גם לי ברור שצריכים מדינה וגם עובדי מדינה,
אבל לא בכמות המופרזת שמקרבת אותנו למדינות "סוציאליסטיות" (טוטאליטריות) שרובן התפרקו בעבר הלא-רחוק. המדינה יכולה ולדעתי גם צריכה לנהל את רשת הרכבות, אבל האם גם מכין הסנדביצ'ים חייב להיות עובד מדינה? למה שהמדינה לא תזמין את הסנדביצ'ים האלה על פי מכרז מחברה שמתמחה בהם? חברה כזאת, שמייצרת לצורך הדוגמה סנדביצ'ם לאלפי לקוחות שונים, גם תעשה את העבודה באופן יעיל ומקצועי יותר, ואולי גם זול יותר. מה אכפת לו לעובד שמכין את הסנדביצ'ים, מהו שמה של החברה שמעסיקה אותו? במידה ורוצים באמת לדאוג לזכויות העובדים, אפשר להתנות את המכרז בזכויות המועסקים בחברה הזכיינית. יתרה מזה: כשיש כמה חברות כאלו בשוק ולא רק חברה ממשלתית אחת, העובד יכול לעבור למקום עבודה אחר אם התנאים לא מספקים אותו. בקיצור: "קפיטליזם חזירי".
יש דוגמאות נוספות לחסרונות הגדולים הנובעים מגודלו המוגזם של המגזר הציבורי על חשבונו של המגזר הפרטי (ותודה לועדים היקרים שלנו שעדיין לא אסרו על כל פעילות של עסקים פרטיים... הרי על פי דבריהם, זהו חלומם הגדול). בכל מקום ומקום בעולם זה הוביל לשגשוג של נפוטיזם ולהעדפת קישורים על פני כישורים, מינויים פוליטיים, אי-התאמה בין השכר לביצועים, ולחוסר יעילות טוטאלי בכל. הגוש המזרחי הגדול התפרק בעיקר בגלל בעיות כלכליות שנבעו מחוסר יעילות מחריד של הכלכלה שנשלטה ותוכננה כולה על ידי המדינה, וההבדל התהומי בינה לבין הכלכלה של רוב מדינות המערב. לא בגלל "חתרנות של האימפריאליזם האמריקאי".