ליכלוכית 23
New member
שחיתותתתתתתתתתתתתת
שמי דקלה - שם בדוי, תושבת העיירה הצפונית שלומי הנמצאת כידוע בימים טרופים אלה בקו האש ביחד עם ישובים רבים אחרים, ימים בהם נדרשת סולידריות ותמיכה לאומית, ימים בהם האזרח הקטן מקווה כי המדינה בה הוא חי, שילם מיסים כחוק והגן בחירוף נפש על תושביה, תהווה מקלט ומקור מהימן לכל צורכיו היומיומיים. תקווה זו, לא רק שאינה מתקיימת היא אף סוטרת בחבטה רועמת בפניו ובפני שכמותו, המדינה באמצעות פיקוד העורף יוצאת ידי חובה בהעבירה אספקה שוטפת של מצרכי יסוד לישובי הספר על בסיס קבוע, אולם אחריות החלוקה ניתנת למועצת היישוב. מועצה אשר גם בימים של שגרה מתנהלת בשחיתות גסה, אפלייה וחוסר צדק משווע מעולם ה"קומבינות", ממשיכה גם בימים קשים אלו של מלחמה ופחד לנהוג על פי מיטב המסורת, משאיות שלמות של חבילות העמוסות כל טוב נעות ונדות ברחבי היישוב חדשות לבקרים ומחלקות את הטובין לתומכי המועצה, בוחרי ראש המועצה ומקורביו, למעשה אני משוכנעת שגם ברגעים אלה נאגרים מחסנים שלמים של מצרכים בבתי אנשי שלומו ואילו משפחות אחרות שבאופן דמוקרטי לא בחרו בו לא זוכים לקבל אפילו קופסת סרדינים עלובה. אני וחברים רבים כמוני קצנו מלשקוט ופתחנו חמ"ל של ממש לתיקון העוולה, אינסוף טלפונים למטה החירום של פיקוד העורף, חברת החדשות ואמצעי תקשורת רבים וטובים, מיותר לציין שדברינו נפלו על אזניים ערלות, אטימות ואמפתיה סתמית שהסתכמה בהבטחות ריקות לבדוק את העניין. בשורה התחתונה, המצב נשאר כמות שהוא, אנו יושבים במקלטים חסרי אונים ומחוסרי מזון בסיסי ומצרכי יסוד, חשוב לציין שאין אנו אנשים המורגלים בקבלת חסדים ונדבות, לא היינו אפילו ניגשים לטפל בעניין אם אפשר היה לצאת החוצה למכולות היישוב מבלי לחשוש לחיינו, מה גם שברגעי הפוגה בבואנו לחנויות, מוצרים רבים חסרים על המדף. לסיכום אוסיף ואומר, בעוד גלגלי הבירוקרטיה טוחנים לאט, אזרחי הדמוקרטיה נמקים ונשכחים מהר.
שמי דקלה - שם בדוי, תושבת העיירה הצפונית שלומי הנמצאת כידוע בימים טרופים אלה בקו האש ביחד עם ישובים רבים אחרים, ימים בהם נדרשת סולידריות ותמיכה לאומית, ימים בהם האזרח הקטן מקווה כי המדינה בה הוא חי, שילם מיסים כחוק והגן בחירוף נפש על תושביה, תהווה מקלט ומקור מהימן לכל צורכיו היומיומיים. תקווה זו, לא רק שאינה מתקיימת היא אף סוטרת בחבטה רועמת בפניו ובפני שכמותו, המדינה באמצעות פיקוד העורף יוצאת ידי חובה בהעבירה אספקה שוטפת של מצרכי יסוד לישובי הספר על בסיס קבוע, אולם אחריות החלוקה ניתנת למועצת היישוב. מועצה אשר גם בימים של שגרה מתנהלת בשחיתות גסה, אפלייה וחוסר צדק משווע מעולם ה"קומבינות", ממשיכה גם בימים קשים אלו של מלחמה ופחד לנהוג על פי מיטב המסורת, משאיות שלמות של חבילות העמוסות כל טוב נעות ונדות ברחבי היישוב חדשות לבקרים ומחלקות את הטובין לתומכי המועצה, בוחרי ראש המועצה ומקורביו, למעשה אני משוכנעת שגם ברגעים אלה נאגרים מחסנים שלמים של מצרכים בבתי אנשי שלומו ואילו משפחות אחרות שבאופן דמוקרטי לא בחרו בו לא זוכים לקבל אפילו קופסת סרדינים עלובה. אני וחברים רבים כמוני קצנו מלשקוט ופתחנו חמ"ל של ממש לתיקון העוולה, אינסוף טלפונים למטה החירום של פיקוד העורף, חברת החדשות ואמצעי תקשורת רבים וטובים, מיותר לציין שדברינו נפלו על אזניים ערלות, אטימות ואמפתיה סתמית שהסתכמה בהבטחות ריקות לבדוק את העניין. בשורה התחתונה, המצב נשאר כמות שהוא, אנו יושבים במקלטים חסרי אונים ומחוסרי מזון בסיסי ומצרכי יסוד, חשוב לציין שאין אנו אנשים המורגלים בקבלת חסדים ונדבות, לא היינו אפילו ניגשים לטפל בעניין אם אפשר היה לצאת החוצה למכולות היישוב מבלי לחשוש לחיינו, מה גם שברגעי הפוגה בבואנו לחנויות, מוצרים רבים חסרים על המדף. לסיכום אוסיף ואומר, בעוד גלגלי הבירוקרטיה טוחנים לאט, אזרחי הדמוקרטיה נמקים ונשכחים מהר.