ובשתיקה שלנו אנו אומרים הכל אנחה, חיוך נבוך זו היתה ההתחלה ומבטינו אמרו הכל תמונה אחת שווה אלף מילים ואני הבטתי בך ואת הבטת בי וליבנו התרחב והיום? השתיקה מעיקה על ליבנו אנחה, דומית מוות ואולי סתם מבוכה מבוכה שתיקת הכבשים... לאחר השחיטה ועינינו הדומעות כבר יבשו וכבר יבשה הדיו שעל מכתבי הזימה שלנו מה קרה לנו? הרי פעם היית אשתי אהבת חיי, והיום? כמו זרים אנחנו בביתנו הקט ורק הילדים הם שומרים את גחלת האהבה שלנו אהבבת הנעורים התשוקה התמימה חלום בהקיץ השיר הזה מוקדש לזוגות הנשואים שהקיצו מחלום התשוקה. לא כולם כאלה אבל לרובנו יש משהו מזה... יש כאלה שמשלימים עם זה ואחרים נלחמים ואחרים הולכים לרעות בשדות אחרים... ואני? אני אוהב את החיים...
