שחרור קיטור 
שלום לכולם לא יודעת אם זה קשור לפה, אבל אנסה. השתחררתי לפני חודש מהצבא. היה לי שירות טוב ומשמעותי, פיקדתי על קבוצה של חיילים, הכרתי הרבה חברים ואנשים טובים בדרך ובסך הכל היה לי מאוד כיף. מהרגע שהשתחררתי אני מרגישה פשוט לא קשורה. כולם שם המשיכו להיות מאוד מגובשים, מאוד עם עצמם (מן הסתם הם ישארו בקשור הדוק כי הם מתראים על בסיס יומיומי, גם החיילים וגם המפקדים) אבל זה עדיין נורא קשה להשתחרר. שפתאום אתה כבר לא חלק ממה שהיית מחובר אליו שנתיים. שבבת אחת הסטאטוס שלך השתנה וזה כבר לא אותו דבר. שמישהו לקח לך את המקום שהיה שלך. בהתחלה הרגשתי שהשחרור לא היה כזה קשה כי הייתי עוד ב"היי" אבל עכשיו פתאום נפל לי האסימון אחרי שנפגשתי עם כמה מהם, אני כבר לא חלק. ברור שזה היה צריך לקרות מתישהו וברור שכולם משתחררים בסופו של דבר, אבל אני סתם לא יודעת איך להתמודד עם זה... שיהיה לכם שבוע נעים ותודה על האוזן קשבת!
שלום לכולם לא יודעת אם זה קשור לפה, אבל אנסה. השתחררתי לפני חודש מהצבא. היה לי שירות טוב ומשמעותי, פיקדתי על קבוצה של חיילים, הכרתי הרבה חברים ואנשים טובים בדרך ובסך הכל היה לי מאוד כיף. מהרגע שהשתחררתי אני מרגישה פשוט לא קשורה. כולם שם המשיכו להיות מאוד מגובשים, מאוד עם עצמם (מן הסתם הם ישארו בקשור הדוק כי הם מתראים על בסיס יומיומי, גם החיילים וגם המפקדים) אבל זה עדיין נורא קשה להשתחרר. שפתאום אתה כבר לא חלק ממה שהיית מחובר אליו שנתיים. שבבת אחת הסטאטוס שלך השתנה וזה כבר לא אותו דבר. שמישהו לקח לך את המקום שהיה שלך. בהתחלה הרגשתי שהשחרור לא היה כזה קשה כי הייתי עוד ב"היי" אבל עכשיו פתאום נפל לי האסימון אחרי שנפגשתי עם כמה מהם, אני כבר לא חלק. ברור שזה היה צריך לקרות מתישהו וברור שכולם משתחררים בסופו של דבר, אבל אני סתם לא יודעת איך להתמודד עם זה... שיהיה לכם שבוע נעים
ותודה על האוזן קשבת!