נולדת מחדש1
New member
שיגעון
אני לא יודעת איך להתחיל לכתוב ואיך בכלל אומרים מה שמרגישים בלי לברוח אח"כ או להסתתר דרך תיאורים אבל מישו שהכרתי ולמד כתיבה אמר שזה יעזור וחפר לי על היכולת של כתיבה לשחרר את הכאב אז אני מנסה כבר כמה לילות שיש לי סיוטים.לפני כמה ימים התעוררתי כשכל החולצה שלי רטובה מזיעה. לא ייחסתי לזה משמעות אבל הרעד ברגליים והכאבים בחזה ממשיכים אתמול חלמתי שאח שלי מרביץ לי ואני בחלום רוצה שהוא יאהב אותי והוא לא עברתי דירה ואני מרגישה ממש ממש לכודה הדירה קטנה והשותפה העמיסה עליי ידע עליה שלא רציתי לדעת אני מנסה להיות נחמדה ולא אפטית אבל אחרי 16 שנה שיום יום שמעתי את אמא שלי שעות ארוכות אין לי כוחות יותר להקשיב למי שהוא לא אחד מהשלושה שאני אוהבת. אני מרגישה שזה שואב ממני בטח לא לזרה. אני צריכה את המרחב שלי, את המקום שלי. זה לגיטימי להתחבר לשותפה שלך אבל לי אין כוחות ואני צריכה את הלבד והזמן שלי עם עצמי נראה לי שאני משתגעת. התעוררתי היום בבוקר. 5 אני כבר בחוץ. האוטובוס מאחר ואני מתחילה להתחרפן. כאילו, על אמת. הרגל שלי מתחילה לרעוד לי האוסידי מתחיל להשתלט עליי ברגעים האלה נעצר מולי גבר עם אופנוע .הרחוב שומם וחשוך.הוא מסתכל עליי ואני לא מבינה מה הוא רוצה אני ככ מפחדת מהחרדות של האוסידי אז אני שואלת אותו לאן הוא מגיע אין לי מושג איך השאלה הזו נפלטה לי מהפה בזמן שמחשבה אחר הייתה מה הוא רוצה ולמה הוא עצר ומסתכל עליי הוא שואל לאן אני צריכה ואני אומרת אני לא שמה קסדה כי אני ככ מפחדת לא להיות במקום ההוא אנחנו נוסעים ואני רואה במראה איך אני מחבקת גבר זר הוא לא חוסך ממני ואומר"את מחממת לי את הגב איזה כיף" הוא שואל בת כמה אני ושאר חארטות אני מרגישה חרא באותם רגעים באמצע הדרך הוא עוצר ואומר לי שאני אנהג אני אומרת לו מה פתאום שאני לא יודעת אני אומרת איזה 3 פעמים שאני לא רוצה והוא לא מתייחס ועוצר שם על הראש שלי את הקסדה והוא מאחוריי אני לאט לאט קולטת מה עשיתי אנחנו נוסעים הוא מוביל והקסדה מכסה לי את העיניים ואני לא רואה כלום בכביש אני נכנסת לאיזה מצב רוח התאבדותי שמה אכפת לי בכלל למות על הכביש ונוסעת עוד הוא מכוון מציע קפה על הדרך אני אומרת לא מגיעים והוא אומר לי "תישארי איתי" אני חושבת בלב איזה מניאק יש לו טבעת אז אני אומר:"אני רואה שיש לך טבעת" הוא נבוך ואומר לי סתם בצחוק ושלא אסע עם זרים אני מנסה לקלוט מה קרה בדקות האלה איך הרגשתי קטנה ואיך הוא לא הקשיב לי איך שנסעתי בעיניים עצומות בכביש על אופנוע בחושך אני עושה מה שאני צריכה וחוזרת לדירה ומגלה ששכחתי תמפתחות השותפה לא עונה ואני בלחץ זמנים............. אני שומעת את החתולה שלי מבפנים שורטת את הדלת ומייללת לאחרונה אני נאחזת בה מחבקת אותה חזק חזק בלילה כי היא היחידה שמזכירה לי בית במושגים של התמימים והלא נגועים, אלה מפעם מזמן מזמן אני מזמינה פורץ לא חושבת על בעל הדירה בכלל אני רוצה בית! להיות בפנים! השותפה שלי חוזרת אליי ואומרת לי לבוא לעבודה שלה אין לי כוחות לחשוב בהיגיון בכלל אני אומרת לא משנה מחכה לפורץ ומתחילה לבכות במדרגות כמו איזה יצורה בסוף הוא הסע אותי לעבודה שלה אחרי שקצת היגיון נכנס לי לראש והבנתי שבעל הדירה ישתולל ביטלתי את מה שהייתי צריכה לעשות כדי להתאפס על עצמי .............
אני לא יודעת איך להתחיל לכתוב ואיך בכלל אומרים מה שמרגישים בלי לברוח אח"כ או להסתתר דרך תיאורים אבל מישו שהכרתי ולמד כתיבה אמר שזה יעזור וחפר לי על היכולת של כתיבה לשחרר את הכאב אז אני מנסה כבר כמה לילות שיש לי סיוטים.לפני כמה ימים התעוררתי כשכל החולצה שלי רטובה מזיעה. לא ייחסתי לזה משמעות אבל הרעד ברגליים והכאבים בחזה ממשיכים אתמול חלמתי שאח שלי מרביץ לי ואני בחלום רוצה שהוא יאהב אותי והוא לא עברתי דירה ואני מרגישה ממש ממש לכודה הדירה קטנה והשותפה העמיסה עליי ידע עליה שלא רציתי לדעת אני מנסה להיות נחמדה ולא אפטית אבל אחרי 16 שנה שיום יום שמעתי את אמא שלי שעות ארוכות אין לי כוחות יותר להקשיב למי שהוא לא אחד מהשלושה שאני אוהבת. אני מרגישה שזה שואב ממני בטח לא לזרה. אני צריכה את המרחב שלי, את המקום שלי. זה לגיטימי להתחבר לשותפה שלך אבל לי אין כוחות ואני צריכה את הלבד והזמן שלי עם עצמי נראה לי שאני משתגעת. התעוררתי היום בבוקר. 5 אני כבר בחוץ. האוטובוס מאחר ואני מתחילה להתחרפן. כאילו, על אמת. הרגל שלי מתחילה לרעוד לי האוסידי מתחיל להשתלט עליי ברגעים האלה נעצר מולי גבר עם אופנוע .הרחוב שומם וחשוך.הוא מסתכל עליי ואני לא מבינה מה הוא רוצה אני ככ מפחדת מהחרדות של האוסידי אז אני שואלת אותו לאן הוא מגיע אין לי מושג איך השאלה הזו נפלטה לי מהפה בזמן שמחשבה אחר הייתה מה הוא רוצה ולמה הוא עצר ומסתכל עליי הוא שואל לאן אני צריכה ואני אומרת אני לא שמה קסדה כי אני ככ מפחדת לא להיות במקום ההוא אנחנו נוסעים ואני רואה במראה איך אני מחבקת גבר זר הוא לא חוסך ממני ואומר"את מחממת לי את הגב איזה כיף" הוא שואל בת כמה אני ושאר חארטות אני מרגישה חרא באותם רגעים באמצע הדרך הוא עוצר ואומר לי שאני אנהג אני אומרת לו מה פתאום שאני לא יודעת אני אומרת איזה 3 פעמים שאני לא רוצה והוא לא מתייחס ועוצר שם על הראש שלי את הקסדה והוא מאחוריי אני לאט לאט קולטת מה עשיתי אנחנו נוסעים הוא מוביל והקסדה מכסה לי את העיניים ואני לא רואה כלום בכביש אני נכנסת לאיזה מצב רוח התאבדותי שמה אכפת לי בכלל למות על הכביש ונוסעת עוד הוא מכוון מציע קפה על הדרך אני אומרת לא מגיעים והוא אומר לי "תישארי איתי" אני חושבת בלב איזה מניאק יש לו טבעת אז אני אומר:"אני רואה שיש לך טבעת" הוא נבוך ואומר לי סתם בצחוק ושלא אסע עם זרים אני מנסה לקלוט מה קרה בדקות האלה איך הרגשתי קטנה ואיך הוא לא הקשיב לי איך שנסעתי בעיניים עצומות בכביש על אופנוע בחושך אני עושה מה שאני צריכה וחוזרת לדירה ומגלה ששכחתי תמפתחות השותפה לא עונה ואני בלחץ זמנים............. אני שומעת את החתולה שלי מבפנים שורטת את הדלת ומייללת לאחרונה אני נאחזת בה מחבקת אותה חזק חזק בלילה כי היא היחידה שמזכירה לי בית במושגים של התמימים והלא נגועים, אלה מפעם מזמן מזמן אני מזמינה פורץ לא חושבת על בעל הדירה בכלל אני רוצה בית! להיות בפנים! השותפה שלי חוזרת אליי ואומרת לי לבוא לעבודה שלה אין לי כוחות לחשוב בהיגיון בכלל אני אומרת לא משנה מחכה לפורץ ומתחילה לבכות במדרגות כמו איזה יצורה בסוף הוא הסע אותי לעבודה שלה אחרי שקצת היגיון נכנס לי לראש והבנתי שבעל הדירה ישתולל ביטלתי את מה שהייתי צריכה לעשות כדי להתאפס על עצמי .............
