שטותניקיות

[tapas tapas]

שטותניקיות

ראיתי היום את הסרט הראשון של אינדיאנה ג'ונס, זה בהודו עם השלוש אבנים האלו והילדים העבדים. וממש נהנתי. אבל , הסרט היה די שטותניקי כזה, אבל בצורה שאהבתי. כלומר, בן אדם שיסתכל על הסרט הזה היום יכול לחשוב שהוא מגוחך בגלל השטויות שיש בו כי הוא לא סרט שמיועד להיות קומי טהור. אבל, גם חשבתי שבכל סרט יש את השטויות האלה, רק שהיום מחביאים את זה יותר טוב. גם בשר הטבעות יש מלא שטויות, כל מיני דברים דרמטיים מוגזמים ושטותיים שאין להם בסיס "ריאליסטי" אלא יותר קורים בשביל לבדר את הצופים, ולא מתוך איזה מחשבה שיש איזשהוא הגיון מאחורי זה. מצד שני, סרט מאוד מציאותי וריאליסטי יכול להיות גם מאוד משעמם. אם יעשו סרט על יום לימודים שלי בטכניון, אני בטוח שאנשים יתאבדו מלראות כזה סרט. זה נכון גם לגבי משחקי תפקידים, יש שטותניקיות במשחקי דברים. כל מיני דברים שטותיים, כמו שהחבורה מגיעה בדיוק בזמן להציל את הנסיכה ולא שנה אחרי שכבר הנסיך הרשע הקריב אותה קורבן לאל הרשע. השאלה האם אנחנו מסווים את השטויות האלה מאחורי משחק רציני, או שעדיף לשחק אותן בגלוי. כל חבורת גיבורים שהולכת להציל את העולם או את הכפר, ההסתברות שכולם יהרגו בהרפתקאות המסוכונת במשחק ריאליסטי היא מאוד גבווה. יותר מזה, הסיכוי שמישהוא מהדמויות היה רוצה לוותר על להמשיך בהרפתקאה המסוכנת היא מאוד גבוהה. אז אני חושב שאין טעם להסוות את השטויות הלא ראליסטיות בהרפתקאות האלה. ושצריך או להיות מודעים לכך שיש קצת שטויות במשחקי תפקידים מהסוג הזה, או לשחק משחק ריאליסטי לחלוטין של ארגז חו"ל. הבעיה במשחק ריאליסטי לחלוטין שקיימת סכנה גדולה מאוד שהדמות לא תרצה בכלל לצאת להרפתקאות או שלא יקרה לה שום דבר שמעניין לשחק אותו, כמו סטודנט שלומד בטכניון.

 

[BluePrint]

באמת שטותי...

... לחשוב ש-Indianna Jones and the Temple of Doom זה הסרט הראשון. אבל טעויות בצד, ושטויות לפנים: תזמון טוב זה לא שטותי, אם יש לו סיבה. ואין שום סיבה שהחבורה תגיע באיחור של שנה, אם יצאה למבצע ההצלה יום לאחר שהנסיכה נחטפה. כשאתה אומר "שטותי" נראה לי שאתה מתכוון ל"היתולי", ואם ניקח את Temple of Doom כדוגמא: לפני גשר החבלים, כשאינדי מוצא עצמו מול שני לוחמים מנופפי חרבות ורוצה לירות בהם כמו בערבי ב-Raiders of the Lost Ark, אבל מגלה שאקדחו נעלם. (נזרק מהמונית של שורטי בתחילת הסרט) יש אנשים שמציאותי בשבילם זה לצאת להרפתקאות, העולם יכול להיות משעשע בשבילם כמו בשביל כל אחד מאיתנו, מבלי להיות שטותי. לדוגמא (נוספת): במהלך ארוחת הערב היום צפינו ב-Supervolcano מהסיבה הפשוטה שכשחיפשתי סרט (בתחילת השבוע), פתחתי את תיק מספר 2 במקום תיק מספר 1. ולאחר שהסתיים הסרט ב-DVD העברתי לערוץ 8, שבדיוק היה באמצע שידור אותו סרט, ולרגע אחד העולם נראה מאד מצחיק. דברים "שטותיים" קורים בעולם המציאותי שלנו, אין שום סיבה שלא יקרו בעולם פנטסטי, ולא צריך להקריב מציאותיות משחקית בשבילם. זה לא שטותי, זה היתולי. ומצבים כאלו קורים כל יום. "העולם מצחיק, אז צוחקים". -הגשש החיוור: קרקר נגד קרקר.

 

[tapas tapas]

טוב

כנראה שאתה לא זוכר את הסרט כל כך (או שאני טועה) אבל למשל יש קטע שווילי (הבחורה) יושבת במחנה של היער והיא נתקלת בעטלף, ואז בנחש, ואז בינשוף ובכל מיני חיות והיא צורחת ובורחת מהחיות בזמן שאינדי ושורטי מדברים. זה ממש שטותי. כאילו ב10 מתר רבוע היא נתלקת בכל החיות בגו'נגל. יש עוד מלא דוגמאות.

 

[BluePrint]

מאד.

אני באמת לא זוכר את הסרט כל כך, לכן רפרפתי בו בזמן שכתבתי את ההודעה. נכון, הקטע הנ"ל נראה מאד מטופש, אבל הנחתי מראש שלא תטפל לשטויות שאינן קשורות לעלילה. כמה עוד זה "מלא" אני לא יודע (לא, ארוחת הערב לא נחשבת), אבל אם לזה התכוונת אני משתתף בצערך ובצערו של כל שחקן שהמנחה שלו חושב שצריך קטעים שכאלו במשחק. אישית, מעולם לא נתקלתי, לא התקלתי, ולא חשבתי בכלל לכיוון הזה. אני מאמין שההומור שלי קצת יותר מעודן.

 

[tapas tapas]

למה?

זה דווקא היה ממש מצחיק הקטעים האלה. למה לא לעשות הרפתקה ממש מ"טופשת" בסגנון אינדיאנה ג'ונס? אני בטח שזה יהיה הרבה יותר כיף מהרפתקאות עם הומור מעודן או הומור מאופק, או שטותיות מוסוות במסיכה של רצינות. או לחלופין לעשות משחק רציני לגמרי וריאליסטי לגמרי, אבל להסוות משחק שטותי עם מסיכה זה נראה לי הפסד.

 

[BluePrint]

לא היתולי? בכל זאת שטותי?

אני שמח שנהנית, אבל כל עוד אתה לא משחק בעולם המצויירים של האחים וורנר, או משחק פארודי כמו Munchkin (משחק תפקידים, כמובן, לא משחק קלפים), הומור זה משהו שמוסיפים בשביל להפיג מעט את המתח.ולמטרה זו עדיף לעשות זאת בחוכמה, ולא ע"י דגדוג בית השחי עם קלשון. אני בכלל חשבתי שאתה שואל האם להכריח את השחקנים לצחוק (דוגמאת ווילי וחיות היער), או לתת להם לפרש את המקרה (דוגמאת אינדי והאקדח החסר) ולהחליט לבד האם זה משעשע או מותח. בכל מקרה, אינדיאנה ג'ונס זה לא מטופש, זה סגנון הרפתקה קולנועי (שמעתי מתייחסים לזה בשם Cinematic Pulp Action, אם אני זוכר נכון) וממש במקרה הסגנון המועדף עלי. עוד דוגמאות לסגנון? Star Wars Pirates of the Caribbean National Treasure... ואתה לא יכול לומר עליו שהוא מטופש. כמובן שאתה יכול לומר "לא יכול להיות" ו"אני לא מאמין", אבל אינך צריך להאמין, זה סיפור בדוי. ולאחר שהסכמנו שמדובר בבדיון, הסרט עצמו מאד חכם. אבל בחזרה לנושא, אני חושב שאין מקום למצבים שאתה מתכוון אליהם במשחקים שאינם קומיים\פארודיים מלכתחילה, ויהיו שבירת אוירה מוחלטת. עוד דוגמא לסיום: מה דעתך על Batman Begins?

 

[ogmios]

SoD

חלק מהכניסה לעולם הדמות היא השלת חוקי ההיגיון שלך, וקבלת ההיגיון של עולם המשחק. בעולם של קונאן, ברברי עם חרב גדולה תמיד ינצח את הקוסם הרשע, בסופו של דבר. למה? ככה. ככה העולם עובד. בעולם אפי יתר על המידה, כמו של הזבולנים של T$R, אפשר לחשוב שכל יורש עצר מחלטר כקבצן במשך תקופה זו או אחרת. למה? ככה. בקומיקס של מרבל (לפחות זה מאיזור שנות התשעים. אני לא מעודכן במה שקורה שם בימינו) הטפרים של וולברין יכולים לחתוך רובוטים כמו חמאה, אבל בחיים לא תראה אותו פוצע בן-אדם. למה? ככה.

 

[BluePrint]

Seriously and Obviously Deformed

כמובן וכמובן. אבל לא תראה את קונאן מחליק על דם הקוסם שהרגע חתך לשניים, ונופל על התחת. יורש העצר המקבץ נדבות לא יגניב גללי גמלים למרק השליט הנוכחי שרצח את אביו, ולא תראה את Wolverine נאבק בקופסאת שימורים כשאחד מטפריו נתקע. הומור מסוג זה יתאים רק למשחק שהוגדר כשטותי מלכתחילה, וסביר להניח שישוחק עם דמויות שטותיות יותר מקונאן או Wolverine. (אבל זה רק טעמי בהומור)

 

[אייני]

תראה

אינדיאנה ג'ונס אלו סרטים קלילים (ומעולים

) שלא לוקחים את עצמם ברצינות כל כך... יש בהם הומור עצמי (כפי שהזכירו את הקטע עם האקדם למשל) וכל מיני קטעים משעשעים שאמורים להיות הפוגה מדיי פעם מהמתח. דווקא הסרט שאתה מדבר עליו הוא הסרט הכי "אפל" של אינדיאנה. (אתה רוצה סרט יותר הומוריסטי? תראה את השלישי, "מסע הצלב האחרון". אינדיאנה ואבא שלו הורסים מצחוק). זאת לא סתם שטותיות, המטרה של הקטעים האלה, שבאים בתזמון מאוד מדוייק, היא ליצור הפוגה מהמתח שמצטבר, ובסופו של דבר, הם גם חלק מהסרט - להדגיש את העובדה למשל שאינדיאנה הוא לא "הגיבור המושלם" שיש לו תשובה לכל דבר, ולפעמים הוא מפשל, ולפעמים הפשלות האלה מאוד משעשעות. אחרי הכל, לא מדובר בדברים עד כדי כך לא מציאותיים (לגבי השטותיות, אני מתכוון. לא לגבי האבנים הקסומות וכל זה

). הם חביבים, גורמים לך לצחוק, ומעבירים את הסרט בקלות יחסית... ככה גם צריך להיות במשחקי תפקידים לדעתי, אבל צריך לדעת את התזמון, כמו שאם היו דוחפים באינדיאנה כל שניה איזו בדיחה, זה היה נמאס, בדיוק כמו במשחק תפקידים. (ד"א, אני חדש. בערך. יותר קורא סמוי. אני פשוט מת על אינדיאנה ג'ונס

ולblueprint - יש לך אחלה טעם בסרטים

הו, ד"א, איזה מלחמת הכוכבים אתה אוהב? אני מאוד מקווה שאלו הישנים ולא החדשים...)

 

[BluePrint]

ראיתי (../images/Emo32.gif going)

...ולא התרשמתי. שלשת Star Wars החדשה היא מכה מתחת לחג-... לגזע המוח. (וזה קצת מוקדם לקבוע שיש לי טעם טוב בסרטים, כשנתתי דוגמאות מסגנון אחד בלבד)

 

[Nihau]

ברוך הבא (going ../images/Emo32.gif)

נדמה לי שמכל סרטי מלחמת הכוכבים ה5 הכי אהוב עלי - האמפריה מכה שנית- המפגש הראשון ביודה (ומחובר היטב לשיר של ווירד אל ינקוביץ) לגבי אינדיאנה ג'ונס- מה שהוא אמר

 

[Ihavenonick]

החיים עצמם הם בדיחה אחת גדולה

אז מה הבעיה אם נשחק בצורה כזאת? ישנו סופר מסויים, קוראים לו טרי פראצ'ט. ספרי עולם הדיסק בנויים על כך שבספרים ובסרטים קיימים כל הדברים המוזרים האלו. הוא נוהג לשים דגש על כך ולצחוק על כל התבניות שקיימות בחיבורי סיפורת למיניהם. דוגמאות: סיכוי של אחד למיליון, שומרים נגד הגיבור וכו'