שחזור ההודעה ההיא!
אז כשכתבתי הודעה ארוכה ארוכה, דיברתי על אילוף בהקשר של אלימות. זה היה בעקבות התגובות על התוכנית של אותו מאלף וכו´.... בכל אופן, מה שרציתי להגיד היה בערך זה: לפי דעתי אלימות עם סוסים ועם סוסים באילוף בפרט היא מיותרת ולא הכרחית. סוס באילוף, לא מבין מה רוצים ממנו ואיך מצפים שהוא יתנהג. הוא לחוץ, מפוחד ומבולבל. זה לא שהוא עושה דווקא כדי להרוס לנו, הוא פשוט לא יודע מה לעשות. להרביץ לו כדי להבהיר לו? ממש לא! אז איך כן? ע"י פיתוח ערוץ תקשורת איתו, כמובן. כמו שלא נבוא לאדם אחר ונדחוף אותו כדי שיזוז, לא נרביץ לסוס כדי שיזוז קדימה. קודם כל נשתמש בפקודה קולית, זה ערוץ תקשורת ראשון, ונבקש ממנו לזוז קדימה (ציקצוק). כמו שניגש אל הבנאדם ונבקש ממנו יפה לזוז הצידה. אם הסוס לא מגיב או לא מבין את הסימן הקולי - נעבור לעוד ערוץ של תקשורת, שהוא מגע גופני כלומר - דירבון. כמו שבמקרה של האיש ניגע בו בעדינות בכתף כדי להפנות אלינו את תשומת ליבו. אם הסוס עדיין לא מגיב נעבור לערוץ האחרון - שבד"כ יהיה הצלפה בשוט וכד´. הצלפה בשוט זה שימוש לרעה בכוח אבל לפעמים אין ברירה. זה לא נחשב אלימות, כי זה לא מכאיב לסוס אלא פשוט מעורר את יצר ההישרדות שלו (הסוס מדמה שהשוט זה חיה שמנסה לטרוף אותו) ואינסטנקטיבית הוא יזוז קדימה. אז זה 3 הערוצים שיש לנו - ואיתם ורק איתם ננצח. כמו ששמתם לב בוודאי יש עלייה בלחץ המופעל על הסוס במעבר מערוץ לערוץ. הלחץ עולה, וכאן אנחנו משתמשים בעקרון הכי בסיסי של אילוף - החופש. סוס תמיד ינסה לברוח מלחץ. הוא תמיד ירצה חופש, ואם הבריחה מלחץ משמעותה ללכת קדימה (ואז הלחץ נפסק) - הוא יילך קדימה. זו בריחה מלחץ. סוסים באילוף לעיתים בורחים מלחץ בצורות לא טובות - באקינג, עלייה על שתיים, פריצה לדהירה וכו´..... זה כמובן תוצאה הפוכה. אז איך גורמים להם להבין שהם עשו משהו לא נכון, בלי אלימות? צריך להבהיר לסוס שיש רק דרך אחת והיא הדרך של הרוכב. רוב הסוסים שמשתוללים עושים את זה כי הם יודעים שאחרי שיעשו את זה הלחץ ייפסק עליהם ויהיה להם חופש. אז כמובן שאחרי שסוס עושה אחד מהדברים האלה - אסור להפסיק את הלחץ עליו, כי הוא צריך להבין שמה שהוא עשה לא יעזור לו להשתחרר מהלחץ. צריך ללחוץ עליו באופן מתגבר ע"י שלושת הערוצים עד שהוא יברח מהלחץ בצורה הנכונה. אחרי שהוא יבין את הפרינציפ, בד"כ כבר לא תעיה בעיה. עם זאת, יהיו עדיין סוסים שלא יקבלו את המרות ויעשו בעיות. סוסים כאלה צריכים להיענש, ודרך ההענשה הכי טובה כמו שכבר אמרתי כאן פעם היא סיבוב הסוס במעגלים קטנים. ואני אתן דוגמאות: סוס הקווטר שפעם כתבתי עליו למשל - המאמן שלו נתקל באינספור בעיות איתו מאחר והסוס היה כל כך מרדן ונוקשה ולא הפסיק לעשות בעיות. הוא תמיד נעצר ליד השער של המנז´ כדי לצאת החוצה כמובן, ולא הסכים לזוז. פעם אחת המאממן רצה לעניש אותו ולקחת אותו בסיבובים בפינה המרוחקת מהשער. הסוס - במקום להסתובב ולקבל את העונש, התחיל לעשות לו באקינג ודהר לשער. בריחה מלחץ. אז מה עושים? ברגע שהוא הגיע לשער, המאמן לקח אותו בסיבובים שם. בעצם אומר לו: אתה לא יכול לברוח מהלחץ בצורה הזאת. עוד דוגמא היא סוסת קווטר שסיימה אילוף, ותמיד "משכה" לכיוון הסוסים שעמדו בצד כשעבדו איתה. כשהעבידו אותה בעיגול גדול היא "שברה" את העיגול בכל פעם שהגיעה לפינה של הסוסים. התגובה הרגילה של רוכב היא לדחוף אותה ישר חזרה לעיגול, אבל בפעם הבאה שהיא עברה שם היא עשתה את אותו הדבר... אז מה עושים? המוטו הוא: "לתת לה לטעות בגדול, ולתקן אותה בענק". מז"א? ז"א שאם הסוסה מתחילה לברוח, לתת לה לעבור כמה מטרים לכיוון ואז - לקחת אותה חזרה למעגל, רק שהפעם למעגל הרבה יותר קטן. ענישה. וכך היא תלמד שהיא לא יכולה לברוח מהמעגל גם אם היא רוצה לסוסים. כשניסו לבצע את זה, נתקלו בעוד בעייה. הסוס לא הגיבה טוב למשיכה במושכה, כלומר אחרי שהיא ברחה היה קשר להחזיר אותה למעגל קטן. היא הייתה תלויה ביד, "נשענה" על המושכה ולא הגיבה אלא ע"י משיכה ממש חזקה וממושכת. בעצם, אפשר לומר שלסוס "לא היה פה". היא לא הגיבה למושכות. וכדי לבצע את הענישה ההיא, צריך לבנות לה פה. איך בונים לה פה? דרך הרגליים של הרוכב. לעבוד ככה שהסוסה תלמד לעבוד דרך סימון מהרגליים, וע"י כך היא גם תגיב למושכות בצורה מושלמת. אצל הסוסה ההיא למשל, עבדו בצורה הזאת: ביקשו ימינה למשל, הסוסה נשענה על המושכה. ישר דחפו אותה עם רגל שמאל לעיגולים קטנים לצד ימין. היא ברחה מהלחץ של הרגל, ולכן הסתובבה ימינה. בשביל חופש. בפעמים הבאות כבר לא היה צריך להשתמש ברגל, כי היא הפסיקה להתלות על המושכה. ואז היה אפשר לבצע את הענישה ההיא. אז אתם מבינים - אילוף זה דבר כ"כ נבנה. צריך לבנות סוס מאפס, ולפעמים צריך לעזוב תרגיל אחד כדי ללמד תרגיל אחר, כי אי אפשר לבצע אותו בלי. עוד דוגמא ל"סוס בלי פה" זה סוס שלא מוכן לעצור - מי לא מכיר את סוסי העבודה שאפשר למשוך להם בפה עד מחרתיים והם עוצרים כי הם עושים לנו טובה? סוסים בלי פה. אז בדיוק כמו קודם, את הפה בונים דרך הרגליים. אם הסוס לא מוכן לעצור, העבודה היא כזאת: מריצים אותו אל עבר גדר, כשמגיעים לגדר נותנים פקודה קולית (אצל רובנו "הואו"). הסוס נעצר כי לפניו יש גדר (רוכבי האינגליש שבינינו, זהירות מקפיצות.. בחרו גדר גבוהה) והרוכב אפילו לא היה צריך לגעת במושכות ולהיאבק עם הפה של הסוס. אחרי שהוא נעצר, לוקחים אותו כמה צעדים אחורה. בעצם, בעצירה אנחנו מלמדים אותו "לחשוב אחורה". הרי ברור שסוס שיחשוב אחורה כשהוא עוצר יבצע את העצירה בצורה הרבה יותר טובה, כי בראש שלו הוא כבר מתכנן ללכת אחורה. התרגיל הזה כמובן מובנה על תרגיל אחר - הליכה אחורה. צריך קודם ללמד את הסוס טוב-טוב ללכת אחורה. כמו שאמרתי - תרגיל בנוי על תרגיל. לסיכום: הכל זה עניין של בריחה מלחץ. בריחה מלחץ אלים, או ענישה אלימה על בריחה מלחץ יביאו לנו סוסים פראנואידים שכמרימים את היד כדי לגרד בעין הם ישר מצפים למכה ונלחצים. פרט לעובדה שלכל סוס יש אופי שונה, כמו שלכל בנאדם יש אופי שונה, ומאלף טוב ילמד להכיר את הסוס שלו ולהתאים לו בדיוק את מידת הלחץ שהוא צריך. יש סוסים שיקבלו אלימות בצורה טובה יותר ואולי אפילו יפיקו תועלת ממנה, ויש סוסים שאלימות תשבור להם את הבטחון והם ישתגעו. במקום לפתור הכל במכות צריך לעבור תהליך של עבודה. זהו.
אז כשכתבתי הודעה ארוכה ארוכה, דיברתי על אילוף בהקשר של אלימות. זה היה בעקבות התגובות על התוכנית של אותו מאלף וכו´.... בכל אופן, מה שרציתי להגיד היה בערך זה: לפי דעתי אלימות עם סוסים ועם סוסים באילוף בפרט היא מיותרת ולא הכרחית. סוס באילוף, לא מבין מה רוצים ממנו ואיך מצפים שהוא יתנהג. הוא לחוץ, מפוחד ומבולבל. זה לא שהוא עושה דווקא כדי להרוס לנו, הוא פשוט לא יודע מה לעשות. להרביץ לו כדי להבהיר לו? ממש לא! אז איך כן? ע"י פיתוח ערוץ תקשורת איתו, כמובן. כמו שלא נבוא לאדם אחר ונדחוף אותו כדי שיזוז, לא נרביץ לסוס כדי שיזוז קדימה. קודם כל נשתמש בפקודה קולית, זה ערוץ תקשורת ראשון, ונבקש ממנו לזוז קדימה (ציקצוק). כמו שניגש אל הבנאדם ונבקש ממנו יפה לזוז הצידה. אם הסוס לא מגיב או לא מבין את הסימן הקולי - נעבור לעוד ערוץ של תקשורת, שהוא מגע גופני כלומר - דירבון. כמו שבמקרה של האיש ניגע בו בעדינות בכתף כדי להפנות אלינו את תשומת ליבו. אם הסוס עדיין לא מגיב נעבור לערוץ האחרון - שבד"כ יהיה הצלפה בשוט וכד´. הצלפה בשוט זה שימוש לרעה בכוח אבל לפעמים אין ברירה. זה לא נחשב אלימות, כי זה לא מכאיב לסוס אלא פשוט מעורר את יצר ההישרדות שלו (הסוס מדמה שהשוט זה חיה שמנסה לטרוף אותו) ואינסטנקטיבית הוא יזוז קדימה. אז זה 3 הערוצים שיש לנו - ואיתם ורק איתם ננצח. כמו ששמתם לב בוודאי יש עלייה בלחץ המופעל על הסוס במעבר מערוץ לערוץ. הלחץ עולה, וכאן אנחנו משתמשים בעקרון הכי בסיסי של אילוף - החופש. סוס תמיד ינסה לברוח מלחץ. הוא תמיד ירצה חופש, ואם הבריחה מלחץ משמעותה ללכת קדימה (ואז הלחץ נפסק) - הוא יילך קדימה. זו בריחה מלחץ. סוסים באילוף לעיתים בורחים מלחץ בצורות לא טובות - באקינג, עלייה על שתיים, פריצה לדהירה וכו´..... זה כמובן תוצאה הפוכה. אז איך גורמים להם להבין שהם עשו משהו לא נכון, בלי אלימות? צריך להבהיר לסוס שיש רק דרך אחת והיא הדרך של הרוכב. רוב הסוסים שמשתוללים עושים את זה כי הם יודעים שאחרי שיעשו את זה הלחץ ייפסק עליהם ויהיה להם חופש. אז כמובן שאחרי שסוס עושה אחד מהדברים האלה - אסור להפסיק את הלחץ עליו, כי הוא צריך להבין שמה שהוא עשה לא יעזור לו להשתחרר מהלחץ. צריך ללחוץ עליו באופן מתגבר ע"י שלושת הערוצים עד שהוא יברח מהלחץ בצורה הנכונה. אחרי שהוא יבין את הפרינציפ, בד"כ כבר לא תעיה בעיה. עם זאת, יהיו עדיין סוסים שלא יקבלו את המרות ויעשו בעיות. סוסים כאלה צריכים להיענש, ודרך ההענשה הכי טובה כמו שכבר אמרתי כאן פעם היא סיבוב הסוס במעגלים קטנים. ואני אתן דוגמאות: סוס הקווטר שפעם כתבתי עליו למשל - המאמן שלו נתקל באינספור בעיות איתו מאחר והסוס היה כל כך מרדן ונוקשה ולא הפסיק לעשות בעיות. הוא תמיד נעצר ליד השער של המנז´ כדי לצאת החוצה כמובן, ולא הסכים לזוז. פעם אחת המאממן רצה לעניש אותו ולקחת אותו בסיבובים בפינה המרוחקת מהשער. הסוס - במקום להסתובב ולקבל את העונש, התחיל לעשות לו באקינג ודהר לשער. בריחה מלחץ. אז מה עושים? ברגע שהוא הגיע לשער, המאמן לקח אותו בסיבובים שם. בעצם אומר לו: אתה לא יכול לברוח מהלחץ בצורה הזאת. עוד דוגמא היא סוסת קווטר שסיימה אילוף, ותמיד "משכה" לכיוון הסוסים שעמדו בצד כשעבדו איתה. כשהעבידו אותה בעיגול גדול היא "שברה" את העיגול בכל פעם שהגיעה לפינה של הסוסים. התגובה הרגילה של רוכב היא לדחוף אותה ישר חזרה לעיגול, אבל בפעם הבאה שהיא עברה שם היא עשתה את אותו הדבר... אז מה עושים? המוטו הוא: "לתת לה לטעות בגדול, ולתקן אותה בענק". מז"א? ז"א שאם הסוסה מתחילה לברוח, לתת לה לעבור כמה מטרים לכיוון ואז - לקחת אותה חזרה למעגל, רק שהפעם למעגל הרבה יותר קטן. ענישה. וכך היא תלמד שהיא לא יכולה לברוח מהמעגל גם אם היא רוצה לסוסים. כשניסו לבצע את זה, נתקלו בעוד בעייה. הסוס לא הגיבה טוב למשיכה במושכה, כלומר אחרי שהיא ברחה היה קשר להחזיר אותה למעגל קטן. היא הייתה תלויה ביד, "נשענה" על המושכה ולא הגיבה אלא ע"י משיכה ממש חזקה וממושכת. בעצם, אפשר לומר שלסוס "לא היה פה". היא לא הגיבה למושכות. וכדי לבצע את הענישה ההיא, צריך לבנות לה פה. איך בונים לה פה? דרך הרגליים של הרוכב. לעבוד ככה שהסוסה תלמד לעבוד דרך סימון מהרגליים, וע"י כך היא גם תגיב למושכות בצורה מושלמת. אצל הסוסה ההיא למשל, עבדו בצורה הזאת: ביקשו ימינה למשל, הסוסה נשענה על המושכה. ישר דחפו אותה עם רגל שמאל לעיגולים קטנים לצד ימין. היא ברחה מהלחץ של הרגל, ולכן הסתובבה ימינה. בשביל חופש. בפעמים הבאות כבר לא היה צריך להשתמש ברגל, כי היא הפסיקה להתלות על המושכה. ואז היה אפשר לבצע את הענישה ההיא. אז אתם מבינים - אילוף זה דבר כ"כ נבנה. צריך לבנות סוס מאפס, ולפעמים צריך לעזוב תרגיל אחד כדי ללמד תרגיל אחר, כי אי אפשר לבצע אותו בלי. עוד דוגמא ל"סוס בלי פה" זה סוס שלא מוכן לעצור - מי לא מכיר את סוסי העבודה שאפשר למשוך להם בפה עד מחרתיים והם עוצרים כי הם עושים לנו טובה? סוסים בלי פה. אז בדיוק כמו קודם, את הפה בונים דרך הרגליים. אם הסוס לא מוכן לעצור, העבודה היא כזאת: מריצים אותו אל עבר גדר, כשמגיעים לגדר נותנים פקודה קולית (אצל רובנו "הואו"). הסוס נעצר כי לפניו יש גדר (רוכבי האינגליש שבינינו, זהירות מקפיצות.. בחרו גדר גבוהה) והרוכב אפילו לא היה צריך לגעת במושכות ולהיאבק עם הפה של הסוס. אחרי שהוא נעצר, לוקחים אותו כמה צעדים אחורה. בעצם, בעצירה אנחנו מלמדים אותו "לחשוב אחורה". הרי ברור שסוס שיחשוב אחורה כשהוא עוצר יבצע את העצירה בצורה הרבה יותר טובה, כי בראש שלו הוא כבר מתכנן ללכת אחורה. התרגיל הזה כמובן מובנה על תרגיל אחר - הליכה אחורה. צריך קודם ללמד את הסוס טוב-טוב ללכת אחורה. כמו שאמרתי - תרגיל בנוי על תרגיל. לסיכום: הכל זה עניין של בריחה מלחץ. בריחה מלחץ אלים, או ענישה אלימה על בריחה מלחץ יביאו לנו סוסים פראנואידים שכמרימים את היד כדי לגרד בעין הם ישר מצפים למכה ונלחצים. פרט לעובדה שלכל סוס יש אופי שונה, כמו שלכל בנאדם יש אופי שונה, ומאלף טוב ילמד להכיר את הסוס שלו ולהתאים לו בדיוק את מידת הלחץ שהוא צריך. יש סוסים שיקבלו אלימות בצורה טובה יותר ואולי אפילו יפיקו תועלת ממנה, ויש סוסים שאלימות תשבור להם את הבטחון והם ישתגעו. במקום לפתור הכל במכות צריך לעבור תהליך של עבודה. זהו.
