שח מט לילדים

[limori]

שח מט לילדים

האם משהו מכם לימד את הילד שלו או את הילדה שלו לשחק שח? אבא שלי רוצה ללמד את רואי ואני די מתלבטת. אשמח לשמוע אם למשהו היה נסיון. תודה לימור

 

[מאי ח]

תלוי בגיל הילד

(כדאי לציין את גיל הילד בתוך ההודעה) למה לא, בעצם? אם רואי ירצה / יתלהב - הוא ילמד וישחק. אם לא ירצה - אני בטוחה שהסבא לא יעלב וילחץ. אני מכירה גן ששילב קשיש שהיה בא לשחק עם הילדים וללמד אותם שח מט אני התחלתי לשחק בערך בגן חובה (כמובן שאז היינו גמישים יותר באשר לחוקי המשחק

)

 

[בר71]

לא מתוך ניסיון אבל...

מה אכפת לך? אם סבא רוצה ורואי יאהב את זה אז יופי לכולם! הדבר היחיד שצריך לשים לב הוא שרואי באמת נהנה מזה ולא עושה זאת רק כדי לרצות את סבא או את הסביבה. וגם... לדאוג שסבא לא יעלב אם הוא לא ימצא את הפרטנר שאותו הוא קיווה למצוא. בכל מקרה בהצלחה!

 

[יונת ש.]

אני שיחקתי שח בתור ילדה

אם כי הרמה שלי הייתה ונשארה מזעזעת. אחי הגדול לימד את עצמו שח בגיל 5-6 וממנו זה עבר לשאר האחים. אבל הוא היחיד מבין כולנו שגם טוב בזה. הוא לימד את בני הגדול לשחק בגיל 4 בערך, וזה נקלט די לאט (יש הרבה חוקים, ולא מהתחלה הוא זכר את כולם). מצד שני, הוא מאוד נהנה מזה וכל סוגי הכלים מעוררים אצלו מאוד את הדמיון. הוא אפילו הכריח את אמא שלי ללמוד שח ולשחק איתו, מה שאנחנו לא הצלחנו לעשות בתור ילדים.

 

[limori]

אבא שלי ניסה ללמד אותי כשהיתי

בת 10 אבל להגיד את האמת...התיאשתי מהר מאד. וזה ניראה לי מאד קשה. אני חושבת שאנחנו ננסה מחר וניראה אם זה יצליח. תודה. לימור

 

[michal@gal]

אולי תתחילו בדמקה?

הרעיון דומה, אבל עם פחות כללים, ונראה לי יותר מתאים לגיל 4, אבל עדיין מספיק מסובך כי צריך לפתח אסטרטגיות לנצחון.

 

[כרמית מ.]

גם אבא שלי ניסה ללמד אותי

כשהייתי ילדה (והוא לא משחק שח כתחביב). אני לא זוכרת בת כמה הייתי, אבל הוא עשה את זה כל כך גרוע (ניצח אותי במהלך או שניים, פעמיים רצוף, על ההתחלה) שהרבה שנים היה לי אנטי נוראי (ובעצם מעולם לא המשכתי עם זה). ככה שחשוב גם הצורה שבה מלמדים, והבשלות של הילד להתמודד עם כשלונות. אני חושבת שאני כבר ידעתי אז להתמודד עם כשלונות, אבל אלו היו הפסדים כל כך מיידים, שכל כך מקטינים אותך ולא נותנים שום סיכוי. כשאמא שלי לימדה אותי משחקים כמו שש בש ודמקה, היא עשתה את זה בהדרגה, תוך שהיא מלמדת אותי את צורת המחשבה, ומעודדת אותי לשים לב, וגם עוזרת לי להמנע מטעויות (בהתחלה), וככה יכולתי ללמוד בלי להיות מאוימת. מן הסתם היא גם ניצחה, אבל אז הפסדתי, לא הובסתי...

 

[limori]

כרמית זה בדיוק הענין. ולכן היו לי

התלבטויות. לרואי היה מאד קשה להתגבר על כשלונות. הפסדים גררמו לו להתרגז ולהתעצבן כ"כ. אבל בתקופה האחרונה הוא למד נהדר להתמודד עם הפסדים. תראי החלטנו אתמול לנסות ללמד אותו, הוא משחק דמקה ומשחק ששבש, הוא מאד אוהב משחקים של גדולים. אנחנו משחקים המון רמיקוב עם חברים והוא אלוף הרמיקוב. אנחנו משחקים רמיקוב עם "הורדות" ז"א מי שיש לו סריה מעל 30 יכול להוריד ואחר כך אפשר לבנות סריות ולתמרן עם הקלפים של היריב. ורואי אלוף האלופים לפעמים הוא נשאר איתנו ער עד שעות מאוחרות ומשחק. מאד אהבתי את המשפט שלך ואני מצטטת" "ככה שחשוב גם הצורה שבה מלמדים, והבשלות של הילד להתמודד עם כשלונות. אני חושבת שאני כבר ידעתי אז להתמודד עם כשלונות, אבל אלו היו הפסדים כל כך מיידים, שכל כך מקטינים אותך ולא נותנים שום סיכוי." אלא הם בדיוק הלבטים שהיו לי. אבל כמו שאמרתי ננסה אם לא יצליח אז נשמור לשנים הבאות. תודה לימור

 

[לאה_מ]

עוד על שח מט והיכולת להפסיד

אבא שלי לימד את עומר שח כשהוא היה בערך בן 5. אני לא חושבת שהוא משחק מופלא, אבל יש לו הבנה מסוג מאד אישי של המשחק הזה, ותמיד מעניין אותי לצפות בו משחק. מכל מקום, לעומר היה קשה עם הפסדים במשך המון זמן. למעשה, גם עכשיו, כשהוא בן 8, לא קל לו, אבל דוקא עם אבא שלי בשח זה לא עלה. תלוי, אולי, מה האווירה שנוצרת כשמלמדים את המשחק וכמה תחרותיות משווים לאופי שלו.

 

[חנה בית הלחמי]

לימורי, בילדותי היה לי שכן שהערצתי

איש מבוגר בשם שאול שטיפח אותי כאילו הייתי ביתו או נכדתו. מדובר בשכן מהדלת ממול בתקופה שעדיין לא היו נועלים דלתות ברמת גן....

האיש היה אינטלקטואל נדיר ולימד אותי שחמט בגיל 4-5 בערך, כמו גם הרבה דברים אחרים (אין לי מושג ממרחק השנים מה אני "חייבת" לו, אבל בטח לא מעט מיסודותיי האישיותיים והאינטלקטואליים). כשהוא נפטר כשהייתי בת 12 לקחתי את זה כל כך קשה שלא רק הפסקתי לשחק - אלא גם שכחתי את המשחק. אבל בהחלט זכורה לי התקופה לטובה, עם זכרונות עמומים של אתגר מחשבתי, של עניין, של האינטראקציה עם מי שמשחק מולי וכולי. לא הייתי מונעת מעומר חוויה דומה לו היה מי שילמד אותו... חנה

 

[אמא של קשת]

נראה לי רעיון ענק

אם עושים אותו נכון. זה עולם חדש ומרתק! ובגלל הצורות - חיילים, סוסים, רצים מלך, מלכה, מלחמה אסטרטגית - זה הופך את העניין גם לקסום. מזכיר לי אגדות כמו ´הנסיכה הקסומה´.