שחייה לילית
האביב הזה… ריחות עשירים כאלו באוויר ממלאות כל נקבובית שדומה כי נסתמה במהלך החורף הארוך.. אנרגיות.. הרבה אנרגיות.. חשק לטעום מהאוויר הזה.. לנגוס ממנו מלוא פה…לטרוף את החיים ומהר..והרבה. עומדת שם בקצה שלה.. מביטה במים שנראים שחורים בשעת ערב זו… טובלת אצבע אחת ויוצרת גל קטנטן.. בהחלטה של רגע פושטת הכל… הגוף מתוח כולו על המקפצה.. זכרון לימים של תחרויות.. שקט מסביב אבל דומה ששומעת קולות מסביב.."קדימה… קדימה"… גוף לבן בחושך עומד על מקפצה ומתכופף כשהזרועות קדימה.. כל השרירים מתוחים מרוכזים רק בקו המים שם על שפתה של בריכה מפונקת ומפנקת… עוצמת עיניים… מדמיינת לשמוע את שריקת הזינוק… גוף לבן מרחף באוויר בתחושה של התעופפות נצחית.. ומפלח באחת את המים .. כשחותרת כאילו רודף אחרי מישהו, חותרת הבנות.. חותרת מסקנות.. חותרת החלטות… היפוך בקצה הבריכה וממשיכה… חיוך שמתמלא במים עם כלור… קלילות פושה על כתפיים שנמתחו כל כך בתקופה האחרונה… הזרועות מפלחות את המים וכאילו מסלקות מחשבות טורדניות… מסלקות פחדים וחששות.. מסלקות דימויים עצמיים.. מסלקות געגוע שדומה שאי אפשר לחיות איתו… חותרת ממני והלאה כאבים.. מתרכזת במה שישנו ולא במה שעשוי היה להיות… בכל חתירה אוהבת אותי יותר.. כל חתירה מתגבשת לרצון לעשות ולא לרצון שיקרה.. כל תנועה הופכת להיות מושלמת יותר ויותר..כמו התחושות שם בלב שהולכות ומתחברות לאלו שבראש.. הרגליים בועטות ודומה שלא יכולות לחכות יותר לרגע בו יתחילו ללכת באמת במסלולים חדשים, בנתיבים עלומים וללא חשש כל כך גדול… גוף ונפש הופכים לאחד.. בשחייה לילית אחת קטנה. התרוקנות לצורך מלאות.. יודעת שיהיה טוב. יודעת לא לחכות לטוב. יודעת לייצר אותו. ספטמבר
האביב הזה… ריחות עשירים כאלו באוויר ממלאות כל נקבובית שדומה כי נסתמה במהלך החורף הארוך.. אנרגיות.. הרבה אנרגיות.. חשק לטעום מהאוויר הזה.. לנגוס ממנו מלוא פה…לטרוף את החיים ומהר..והרבה. עומדת שם בקצה שלה.. מביטה במים שנראים שחורים בשעת ערב זו… טובלת אצבע אחת ויוצרת גל קטנטן.. בהחלטה של רגע פושטת הכל… הגוף מתוח כולו על המקפצה.. זכרון לימים של תחרויות.. שקט מסביב אבל דומה ששומעת קולות מסביב.."קדימה… קדימה"… גוף לבן בחושך עומד על מקפצה ומתכופף כשהזרועות קדימה.. כל השרירים מתוחים מרוכזים רק בקו המים שם על שפתה של בריכה מפונקת ומפנקת… עוצמת עיניים… מדמיינת לשמוע את שריקת הזינוק… גוף לבן מרחף באוויר בתחושה של התעופפות נצחית.. ומפלח באחת את המים .. כשחותרת כאילו רודף אחרי מישהו, חותרת הבנות.. חותרת מסקנות.. חותרת החלטות… היפוך בקצה הבריכה וממשיכה… חיוך שמתמלא במים עם כלור… קלילות פושה על כתפיים שנמתחו כל כך בתקופה האחרונה… הזרועות מפלחות את המים וכאילו מסלקות מחשבות טורדניות… מסלקות פחדים וחששות.. מסלקות דימויים עצמיים.. מסלקות געגוע שדומה שאי אפשר לחיות איתו… חותרת ממני והלאה כאבים.. מתרכזת במה שישנו ולא במה שעשוי היה להיות… בכל חתירה אוהבת אותי יותר.. כל חתירה מתגבשת לרצון לעשות ולא לרצון שיקרה.. כל תנועה הופכת להיות מושלמת יותר ויותר..כמו התחושות שם בלב שהולכות ומתחברות לאלו שבראש.. הרגליים בועטות ודומה שלא יכולות לחכות יותר לרגע בו יתחילו ללכת באמת במסלולים חדשים, בנתיבים עלומים וללא חשש כל כך גדול… גוף ונפש הופכים לאחד.. בשחייה לילית אחת קטנה. התרוקנות לצורך מלאות.. יודעת שיהיה טוב. יודעת לא לחכות לטוב. יודעת לייצר אותו. ספטמבר