שיגרה זה רע?
אני כבר שנה וחודשיים בשירות. כבר שנה וחודש שאני עושה את אותו התפקיד, עם אותם אנשים. אותה שיגרת יום, אותו מהלך יום, אותם דיונים, אותם חברים, אותם משתתפים. שלשום קמתי בבוקר בלי חשק, פעם ראשונה שזה קרה לי. משום מה תמיד קמתי לצבא עם חיוך, למרות שזה דורש ממני לקום לפנות בוקר ולא בבוקר. בקור, בחום, תמיד היה לי כיף ללכת לבסיס. שלשום הרגשתי מוזר, הלכתי באי רצון היום עבר לי לאט והכל היה חרא כזה.. פתאום הבנתי שזה משעמם אותי, שזה סוג של טירוף. לעשות את אותו הדבר במשך שנתיים, יום יום. וכשאני מסתכלת על המפקדים שלי - הם פאקינג עושים את זה כבר 20 שנה! אמרו לי שכדאי לי להחליף מקום , וככה גם השירות יעבור מהר, וימצה יותר. זה בהחלט מפתה, מצד שני.. כל כך קשה לי לעזוב טוב לי עם אותם אנשים, כולם מכירים אותי, אני מכירה את כולם. אני בטוחה בכמעט 100% שאם יהיה לי תקן להשאר יחתימו אותי להמשיך לעבוד שם[משרד הביטחון..], ככה שהעובדה שאני אעבור למקום חדש - יקח ממני את הסיכוי שיחתימו אותי [ומתאים לי לעבוד שם כמה חודשים.. גם ככה אני מפסידה שנת לימודים..] מכיוון שהם לא יפיקו להכיר אותי טוב כמו שהמפקדים הנוכחים שלי מכירים ויודעים כמה אני שווה. אז מה עושים במצב כזה? מצד אחד זה מראה לי ת'אופי שלי - שעבןודה באזרחות יהיה לי קשה מאד למצוא מאחר ואני לא מסוגלת להיות בשגרה, זה מטריף אותי. מצד שני, FUCK IT. מה אני עושה עכשיו? שיגרה, זה באמת רע.. אה..?
אני כבר שנה וחודשיים בשירות. כבר שנה וחודש שאני עושה את אותו התפקיד, עם אותם אנשים. אותה שיגרת יום, אותו מהלך יום, אותם דיונים, אותם חברים, אותם משתתפים. שלשום קמתי בבוקר בלי חשק, פעם ראשונה שזה קרה לי. משום מה תמיד קמתי לצבא עם חיוך, למרות שזה דורש ממני לקום לפנות בוקר ולא בבוקר. בקור, בחום, תמיד היה לי כיף ללכת לבסיס. שלשום הרגשתי מוזר, הלכתי באי רצון היום עבר לי לאט והכל היה חרא כזה.. פתאום הבנתי שזה משעמם אותי, שזה סוג של טירוף. לעשות את אותו הדבר במשך שנתיים, יום יום. וכשאני מסתכלת על המפקדים שלי - הם פאקינג עושים את זה כבר 20 שנה! אמרו לי שכדאי לי להחליף מקום , וככה גם השירות יעבור מהר, וימצה יותר. זה בהחלט מפתה, מצד שני.. כל כך קשה לי לעזוב טוב לי עם אותם אנשים, כולם מכירים אותי, אני מכירה את כולם. אני בטוחה בכמעט 100% שאם יהיה לי תקן להשאר יחתימו אותי להמשיך לעבוד שם[משרד הביטחון..], ככה שהעובדה שאני אעבור למקום חדש - יקח ממני את הסיכוי שיחתימו אותי [ומתאים לי לעבוד שם כמה חודשים.. גם ככה אני מפסידה שנת לימודים..] מכיוון שהם לא יפיקו להכיר אותי טוב כמו שהמפקדים הנוכחים שלי מכירים ויודעים כמה אני שווה. אז מה עושים במצב כזה? מצד אחד זה מראה לי ת'אופי שלי - שעבןודה באזרחות יהיה לי קשה מאד למצוא מאחר ואני לא מסוגלת להיות בשגרה, זה מטריף אותי. מצד שני, FUCK IT. מה אני עושה עכשיו? שיגרה, זה באמת רע.. אה..?