שחלות פוליציסטיות ובקיעת הזקיק

lady mk

New member
שחלות פוליציסטיות ובקיעת הזקיק

שלום , אני בת 29 בעלת שחלות פוליציסטיות ומנסה להרות כ- 6 חודשים. ב- 3 מתוך 4 הניסיונות האחרונים (נעשו חלקם עם איקוקלומין וחלקם טבעי), הזקיק גדל ככל שהתקרב מועד הביוץ, אך כשהגיע לגודל האידיאלי (סביב 24 מ"מ), לא התבקע ובהדגרה הלך והצטמק. מכאן אני מסיקה כי הביוץ לא קרה. חשוב לציין כי הדבר הנל קרה גם כאשר קיבלתי אוביטרל וגם כאשר לא קיבלתי אוביטרל (ובדיקת הביוץ הביתית יצאה חיובית). למישהי קרה דבר דומה או ששמעתן על מצב כזה? אשמח לעזרתכן תודה.
 
היי

עד כמה שידוע לי כדי לבדוק אם אכן היה ביוץ נהוג לעשות בדיקת פרוגסטרון שבוע אחרי הביוץ המשוער . לא מכירה זיהויי ביוץ ע"י אולטרסאונד. אם היה ביוץ הזקיק חייב להתבקע
 

Matokia

New member
../images/Emo207.gifמנצל"שת ומבקשת עזרה

ערב טוב בנות, וסופ"ש נעים לכולכן. אני לא קבועה כאן, אבל מקווה שתוכלו לעזור לי בעצה מנסיונכן וחוכמתכן: פוליציסטית וותיקה, בת 30 אוטוטו, ילדים עוד אין... בין התופעות גם ווסת לא סדירה במיל. (פרט לשנים בהם ירדתי במשקל ולוויתי על ידי הומאופת). מנסה כמה חודשים טובים (בערך ממרץ), עד עכשיו ללא טיפולי פוריות, עם טיפול הומאופתי, תזונה נכונה וירידה במשקל (בינתיים קטנה לצערי) יוגה ושיאצו. גם בשביל השחלות וגם בשבילי
אחרי סיבוב ראשון אצל אחד ה'מומחים' (במלעיל...) שהשאיר הצעה פתוחה לאיקקלומין ובעיקר טעם רע בשל היחס, רציתי לתת לגוף שלי צ'אנס ולראות אם אני בכלל מבייצת פה ושם. כמובן שמייד לאחר מכן 'נתקע' לי המחזור לשלושה חודשים... בהמשך, לפני חודש עברתי לדעתי כימי, למרות שרופא שפגשתי אתמול די זלזל בהערכה שלי (בדיקות ביוץ לא זיהו משהו קונקרטי, בדיקה ביתית חיובית בי"מ 31 ובטא 4 יומיים לאחר מכן, מלווה בדימום של החיים שלי, וגם כואב וארוך). השאיר אכזבה מהולה בשמחה שיש מצב לביוץ 'עצמוני' והיקלטות,מלווה בתחושה הפוליציסטית הידועה שזה יכול להיות משהו מאוד מקרי שיכול לחזור גם עוד שנה...
אז איפה השאלה? בי"מ 36 (כמובן שאין לי מושג מהו 'איחור' אצלי, אבל אחרי הכימי לכאורה החלטתי להתייחס לסבב אחריו כאל פורה במיוחד
) עשיתי בטא שיצאה שלילית, וגם ביקשתי ככה שיזרקו פרוגסטרון - שיצא 2.7. אז קיבינימט, נושקת ל-40 יום ולא בייצתי, ואין סימני וסת באופק. שוב צריך להתניע. אחרי לבטים עם עצמי, הבנזוג וההומאופת הוחלט ללכת על טיפול קונבצניונאלי. אחרי מפגש טעון ומאוד רגיש מבחינתי, אבל שהסתיים חיובי, קיבלתי איקקלומין ואוביטרל מהרופא, וגם שתי אופציות לכדורים להבאת הוסת, פרימולט, או פרוגילוטון. נאמר לי שאחרי בדיקת דם לבטא, פרוגסטרון ואסטרדיול אתקשר ויתייעצו עם ההרופא והוא ינחה טלפונית אילו מהשתיים ליטול. אז היום בצהריים (י"מ 43) אני פותחת את האינטרנט ואלו היו התוצאות: E-2 636 pmol/l progesterone 32.1 nmol/l ובטא כמובן שלילית. אז עכשיו אני מבולבלת לגמרי: מה זה? איך פתאום בייצתי? האם אפשר לדעת בערך מתי זה קרה במהלך השבוע? מה משמעות ערך האסטרדיול במקרה הזה? מה המשמעות של ביוץ מאוחר? האם ביוץ כזה יכול להביא להריון תקין? שמעתי לכאן ולכאן בעבר. ויא אללה, אם רק הייתי יודעת, שכבנו רק פעם אחת בשבת בלילה בין הבדיקות. כמובן שזה היה 'סתם' לכיף, כי הרגשתי שאוטוטו אני הולכת לקבל, אז זה היה ככה אחד לקינוח לפני ההפסקה
אחרי טלפון למרפאה האחיות חזרו אלי ואמרו לי שהרופא אמר לקחת פרימולט. עכשיו אני לא מבינה שומדבר. אם בייצתי מאוחר אז: אולי היה סיכוי עוד להיקלט? אם לא איקלט - היות ובייצתי יש עוד סיכוי לקבל 'טבעי' בלי כדורים, לא? אם איכשהו יהיה משהו אינשאללה - ואקח פרימולט - זה לא עשוי להזיק? אם זה מסוכן, אני צריכה לחכות כשבועיים לפני שאתחיל לקחת את הכדורים, ואז אצטרך קודם לעשות שוב בטא, ולכי תחפשי מי ייתן לך הפניה בנבכי הקופ"ח (מרופא המשפחה כבר לא נעים לבקש) אמרתי לאחות שאני לא יודעת מה לעשות והיא אמרה לי - אם לא אכפת לך לחכות, תחכי. לא הבנתי איזו מן תשובה זאת. ומה אם כן אכפת לי? זה נראה לי פתאום לא אחראי לקחת את זה סתם ככה. אוף,אני תופסת מעצמי אינטליגנטית, והפעם התבלבלתי לגמרי... פליזזזזזזזז, צריכה את עצתכן וקצת עזרה לעשות סדר בראש. אין לי מסביבי את מי לשאול והחלטתי גם לשתף פחות מבעבר, זה יותר בריא לי מסתבר... מודה לכן המון המון מראש, מקווה שתגיבו, תודה על הפורום וסליחה על ההתחנפות שהולכת להגיע - (על זה שאתן מקסימות, מצחיקות ומסתבר, גם, חרמניות לא קטנות...
)
 

שושונלה

New member
אני גם חושבת שאת צריכה לחכות

נראה אכן שהיה ביוץ, ואם כן תוך שבועיים פלוס מינוס יגיע המחזור - או שאולי במקרה לא יגיע ואת בהריון - לדעתי שווה לחכות. אני לא יודעת מתי היה הביוץ... אבל זרע מחזיק מעמד בגוף אז אולי הסקס של יום שישי דווקא יתאים לביוץ הזה. אני לא חושבת שביוץ של פוליציסטיות, כשהוא כבר מגיע, הוא פחות טוב מכל ביוץ אחר - יש מספיק פוליציסטיות עם מחזורים לא סדירים שבכל זאת נכנסות להריון טבעי. מחזיקה לך אצבעות - ומקסימום רק חיכית שבועיים ויבוא המחזור, בלי כדורים. אגב - גם אני פוליציסטית בעברי אבל דיקור סיני הסדיר לי את זה והיום לא רק שהמחזור סדיר אלא גם תמונת הדם של הפוליציסטיות כבר השתנתנה אצלי. מאוד ממליצה על דיקור. ורד
 

Matokia

New member
תודה על התגובה

אני אנסה לחכות. על אף האופציה שקיימנו יחסים לפני/במהלך הביוץ, וסיכויי ההישרדות של הזרע, אני פסימית לגבי הסיכוי... אחכה בינתיים לדימום שיגיע טבעי, ואז אתחיל עם האיקקלומין והאוביטרל כי אני הולכת להשתגע מהרעיון של מחזורים ארוכים שייתכן ויש בהם בכל זאת ביוץ אבל אני מפספסת אותו. ואגב, האם יש כזה דבר 'פוליציסטית בעברי'? האם זה לא יותר 'פוליציסטית שהתגברה על תופעות התסמונת'? כי נראה לי שהנטייה של הגוף לייצר את הזקיקים שלא מבשילים תישאר שם תמיד, לא? גם אצלי הפרופיל ההורמונלי התאזן וכיום הוא 'תקין' ולא מתאים לתמונה פוליציסטית, ואין לי תנגודת לאינסולין, אבל עדיין יש לי תופעות אחרות (מחזור לא סדיר, שיעור יתר, השמנה/קושי לרדת במשקל) שמבאסות לא פחות
ואגב, זה מה ששבר אותי אצל הרופא, וזה מאוד משמח לשמוע תגובות שהן בעד דיקור וכל זה. אני מאמינה גדולה ברפואה אלטרנטיבית. כשסיפרתי לו על היוגה והשיאצו וכו' והוא פשוט אמר שהוא לא מאמין בזה. מה רציתי שיגיד? זכותו, וזה גם לא מה שהוא עוסק בו. אבל בכל זאת לקחתי את זה קשה. מסתבר שעם כל הרצון שלי להאמין שאני עושה לגוף שלי טוב, עדיין מסתובבת אצלי התחושה שאני 'מבזבזת' זמן על 'שטויות'. אם נוסיף על זה את הסטרס בעבודה ובלימודים, את הסיפור הרגיל שכל קרובותי כבר אמהות או בהריון ועוד מקרים משפחתיים קרובים מאוד של קשיים ואי פיריון, ואת זה שאומרים שלחץ זה דבר מאוד לא בריא... הדרך להדרדרות נפשית די קצרה... הרופא והאחות כבר הספיקו להציע לי עובדת סוציאלית ו/או ליווי של אחות פיריון. כנראה שנראיתי להם busket case רצינית...
אז אני אנסה להמשיך לעשות את כל מה שעשיתי... רק עם איזה פרוטוקול קטן בצד, והמון תמיכה ואהבה של הבנזוג. ואולי גם שלכן
מודה לך שוב על התגובה. מתוקיה.
 

שושונלה

New member
מסכימה איתך שכנראה לא מאבדים את

הפוליציסטיות - ולראיה, בחודשים בלי דיקור כן יש הבלחה קלה של הריבוי זקיקים, ואולי אם שנים רבות לא אלך לדיקור גם המחזורים הלא סדירים יחזרו. אני לא חושבת שזו הצעה רעה, לקבל ליווי של עובדת סוציאלית או של פסיכולוגית - אני לא הייתי שורדת בלי תמיכה כזו - התהליך שאנו עוברות הוא מאוד אמוציונלי - באנגלית אומרים שמדובר ברכבת הרים של רגשות וזה אכן כך - יש מעט מאוד מצבים דומים בחיים, של תקוות שמתנפצות שוב ושוב, חודש בחודשו ונראה לי מאוד טבעי להזדקק לתמיכה וזה ממש לא עושה אותך basket case
. וכן, פרוטוקול קטן בצד לא יזיק
. באמת נראה לי קשה לחכות ולצפות לביוץ שיגיע, כשזה יכול להיות גם כל כמה חודשים - ובעיקר אם רוצים *עכשיו* הריון, עדיף *עכשיו* לפעול
. בהצלחה! ורד
 
למעלה