ביקרתי יותר מיקוד על פרקטיקה ספציפית P:
הפרקטיקה עצמה היא סבבה- זה פשוט שצריך לא להיתמקד על נקודה אחת, אלה ליקפוץ על כולם בתיאום.
אני הולכת לפי שיטת ה"שינויי מוחלט עצמי קודם" לכן אני פירותנית שלאט לאט גם עומדת להיפטר מהצורך בבית.
הרעיון שלי הוא לשנות גישה לחלוטין מזאת שהמין האנושי ממשיך לידגול בה- כאשר שאני אסיים לעבור לגישה שונה לחלוטין, אז אני יתחיל לממש את הפרקטיקה שאני רואה... יש עוד זמן עד אז, אני עדיין תינוקת בכל שזה נוגע.
נכון, לא להיתמקד בזוועה לא אומר שהזוועה תבוטל, אך, לא להיתמקד בזוועה גם אומר שניתן להקצות משאבים לעשיית דברים אחרים גם כן.
אם היה תיאום כלשהו, אז מי שטוב בזוועה- היה מדבר על כך, מי שטוב בבריאות- ידבר על כך... מי שטוב בשיחרור בעליי חיים- יעשה זאת... וכולם יסכימו עם כולם בדרך הפעולה, אך ישאירו את התחת שלהם מחוץ לתחום הניסיון של האחר.
מיקוד הוא חיוני רק אם האדם המיתמקד הינו גם בעל יכולת חזקה ובולטת בדבר... לא כולם טובים בזעזוע, אפילו שיש את החומר- הזעזוע לא תמיד יועבר אלה אם כן האדם שמנסה להעביר אותו יעביר גם את הרגש דרך הדבר.
יש אנשים בכלל שגרועים בכל העינין של לנסות להעביר מסר לאנשים אחרים- אך, יותר טובים למשל במימוש הרעיון של חיים בקומונה טיבעונית- בעצם, אנשים שמראים שלא רק שזה אפשרי בתור תזונה- אלה ניתן להקים אפילו מושבות טבעוניות שישגשגו.
הבעייה היא שלא נותנים לכאלו אנשים למשל מקום לעשות משהו, ומייד מבטלים אותם מתוך מה שאני ציינתי בתחילה- אי תיאום, אם היה תיאום- היתה תמיכה כלשהי ברעיון כזה ואחר.
חוסר תיאום נוסף שלא ציינתי- הוא פירוש הטבעונות- ששם זה בכלל קטסטרופה לדעתי.