרי תהליך של שינוי לא חוזרים לאותה משבצת, ואת מוכנה לצאת ולנסות דברים בעולם עם ידיעה שכל ניסיון מביא אותך לנקודה אחרת בחיים - אז יאללה - לנסוע!

 

[q0s]

החלטתי

אני נוסעת. תודה על העזרה.

 

[גרא.]

q0s,כיוון שהחלטת, דעתי כבר אינה

משנה.לא נותר לי אלא לאחל לך הצלחה, בכל אשר תחליטי, ותבצעי.

 

[shoshita]

אז ככה

אי אפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה.. מכירה את המשפט נכון שהוא מרגיז אבל הוא נכון מה שאת רוצה זה לחיות במקום אחר לראות דברים חדשים אבל שתמיד יהיו לך מעריצים.... את עדיין לא בריטני ספירס שגם אם תגורי באפגניסט אז יהיו לך מעריצים לכן את צריכה לחשוב מה יותר חשוב לך להתבגר מבחינה נפשית רוחנית זה המעבר לגור בארצות הברית או חיי החברה הבטוחים שמאפיינים דרך אגב את הילדות והנערות שלך ? תחליטי תגיעי למסקנות אבל אל תהרסי דבר טוב

 

[q0s]

אני חושבת שמצאתי משהו באמצע

אני מתכוונת לעשות טיול של 2-3 חודשים ואז לחזור להשגרה שלי. ככה זה לא קיצוני לשום כיוון.