צר לי לאכזבך
אך נראה לי שברשימותיו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל, הוגה הדעות המהפכני והנועז, שבלי ספק היה גדול-דורו, אך כי לא רבים הלכו אחר דרכו, גם בגלל לשונו העמוקה והקשה להשגה והבנה כראוי, וגם בשל רעיונותיו שלא עלו בקנה אחד עם הנורמה המקובלת באותם זמנים, רב אשר לא היה רק הוגה אלא גם משורר ומקובל מהדרגה הראשונה, ובכן נראה לי שברשימותיו של הרב קוק ישנם משפטים ארוכים מזה שבחרת לצטט בהודעתך הקצרה והנוגעת ללב עד כדי דמעות, ואם לא אצלו - אף שיש בכתביו, הנפלאים בפני עצמם והמלאים פיוט ושירה הנוגעים ללב, כמו גם דברי הגות וחקר בנושאים העומדים ברומו של עולם, והשובים לבם של רבים וטובים שהציצו בכתביו ונפגעו, או שהגו בכתביו שנים רבות עד כי יכולים הם מבלי משים ואגב אורחא לדבר בסגנונו הרם והשירי המדבר על הוד יפעת תפארת החיים ברום הדרם, במקורם העליון הזורח עזוז של שטף אור-אלהים-חיים ושאר מילים הממלאות את הלב חדווה כבירה ונסיקת כנפיים אל-על, מקום שם מלאכים ירונו ובן אדם ילוד אשה לא יקרב לאותם גבהים ברגיל, אף שיש בכתביו המרובים משפטים ארוכים וקשים למעקב ללא ספק, עד אשר קשה להוגה ולמתבונן לרדת אל סוף דעתו אם לא יקרא את המשפט שוב ושוב, ורצוי שאף ינתחו לנתחיו - הרי שלא אלמן ישראל, ובימינו-אנו ממש נמצא תלמיד חכמים מופלג, רב המלמד תורה ואמונה בישיבה המרכזית העולמית, היא הידועה בשם 'ישיבת מרכז הרב', ושמו בישראל הוא ר' עודד וולנסקי, ואשר כתב כמה וכמה ספרים (ארבעה במספר, דומני) אשר בשם 'אבן ישראל' יכונו, ובהם מאמץ הוא את סגנונו הקשה-במקצת של הרב קוק, ואף מרחיב אותו, עד לכדי פסקה שלמה וארוכה המהווה משפט אחד - דבר הגורם הנאה מרובה לאחד מחבריי, אשר בכל פעם שיוצא כרך חדש של ספרו ומגיע לספריה בישיבתנו הק', נוהג הוא לעבור על הספר כולו, לא בשביל ללומדו באמת - דבר אשר כנראה נבצר מילוד-אשה פשוט לעשות בלי אמצעים מיוחדים - אלא כדי לבדוק האם נשבר השיא הנוכחי של המשפט-הארוך-ביותר-בכתבי-ר'-עודד-וולנסקי (ונראים הדברים שאכן השיא נשבר בכל פעם מחדש כאשר יוצא כרך נוסף של ספרו) - כך שישנם אנשים הכותבים ללא כל קושי פסקאות ארוכות בהרבה מאותה פסקה שהפנית אליה בהודעה זו.