שח מט כמשל.
- פותח הנושא מירטל
- פורסם בתאריך
backdoorslam
New member
אני דווקא בעד
עד כמה שזה נשמע מוזר דווקא ההגבלים, האיסורים והתקנות יוצרים את הנשגב, יפה והמפואר. כמו פתות שלג שנוצר בגלל תחרות מסעירה של מעבר חום אל מול מתח פנים. והנה ציטוט של איגורב סטרווינסקי שפגשתי בו לראשונה בתעשיה הגובלינית: "The more constraints one imposes, the more one frees oneself of the chains that shackle the spirit... the arbitrariness of the constraint only serves to obtain precision of execution."
עד כמה שזה נשמע מוזר דווקא ההגבלים, האיסורים והתקנות יוצרים את הנשגב, יפה והמפואר. כמו פתות שלג שנוצר בגלל תחרות מסעירה של מעבר חום אל מול מתח פנים. והנה ציטוט של איגורב סטרווינסקי שפגשתי בו לראשונה בתעשיה הגובלינית: "The more constraints one imposes, the more one frees oneself of the chains that shackle the spirit... the arbitrariness of the constraint only serves to obtain precision of execution."
אח! החומות שאנשים שמים לעצמם!
למה להגביל לעצמך את החופש? ד"א פתות שלג הוא מרהיב כל כך בדיוק בגלל שכמות החוקים שמגבילה אותו קטנה יחסית ולכן יש המון וואריאציות של פתותי שלג- ככל שהחוקים שלך פשוטים יותר ומעטים יותר כך יש יותר גמישות במערכת. נקודה נוספת: חוקים על דרך השלילה - בסגנון "אסור לעשות כך וכך" מגבילים אותך הרבה פחות מחוקים שאומרים לך "רק כך מותר לעשות משהו". חבל שאין יותר חיקוק חוקים מהסוג הראשון. ככל שיש לך יותר הגבלים, איסורים ותקנות כך היכולת שלך לפעול קטנה עד שלבסוף נותרות לך רק מספר דרכים מצומצמות בלבד- קבעון. לא חבל? וברוח חופשיה זו הרי לך משפט 'זן' לשעת ליל מאוחרת- אולי הוא יעזור לך להרחיב את האופק: הנח לריק להיכנס אל תוך הניסיונות שלך (גולף אין דה קינגדום)
למה להגביל לעצמך את החופש? ד"א פתות שלג הוא מרהיב כל כך בדיוק בגלל שכמות החוקים שמגבילה אותו קטנה יחסית ולכן יש המון וואריאציות של פתותי שלג- ככל שהחוקים שלך פשוטים יותר ומעטים יותר כך יש יותר גמישות במערכת. נקודה נוספת: חוקים על דרך השלילה - בסגנון "אסור לעשות כך וכך" מגבילים אותך הרבה פחות מחוקים שאומרים לך "רק כך מותר לעשות משהו". חבל שאין יותר חיקוק חוקים מהסוג הראשון. ככל שיש לך יותר הגבלים, איסורים ותקנות כך היכולת שלך לפעול קטנה עד שלבסוף נותרות לך רק מספר דרכים מצומצמות בלבד- קבעון. לא חבל? וברוח חופשיה זו הרי לך משפט 'זן' לשעת ליל מאוחרת- אולי הוא יעזור לך להרחיב את האופק: הנח לריק להיכנס אל תוך הניסיונות שלך (גולף אין דה קינגדום)
הבלש חסר הבית
New member
ישעיה ברלין ניסח את זה די יפה.
יש "חירות חיובית" - החופש למשהו, החירות לעשות דברים או לחשוב דברים. ויש "חירות שלילית" - החופש ממשהו, החופש מתכתיבים והנחיות כיצד לעשות דברים. לפי סר ישעיה ברלין, החירות החיובית איננה בדיוק חירות - היא בדיוק ה"חירות" עליה דיברו המשטרים הטואליטריים, שהציעו חופש להיות מה שאתה צריך להיות - רק שאת מה שאתה צריך להיות קבעו בשבילך. גם אנשי הדת מציעים לך חירות חיובית - השתחררות מה"שיעבוד" ליצרך, והחופש לעשות מה שהאל אומר לך, והוא יודע מה טוב לך באמת. החירות השלילית היא החירות הליברלית האמיתית - חופש מהתערבות-מגבוה בענייניך ומתכתיבים והנחיות. אתה חופשי באמת רק כשאין מי ששולט בך.
יש "חירות חיובית" - החופש למשהו, החירות לעשות דברים או לחשוב דברים. ויש "חירות שלילית" - החופש ממשהו, החופש מתכתיבים והנחיות כיצד לעשות דברים. לפי סר ישעיה ברלין, החירות החיובית איננה בדיוק חירות - היא בדיוק ה"חירות" עליה דיברו המשטרים הטואליטריים, שהציעו חופש להיות מה שאתה צריך להיות - רק שאת מה שאתה צריך להיות קבעו בשבילך. גם אנשי הדת מציעים לך חירות חיובית - השתחררות מה"שיעבוד" ליצרך, והחופש לעשות מה שהאל אומר לך, והוא יודע מה טוב לך באמת. החירות השלילית היא החירות הליברלית האמיתית - חופש מהתערבות-מגבוה בענייניך ומתכתיבים והנחיות. אתה חופשי באמת רק כשאין מי ששולט בך.
הבלש חסר הבית
New member
בהחלט לא
ליברליזם.
ליברליזם.
הבלש חסר הבית
New member
הו, זה פשוט
אנארכיה, פירושה שאין שלטון - לא שאין חוקים, אלא שאין סמכות על. המערכת הבין לאומית, למשל, היא אנארכית - אין "ממשלה עולמית". מדינות הן בדרך כלל הירארכיות בצורה כזו או אחרת, ופרט לאפיזודה קצרה ותמוהה באוקראינה של שנות העשרים-שלושים (הרץ חיפוש בגוגל על הספר-רשת האנארכיסטי "דגלים שחורים באוקראינה" ותגלה יותר) לא התקיימה מעולם מדינה אנארכיסטית. אנארכיזם לא פעם מופיע כ"אנארכו-סינדיקליזם", בו את מקום הסמכות של המדינה תופסות כל מיני התארגנויות עובדים הנושאות ונותנות ביניהן. ליברליזם הוא יותר תפיסה מאשר שיטה פוליטית, המעלה על נס את חירויות הפרט מפני התערבות ממשלתית - בארה"ב ואצל ביבוקיו אנחנו יכולים לשמוע בעיקר על ליברליזם כלכלי (שבצורתו הקיצונית יותר מכונה גם ליברטריאניזם) המדבר על מינימום התערבות ממשלתית בשוק. אבל חוץ ממנו, יש גם ליברליזם חברתי - צמצום התערבות הממשלה בחירויותיהם של האזרחים, פרט למינימום הנדרש כדי למנוע מהאזרחים להתערב איש בחירותו של רעהו בצורה בלתי רצויה.
אנארכיה, פירושה שאין שלטון - לא שאין חוקים, אלא שאין סמכות על. המערכת הבין לאומית, למשל, היא אנארכית - אין "ממשלה עולמית". מדינות הן בדרך כלל הירארכיות בצורה כזו או אחרת, ופרט לאפיזודה קצרה ותמוהה באוקראינה של שנות העשרים-שלושים (הרץ חיפוש בגוגל על הספר-רשת האנארכיסטי "דגלים שחורים באוקראינה" ותגלה יותר) לא התקיימה מעולם מדינה אנארכיסטית. אנארכיזם לא פעם מופיע כ"אנארכו-סינדיקליזם", בו את מקום הסמכות של המדינה תופסות כל מיני התארגנויות עובדים הנושאות ונותנות ביניהן. ליברליזם הוא יותר תפיסה מאשר שיטה פוליטית, המעלה על נס את חירויות הפרט מפני התערבות ממשלתית - בארה"ב ואצל ביבוקיו אנחנו יכולים לשמוע בעיקר על ליברליזם כלכלי (שבצורתו הקיצונית יותר מכונה גם ליברטריאניזם) המדבר על מינימום התערבות ממשלתית בשוק. אבל חוץ ממנו, יש גם ליברליזם חברתי - צמצום התערבות הממשלה בחירויותיהם של האזרחים, פרט למינימום הנדרש כדי למנוע מהאזרחים להתערב איש בחירותו של רעהו בצורה בלתי רצויה.
אתה מדבר בעצם על שתי שיטות של
כלכלה אוסטרית (ליבארטנים ואנרכו-קפיטליסטים), ומשווה אותם לאנרכיה כאשר אתה טוען שבאנרכיה זה חוסר שלטון מוחלט ולברליזם זה מינימום התערבות מצד הממשלה? קודם, בנוגע לזירה הבינלאומית: מה עם האו"ם? ואל תגיד גוף בלי שיניים וכד', זה לא מדוייק. שנית, קודם אמרת שחופש אמיתי הוא האפשרות לעשות מה שאתה רוצה בלי התערבות כלל, זה לא הגישה הליבארטנית בדיוק. שלישית, ותסלח לי על הביטוי, בוא נענה אחד לשני כמו בני אדם ולא כמו מרצים בפקולטה, או.קיי? הרגע קמתי ולקח לי 5 דקות להבין מה אתה רוצה
דרך אגב, אם אתה מתעניין בגישות האלה יש לי חבר טוב שמרצה בנושא...
כלכלה אוסטרית (ליבארטנים ואנרכו-קפיטליסטים), ומשווה אותם לאנרכיה כאשר אתה טוען שבאנרכיה זה חוסר שלטון מוחלט ולברליזם זה מינימום התערבות מצד הממשלה? קודם, בנוגע לזירה הבינלאומית: מה עם האו"ם? ואל תגיד גוף בלי שיניים וכד', זה לא מדוייק. שנית, קודם אמרת שחופש אמיתי הוא האפשרות לעשות מה שאתה רוצה בלי התערבות כלל, זה לא הגישה הליבארטנית בדיוק. שלישית, ותסלח לי על הביטוי, בוא נענה אחד לשני כמו בני אדם ולא כמו מרצים בפקולטה, או.קיי? הרגע קמתי ולקח לי 5 דקות להבין מה אתה רוצה
הבלש חסר הבית
New member
לא רק כלכלה
קודם כל, דיברתי אנארכו-סינדיקליזם ולא אנארכו-קפיטליזם. שנית, התייחסתי בעיקר לפוליטיקה, פחות לכלכלה - הגישה הליברטריאנית היא בעיקרה גישה כלכלית (מזוהה עם האייק ו"הדרך לשיעבוד" שלו) ושאיפתה היא, אם ננסח זאת בצורה גסה, "לטהר" את הליברליזם הכלכלי מהשפעות "זרות" שדבקו בו ולשחרר את "היד הנעלמה" מכבליה (וואו, עכשיו זה נשמע כמו בסיס למשחק פנטזייה ביזארי - "לשחרר את היד הנעלמה!"). שלישית, אם יש מונחים פורמליים בשפה, למה לא להשתמש בהם? למה להשאיר זאת כמונופול של קשישים עם עניבות ותיק גדול? האו"ם איננו בדיוק ממשלה עולמית - הוא משקף את יחסי הכוחות בין המעצמות ומשמש ככלי לשיתוף פעולה (בערך). אין שום ריבון עולמי - ריבון הוא מי שיש לו את המונופול על אמצעי הכפייה הלגיטימיים, ה"שיניים". בגלל זה צוחקים על ממשלת לבנון (יש כל מיני מיליציות לגיטימיות באותה מידה כמו צבא המדינה) ובגלל זה האו"ם הוא לא ריבון עולמי (העירייה יכולה לאסור עלייך לסגור מרפסת, האו"ם לא).
קודם כל, דיברתי אנארכו-סינדיקליזם ולא אנארכו-קפיטליזם. שנית, התייחסתי בעיקר לפוליטיקה, פחות לכלכלה - הגישה הליברטריאנית היא בעיקרה גישה כלכלית (מזוהה עם האייק ו"הדרך לשיעבוד" שלו) ושאיפתה היא, אם ננסח זאת בצורה גסה, "לטהר" את הליברליזם הכלכלי מהשפעות "זרות" שדבקו בו ולשחרר את "היד הנעלמה" מכבליה (וואו, עכשיו זה נשמע כמו בסיס למשחק פנטזייה ביזארי - "לשחרר את היד הנעלמה!"). שלישית, אם יש מונחים פורמליים בשפה, למה לא להשתמש בהם? למה להשאיר זאת כמונופול של קשישים עם עניבות ותיק גדול? האו"ם איננו בדיוק ממשלה עולמית - הוא משקף את יחסי הכוחות בין המעצמות ומשמש ככלי לשיתוף פעולה (בערך). אין שום ריבון עולמי - ריבון הוא מי שיש לו את המונופול על אמצעי הכפייה הלגיטימיים, ה"שיניים". בגלל זה צוחקים על ממשלת לבנון (יש כל מיני מיליציות לגיטימיות באותה מידה כמו צבא המדינה) ובגלל זה האו"ם הוא לא ריבון עולמי (העירייה יכולה לאסור עלייך לסגור מרפסת, האו"ם לא).
ראשית, בקשר לקשישנו שבאוניברסיטה
פשוט אני יושב וקורא את ההודעה שלך בשעת לילה זאת, ולוקח לי דקה לרדת לסוף דעתך המנוסחת היטב. לא שאני לא מבין, אבר היה לי קל יותר להבין אותך בשיחה פשוטה כמו שני אנשים מן השורה שמנסים להעביר רעיון כלשהו. שימוש מוגזם (לראייתי) בשפה גבוהה מרתיע מלהיכנס ולדון בנושא, במיוחד כשנזרקים מושגים שללא הייתי קצת מתעניין בכלכלה עולמית לא היה לי מושג על מה אתה מדבר. לדוג', אני מניח שאתה מתכוון ביד הנעלמה בהשפעות של הממשל על הלכי היום יום? זה עוד מובן, אבל אין לי מושג מי זה אייק- דבר שירתיע אותי כאדם מן השורה להמשיך בשיחה. זה כמו שאתחיל לדבר על הפגיעה בחופש לראיית השיטה הגמולית (בהקשר המשפטי) והשקפתם של פרופסורים שונים בנושא, בחצי מילה וזהו. אני לא באמת מעביר רעיון, אני רק מראה שאני יודע, אתה כבן זוגי לשיחה לא תחכים מהטענה שאני מנסה להעביר. מצטער על הביקורת הנוקבת, פשוט יוצא לי להששתף בהרבה שיחות בזמן האחרון שנראה שהצד השני לא באמת מנסה לנהל איתך שיחה אלא להראות לך שהוא חכם יותר. לעיתים קרובות ללא הצלחה. דרך אגב, הבנתי את טענתך לגבי האו"ם שאינו ריבון מכיוון שאין לו בלעדיות על אמצעי ענישה, אך נשאלת השאלה- ריבון הוא באמת פונקציה של אמצעי הענישה שברשותו?
פשוט אני יושב וקורא את ההודעה שלך בשעת לילה זאת, ולוקח לי דקה לרדת לסוף דעתך המנוסחת היטב. לא שאני לא מבין, אבר היה לי קל יותר להבין אותך בשיחה פשוטה כמו שני אנשים מן השורה שמנסים להעביר רעיון כלשהו. שימוש מוגזם (לראייתי) בשפה גבוהה מרתיע מלהיכנס ולדון בנושא, במיוחד כשנזרקים מושגים שללא הייתי קצת מתעניין בכלכלה עולמית לא היה לי מושג על מה אתה מדבר. לדוג', אני מניח שאתה מתכוון ביד הנעלמה בהשפעות של הממשל על הלכי היום יום? זה עוד מובן, אבל אין לי מושג מי זה אייק- דבר שירתיע אותי כאדם מן השורה להמשיך בשיחה. זה כמו שאתחיל לדבר על הפגיעה בחופש לראיית השיטה הגמולית (בהקשר המשפטי) והשקפתם של פרופסורים שונים בנושא, בחצי מילה וזהו. אני לא באמת מעביר רעיון, אני רק מראה שאני יודע, אתה כבן זוגי לשיחה לא תחכים מהטענה שאני מנסה להעביר. מצטער על הביקורת הנוקבת, פשוט יוצא לי להששתף בהרבה שיחות בזמן האחרון שנראה שהצד השני לא באמת מנסה לנהל איתך שיחה אלא להראות לך שהוא חכם יותר. לעיתים קרובות ללא הצלחה. דרך אגב, הבנתי את טענתך לגבי האו"ם שאינו ריבון מכיוון שאין לו בלעדיות על אמצעי ענישה, אך נשאלת השאלה- ריבון הוא באמת פונקציה של אמצעי הענישה שברשותו?
הבלש חסר הבית
New member
שפה על-תקנית וכו'
בחברה הישראלית של ימינו יש איזה פחד משתק משימוש בשפה גבוהה. כל אחד רוצה להיות "עממי" (עילג) ככל האפשר, והעיקר לא להיחשד בגבהות-מצח. אבל כשם שאנחנו לא נמצאים כרגע באוניברסיטה, אנחנו גם לא נמצאים ב"שכונה" (שנחשבת משום מה ליותר "אותנטית" מהאוניברסיטה, למרות שהיא לא). אני בדרך כלל כותב בשפה גבוהה (פחות או יותר), ככה התרגלתי לכתוב, וקשה לי לכתוב אחרת רק בגלל שסולטני הישראליאנה מערוץ שתיים הרגילו את הציבור לפחד מטקסטים בעברית תקינה. שנית, בנוגע להפניות - זה לא ניים-דרופינג כמו מתן קרדיט ליוצר המקורי. אם אני מצטט רעיון של מישהו אחר, ההגינות המינימלית דורשת ממני לא לגנוב לו אותו אלא לתת לו את הכבוד המגיע לו (הייתי יכול להשמע הרבה יותר חכם אם הייתי שומר את הקרדיט לעצמי). שלישית, בהרבה נושאים יש "שפה משותפת" שמתבססת על שנים של דיון בנושא. אם אנחנו מדברים על כלכלה, למשל, הרי ש"היד הנעלמה", "עקומת תמורה" ו"כשל שוק" הם חלק מהמושגים הוותיקים והמוכרים בנושא. הם קודים קצרים ומוכרים, וגם נמצאים בכל מילון. להשתמש בהם לא מעיד על התרברבות בג'יבריש טכני, אלא על הנחה שהצד השני מכיר אותם (או יכול לברר) ושהם משמשים כקיצורי דרך לעניין השיחה עצמו. רביעית, בנוג להאייק וכו' - אתה לא חייב לדעת את כל מה שכלכלן זה או פרופסר אחר אמרו או עשו, אבל עדיף לדעת שהם אמרו או עשו את מה שמוזכר בדיון. אם למשל תעבור בחנות ספרים ותתקל בספר "הדרך לשעבוד" של פרידריך האייק (הוצאת שלם, שמוציאה ספרים אינטיליגנטיים של הימין הכלכלי-ליברלי כדי להראות לציבור הישראלי ש"ימין" זה משהו רחב יותר משימפנזות עם זקפה לאומית) תזכר ששמעת עליו,אולי תדפדף בו ואולי תמצא בו עוד דברים שיעניינו אותך. אולי גם תוכל להסיק ממנו מסקנות הפוכות לחלוטין משל בן-שיחך ולהסבירן. חמישית, ריבון הוא לא פונקציה של אמצעי ענישה - תנאי המינימום של ריבונות הוא מונופול על אמצעי הכפייה הלגיטימית (טענה שטבע מקס ובר, אגב) - מה זה אומר? אין מישהו אחר שיש לו אמצעי כפייה לגיטימית. אם רוזנשטיין גובה ממך כסף בתמורה לשלמות החנות שלך, זו סחיטה ועבירה על החוק. אם הממשלה עושה את זה, זה בסדר וקוראים לזה מיסים. לבנון, למשל, נחשבה למדינה כושלת מבחינת ריבונות בין 1975-1990 כי לא היה לה מונופול על אמצעי הכפייה - לכל תקיף מקומי היה צבא משלו, וממשלות זרות (סוריה וישראל) עשו כרצונן בשטחה, תוך משא ומתן עם גורמים תת-מדינתיים (ראשי משפחות, מפקדי מיליציות) מקומיים.
בחברה הישראלית של ימינו יש איזה פחד משתק משימוש בשפה גבוהה. כל אחד רוצה להיות "עממי" (עילג) ככל האפשר, והעיקר לא להיחשד בגבהות-מצח. אבל כשם שאנחנו לא נמצאים כרגע באוניברסיטה, אנחנו גם לא נמצאים ב"שכונה" (שנחשבת משום מה ליותר "אותנטית" מהאוניברסיטה, למרות שהיא לא). אני בדרך כלל כותב בשפה גבוהה (פחות או יותר), ככה התרגלתי לכתוב, וקשה לי לכתוב אחרת רק בגלל שסולטני הישראליאנה מערוץ שתיים הרגילו את הציבור לפחד מטקסטים בעברית תקינה. שנית, בנוגע להפניות - זה לא ניים-דרופינג כמו מתן קרדיט ליוצר המקורי. אם אני מצטט רעיון של מישהו אחר, ההגינות המינימלית דורשת ממני לא לגנוב לו אותו אלא לתת לו את הכבוד המגיע לו (הייתי יכול להשמע הרבה יותר חכם אם הייתי שומר את הקרדיט לעצמי). שלישית, בהרבה נושאים יש "שפה משותפת" שמתבססת על שנים של דיון בנושא. אם אנחנו מדברים על כלכלה, למשל, הרי ש"היד הנעלמה", "עקומת תמורה" ו"כשל שוק" הם חלק מהמושגים הוותיקים והמוכרים בנושא. הם קודים קצרים ומוכרים, וגם נמצאים בכל מילון. להשתמש בהם לא מעיד על התרברבות בג'יבריש טכני, אלא על הנחה שהצד השני מכיר אותם (או יכול לברר) ושהם משמשים כקיצורי דרך לעניין השיחה עצמו. רביעית, בנוג להאייק וכו' - אתה לא חייב לדעת את כל מה שכלכלן זה או פרופסר אחר אמרו או עשו, אבל עדיף לדעת שהם אמרו או עשו את מה שמוזכר בדיון. אם למשל תעבור בחנות ספרים ותתקל בספר "הדרך לשעבוד" של פרידריך האייק (הוצאת שלם, שמוציאה ספרים אינטיליגנטיים של הימין הכלכלי-ליברלי כדי להראות לציבור הישראלי ש"ימין" זה משהו רחב יותר משימפנזות עם זקפה לאומית) תזכר ששמעת עליו,אולי תדפדף בו ואולי תמצא בו עוד דברים שיעניינו אותך. אולי גם תוכל להסיק ממנו מסקנות הפוכות לחלוטין משל בן-שיחך ולהסבירן. חמישית, ריבון הוא לא פונקציה של אמצעי ענישה - תנאי המינימום של ריבונות הוא מונופול על אמצעי הכפייה הלגיטימית (טענה שטבע מקס ובר, אגב) - מה זה אומר? אין מישהו אחר שיש לו אמצעי כפייה לגיטימית. אם רוזנשטיין גובה ממך כסף בתמורה לשלמות החנות שלך, זו סחיטה ועבירה על החוק. אם הממשלה עושה את זה, זה בסדר וקוראים לזה מיסים. לבנון, למשל, נחשבה למדינה כושלת מבחינת ריבונות בין 1975-1990 כי לא היה לה מונופול על אמצעי הכפייה - לכל תקיף מקומי היה צבא משלו, וממשלות זרות (סוריה וישראל) עשו כרצונן בשטחה, תוך משא ומתן עם גורמים תת-מדינתיים (ראשי משפחות, מפקדי מיליציות) מקומיים.
הבנתי את טענותיך
וככה צריך ליישם אותם- להביא דוגמא והסבר קצר למה שהתכוונת! אני לא זוכגר עם הזכרתי זאת קודם, אבל ביום הראשון שלמדתי דיני חוזים המרצה שלי פתח בהסבר לגבי רשימת מושגים בנושא- מילים רגילות לחלוטין מהיום יום בעלות פירוש מגוחך כשזה בא לנושא המשפט- "מדוע?" שאלנו, והמרצה הסביר- אחד-זה משה שנהוג, שניים- זה עושה רושם על ההדיוטות ולא משאיר להם ברירה אלא לפנות אלינו... קצת הזדעזעתי מהתגובה, ומאז אני משתדל להימנע משימוש בשפה בעלת מישלב לשוני גבוהה מדי, במיוחד אם אני לא בטוח שהצד השני יכול להבין אותי.
וככה צריך ליישם אותם- להביא דוגמא והסבר קצר למה שהתכוונת! אני לא זוכגר עם הזכרתי זאת קודם, אבל ביום הראשון שלמדתי דיני חוזים המרצה שלי פתח בהסבר לגבי רשימת מושגים בנושא- מילים רגילות לחלוטין מהיום יום בעלות פירוש מגוחך כשזה בא לנושא המשפט- "מדוע?" שאלנו, והמרצה הסביר- אחד-זה משה שנהוג, שניים- זה עושה רושם על ההדיוטות ולא משאיר להם ברירה אלא לפנות אלינו... קצת הזדעזעתי מהתגובה, ומאז אני משתדל להימנע משימוש בשפה בעלת מישלב לשוני גבוהה מדי, במיוחד אם אני לא בטוח שהצד השני יכול להבין אותי.
"מישהו תמיד יגיד לך מה לעשות לואיז,
רק יש לך קצת חופש לבחור מי" מאיר אריאל. וגם שלום לכם וברוך המקום. חוצמזה, כדאי לכם לקרוא את ההקדמה לספר "חינוך בביצת הפתעה" של דן לסרי (אולי גם את כל הספר, לא יודעת כי עוד לא קראתי), הוא מתפעל שם מתחכומם של הצעצועים הזעירים האלה, מביצות ההפתעה, וכמה יופי יצא ממגבלות הגודל (או הקוטן) ובכלל על זה שמגבלות מעוררות יצירתיות וחכמה.
רק יש לך קצת חופש לבחור מי" מאיר אריאל. וגם שלום לכם וברוך המקום. חוצמזה, כדאי לכם לקרוא את ההקדמה לספר "חינוך בביצת הפתעה" של דן לסרי (אולי גם את כל הספר, לא יודעת כי עוד לא קראתי), הוא מתפעל שם מתחכומם של הצעצועים הזעירים האלה, מביצות ההפתעה, וכמה יופי יצא ממגבלות הגודל (או הקוטן) ובכלל על זה שמגבלות מעוררות יצירתיות וחכמה.
לא מרשים בכלל.
מרשים זה לראות אדם עובר בחמש דקות מצד אחד של קיר בגובה 30 מטר לצד השני שלו, זה לא מרשים לראות D9 עושה את אותו דבר. התוצר של יב"מ הצליח לנצח את קספרוב כי הוא יכל לחשב מהר יותר, לא לחשוב מהר יותר. ראית את האלגוריתם שהביס את קספרוב? והשאלה היא לא מתי המחשב יביס את אלוף השח מט, אלא מתי הם יוכלו לעטוף קרמבואים.
מרשים זה לראות אדם עובר בחמש דקות מצד אחד של קיר בגובה 30 מטר לצד השני שלו, זה לא מרשים לראות D9 עושה את אותו דבר. התוצר של יב"מ הצליח לנצח את קספרוב כי הוא יכל לחשב מהר יותר, לא לחשוב מהר יותר. ראית את האלגוריתם שהביס את קספרוב? והשאלה היא לא מתי המחשב יביס את אלוף השח מט, אלא מתי הם יוכלו לעטוף קרמבואים.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.