שטר חוב או צ'ק בטחון

[אור מגיע]

שטר חוב או צ'ק בטחון

בעלי ואני עומדים לשכור דירה והמשכיר ביקש מאיתנו שטר חוב עם חתימת שני עדים וכו'. בגלל שאיננו מכירים את הפרוצדורה הזאת וגם בגלל שאנו לא רוצים לערב אנשים אחרים, הסכמנו על צ'ק בטחון. לדירה הקודמת ששכרנו נתנו צ'ק בטחון על סך שכר דירה של חודש אחד, אולם בעל הבית החדש דורש צ'ק על סכום של שכר דירה לשנה. שאלתי היא - האם אנו חייבים להענות לבקשתו? ואם כן, באיזה אופן ובאילו תנאים הוא יכול לפרוט את הצ'ק? תודה מראש.

 

[פלורי ניסן עוד]

חייבים? לא

כל הסכם, גם הסכם שכירות, נעשה לאחר שהצדדים הגיעו להסכמה באשר לתנאיו. אבל סביר שאם לא תגיעו לעמק השווה בעניין צ'ק הבטחון, המשכיר יסרב לכרות עמכם הסכם. באשר לגובה צ'ק הבטחון - השאלה אם הוא סביר או לא תלויה, בין היתר, בגובה שכר הדירה החודשי ובתנאים לפרעון הצ'ק (בטחון למה הוא אמור לשמש). נושא התנאים לפרעון הצ'ק גם הוא נתון למו"מ בין הצדדים ויהיה כפי שיוסכם ביניהם בהסכם השכירות. אופן פרעון הצ'ק הוא באמצעות הצגתו לפרעון בבנק ואם הצ'ק לא יפרע (בשל חוסר כיסוי, ביטול הצ'ק או מכל סיבה אחרת), המשכיר יכול לפתוח תיק הוצל"פ לביצוע השטר (=הצ'ק).

 

[אור מגיע]

תשובה

גובה שכר הדירה החודשי הוא 600 דולר. בחוזה כתוב שהמשכיר רשאי לגבות את הצ'ק באם הדירה לא פונתה בזמן על פי החוזה, וכן אם המושכר ניזוק ולא שולמו כל התשלומים. השאלה היא מה פירוש "נזק" והאם ניתן לגבות סכום כזה גדול על אי פינוי ועל תשלומים שלא שולמו כמו נניח ארנונה או חשמל שאינם כל כך גבוהים כמו 7200 דולר. האם הוא רשאי לגבות את כל הסכום בעילה זו, או רק את הסכום שמכסה על התשלומים או על הנזק? האם צ'ק הבטחון מהווה בטחון או גם מעין "קנס" לשוכר? היכן החופש של המשכיר מוגבל במקרים כאלה?

 

[פלורי ניסן עוד]

סכום הצ'ק

נראה לי טיפה גבוה. באשר לתנאים לפירעון הצ'ק: כמובן שאם זה צ'ק הוא לא יוכל לפרוע רק חלק ממנו (בניגוד לשטר בטחון למשל) וזהו חסרונו של צ'ק בטחון. אני מציעה כי יוכנס בהסכם סעיף המבהיר כי על אף מתן הצ'ק מובהר כי המשכיר לא יקבל יותר מ: 1. בעניין אי פינוי בזמן- רצוי לקבוע קנס בגין כל יום של איחור בפינוי (בדר"כ מחושב פי 1.5 משכר הדירה החודשי לחלק ל- 30). 2. בעניין הנזקים - כגובה הנזקים המוכחים על פי פס"ד חלוט 3. בעניין תשלומי שכ"ד/חשבונות שלא שולמו - בגובה הסכומים שלא שולמו. למעט נושא הקנס בגין אי פינוי הדירה, צ'ק הבטחון לא אמור להיות "קנס" כי אם בטחון למשכיר כי יוכל להפרע מהשוכר בגין הפרת ההסכם. וכמובן, הכלל כפוף לחובת תום הלב של המשכיר (וגם של השוכר). ולא התייאשתי מלחזור ולומר שרצוי מאד שעו"ד יעבור על ההסכם בטרם תחתמו עליו.

 

[אור מגיע]

תודה רבה רבה רבה!

 

[אור מגיע]

שאלת תם

מהו "פסק דין חלוט"?

 

[פלורי ניסן עוד]

פס"ד חלוט

הוא פס"ד שלא ניתן לערער עליו (לאחר שעבר מניין הימים במהלכם ניתן להגיש ערעור על פסק הדין).

 

[עוד יוסף פרידמן]

אשריכם שאין למשכיר עו"ד

שכן מדובר במשכיר שהוא פראייר מדופלם. מטרת שטר החוב עם הערבים, הוא להיות חרב מתהפכת מעל ראש השוכרים, למקרה ויחליטו לא לעמוד בהתחייבויותיהם. אז יפנה המשכיר אל הערבים ואלה או שיגרמו שהשוכרים יעמדו בהתחייבויותיהם או שישלמו במקומם. מסירת שיק "בטחון" של השוכרים הוא אקט חסר כל משמעות. הלוא אם השוכרים הגונים, לא יהיה צורך לא בהפעלת שטר הבטחון ולא בהצגת שיק "הבטחון". אולם אם השוכרים לא הגונים, יציג המשכיר את השיק והוא יחזור, בין בגלל הוראת ביטול ובין בגלל חוסר כיסוי. כך יצא המשכיר וידיו על ראשו.

 

[אור מגיע]

ואשרינו שהמשכיר לא קורא פה בפורום..

וחוץ מזה, הבנתי שדווקא יש למשכיר עילה לתבוע את סכום הצ'ק על ידי הוצאה לפועל, במידה והצ'ק לא מכוסה. בכל אופן מדובר דווקא בשוכרים הגונים ובמשכיר שאולי גם כן הגון, אלא שאני מעדיפה להתייחס אליו באופן של "כבדהו וחשדהו".

 

[עוד יוסף פרידמן]

מה תועיל לו התביעה נגד השוכרים

בהוצאה לפועל? הלוא יכול לתבוע אותם על פי הסכם השכירות.

 

[אור מגיע]

כך הבנתי מאחת השאלות פה

בכל אופן הוא יכול לתבוע, אז למה הוא יוצא פראייר?

 

[Andrei D]

אבל... בסוג שיק כזה הוא הופך ל

נושה רגיל, במידה שחלילה, תפשוט רגל. בהוצל"פ לא תהיה לו עדיפות על פני נושים אחרים. (אלא אם אתה כותב שיק לפקודתך ומסב אותו למשכיר - כך אתה למעשה תעביר לו נכס, היינו הוא יהיה נושה מובטח.) כמובן, המצב עדיף מבחינתך