כן...הייתי שם..
תקופה לא קצרה....חשבתי בדיוק כמוך...ישבתי כמו זומבי ולא עשיתי כלום כי כל היום ניתחתי, חשבתי, רציתי לעשות המון דברים ולא האמנתי בעצמי ומאוד פחדתי...בקיצור נגעתי בתחתית... וואלה..היה קשה... ואז לא יודעת איך ומתי...פתאום אספתי הכל וגם זה היה מחוסר ברירה..כי אם הייתה לי אפשרות הייתי ממשיכה להיות באותו מצב עד היום... יש כניראה אנשים ואני אחת מהם שחייבים ..אבל חייבים להגיע הכי נמוך כדי להתרומם.... את יודעת זה כמו כדור שמקפיצים...רק כשהוא נוגע בריצפה הוא מיתרומם שוב למעלה..ואני כזאת.. אז רק שתדעי שמפה רק עולים..וזה לא קלישאה ..עברתי את זה על בשרי..