שחור

ferdinand

New member
שחור

בוער מבפנים. הנפש מעוכלת. הייתי עורך עכשיו איזה מסע "גונזו" לווגאס, אם הייתי יודע רק איפוא לעשות "קניות". מסתפק בשאריות ג'יונט שמתגלגל אצלי אי-שם. נכנס לאוטו, רק שלא יעצור אותי המאנאייק הקבוע שם ביציאה, ואז המסע הזה ייגמר בכלל במגרש הרוסים. נמשך אוטומטית לשם. איפוא שה-"בנות". עושה סיבוב אחד, "סורק". סיבוב שני. עוצר. שואל. מציצה 100 זיון+מציצה 150 זורקת באדישות, היא בטוח על משהו כבד יותר. כמה פעמים עשיתי את זה, לא העזתי ונתתי גז?. הראש מסתובב. פותח את הדלת. בלי גומי? אני שואל. שיהיה, היא מכוונת אל חניון נטוש ("מתרענן בו הריגוש"). מסיט את הכיסא לאחור, פותח מכנסיים, מפשיל מעט. הזין פורץ כמו טיל, נשען לאחור מתמכר לחום שעוטף אותי – אבל רק מבחוץ. שולח ידיים אל תוך החולצה הפתוחה. בת-זונה, היא יודעת ת'עבודה! אייי זה טוב. נגמר. פותחת את הדלת, יורקת. מציע מים, מחזיר אותה למקומה לשחר לטרף הבא. עכשיו מרוקן. מרוקן ושחור יותר בפנים. לא נשאר מה לגלגל, רק את הבקבוק של ההוא, לרדת עליו ומאנצ'ס. עושה אמבטיה ארוכה, רותחת, מקרצף. זוחל חסר הכרה כמעט למיטה, מתעלף אל תוך שינה משחררת, נטולת חלומות.
 
../images/Emo24.gif

אילו רק ידעתי איך הייתי צובעת את ה"בפנים" בשלל צבעים שמחים שיארו את ימיך, לילותך, את נשמתך, את פניך. אהובי תגיד לי איך?
 
../images/Emo25.gif

תמיד. בכל דקה ודקה מחשבותי וליבי איתך לו רק יכולתי לצידך להיות בגוף ולא רק בריחוף.
 

bugbuster

New member
האם ישנו מנגנון של חרטה אחרי כן?

שאלה רטורית. הכל מיתקשר להכמנת המין. כמו מוטיב החטא הקדמון במירקם הבאושים של דתות למיניהן, כך "הבושה הקדמונית." הראשונית. מהיכן היא תחושת עשיתי רע שחשקתי, אוננתי, זיינתי, וכל השאר. טופפפ, אז שלישיה? מלכת שבע, פרדינאנד,ועבדכם? (וורגעעעע, פאן מאייקר לא הביע הגיגי תיסכול?) שלישיית מבואסי הרגעים שאחרי? פהההההההההההההה
 

ferdinand

New member
חרטה?

וואלה לא יודע. אולי החרטה היא built-in חרטה עוד לפני מעשה... ובכל זאת נוע תנוע. כן הבאסה-של-הרגע-של-אחרי--- ומה נשאר? (And what have you got at the end of the day? what have you got to take away? a bottle of whisky and a new set of lies blinds on the windows and a pain behind the eyes) מה נשאר? רק ריקנות חוסר סיפוק ורעב או צמא לדבר הזה שפתאום ניראה מגונה פה בפורום - L'amour (כן ראיתי חיות כאלו בגן-חיות, זה סוג של קוף כזה, שיש לו זנב ארוך כזה, עם פסים כאלו - לא?!) ואת לומינלט כבר הזכירו פה לא מיזמן. אז מה אמרנו? עלייה לרגל לעיה"ק? - אויר צלול ויין? או שבעצם קודם סיפור?
 
חרטה?

כן היתה. ביום וברגעים שלפני. למחרת. למרות שנעשה מתוך צורך ואהבה גדולה. עכשיו? אין!!! יש אהבה גדולה. ורצון לעוד.ולא רק רצון בסקס. אלה, כמו שפרדי אמר "פשוט להיות". לשתוק ביחד, לצחוק ביחד, לישון יחד, להתעורר יחד... סקס לבדו אינו מספיק. אך מה לעשות? יש דברים שהם "כל הזכויות שמורות לזוגות הנשואים" ולא לנאהבים שגונבים שעה פה שעה שם. לא הרגשתי מבואסת ברגעים שאחרי. הרגשתי אושר גדול והמון אהבה לאחד שהייתי איתו. יסורי המצפון הגיעו רק למחרת. הבעיה היא להתמסר בגוף ללא רגש. עם זה קשה לי מאוד. כאן יש חרטה ואפילו גועל, עד היום. ואז, עדין לא הייתי נשואה.
 
תיקון

חרטה אינה המילה הנכונה לגביי. ייסורי מצפון - ליתר מדוייק . חרטה רק שכאין רגש. אז, בהחלט הרגשתי חרטה.ועדין.
 

fun maker

New member
פעם הבאה

תבקש ממנה פינגווין, רק 50 (תגיד לה שלחתי אותך).
 
למעלה