מסכימה עם חייכנית לגבי התרומה שגן של
חינוך מיוחד לכל ילד ובפרט לילד עם קשיים.
כשילד עובר באמצע השנה ממסגרת למסגרת הוא כבר מגיע מראש עם סטיגמה של ילד שהיו לו בעיות בגן הקודם, כי זה מאוד לא מקובל (אלא אם המער הוא בעקבות מעבר דירה). כשכבר ביום הראשון הילד "מראה מה שיודע", דהיינו מפגין את ההתנהגות הבעייתית זה מגביר את הנטייה להדביק לו סטיגמה מהיום הראשון (ואיני מצדיקה את הגננת, גננת טובה היתה מנסה להכילו ולנסות להתקרב אליו ולהכירו לפני הדבקת תווית).
ולגבי מעבר לחינוך מיוחד: ניתן לחייב אותך לועדת השמה אבל ברוב המקרים לא ניתן לחייב אותך להסכים להמלצות הועדה (אלא אם באבחון מתגלים ממצאים מאוד חריגים שמעידים בודאות על כך שהילד לא יכול להשתלב במסגרת רגילה גם עם ליווי צמוד). מעבר לחינוך מיוחד מחייב ועדת השמה. ברוב הארץ הועדות מתקיימות בין אמצע מרץ לאמצע מאי. כדי שילד יוכל לעלות לדיון בועדת השמה הוא צריך להיות לאחר אבחון של פסיכולוג התפתחותי או חינוכי או על סמך המלצה מפורשת של רופא התפתחותי/נוירולוג או פסיכיאטר לילדים כשצריכה להיות המלצה מפורשת של איש המקצוע לגבי חינוך מיוחד בכלל והמסגרת הספציפית המתאימה לילד בפרט (למשל גן שפתי/תקשורתי/לליקויי למידה וכו'). מסגרות החינוך המיוחד הן על אזוריות (לאו דווקא בשכונה בה גר הילד) ולא בכל ישוב יש מסגרת מתאימה. היכן שיש הם נוהגים לפי העיקרון של עניי עירך קודמים, דהיינו גם אם נניח בנך מתאים יותר לגן אבל אינו מתגורר בישוב בו נמצא הגן ויש ילד מאותו יישוב שפחות מתאים, סביר שהוא יתקבל בעדיפות קודמת לבנך כי הרשות מחוייבת קודם לתושביה וכל רשות מעוניינת לחסוך בעלויות ההסעות עד כמה שאפשר. ועוד משתנה חשוב מאוד הוא שלמסגרות הטובות יש ביקוש ואז לרוב כל הקודם זוכה ומהר מאוד הרשימה מתמלאת. ובמסגרות חינוך מיוחד מאוד מקפידים לא לחרוג מהתקן, דהיינו להוסיף ילדים מעבר למספר.
כל זה מביא לכך שאתם נמצאים כבר בדקה התשעים לגבי התחלת התהליך לועדת השמה. לכן ייתכן שהגננת מיהרה לתייג את הילד ולומר את שאמרה כבר ביום הראשון, כדי להבטיח שתספיקו להכין את החומר לועדת השמה. לו הייתי במקומך הייתי עושה את כל התהליך על מנת שהילד יגיע לועת השמה ויאושר למסגרת מתאימה וישוריין לו מקום בה. במקביל הייתי בודקת את מסגרות החינוך המיוחד באיזור, מבררת איך הן ומה שביעות הרצון של ההורים ממנה. מקסימום לקראת סוף שנת הלימודים בהתאם למצב של הילד מחליטה סופית האם אכן לשלוח אותו לגן חינוך מיוחד או לערער על ההחלטה. (כמובן שהייתי רושמת אותו במקביל גם בגן הרגיל אליו אמור ללכת).
ובניגוד לחייכנית אני לא הייתי מעבירה אותו לגן אחר. זה כבר הגן השני שהילד עובר מתחילת שנת הלימודים והעברה לגן נוסף עשוייה לגרום לכך שיגרור אתו את הבעיות גם לגן החדש ואז? כל יומיים יועבר גן??? כמו כן זה עשוי ליצור/להגביר אצלו את תחושת הכשלון הצטבר, החריגות וחוסר ההתאמה.
