שותפים...

pixiER

New member
שותפים...

אני עדיין בתהליכי החיפושים, וזה קשה
אני מחפשת גם לבד וגם עם שותפים, אבל אני לא בטוחה שאני יודעת לאן אני נכנסת... לפי סיפורי הזוועה בשרשור הקודם (נאור, אין ספק שניצחת בגועל של השותף שלך...אפילו שאני מהמחנה השני
) אני מתחילה לחשוש... אז אני אנסה דבר כזה... מישהו יכול לנסות לרכז יתרונות וחסרונות? מישהו יכול גם להביא סיפורי קונטרה לסיפורי הזוועה? יש פה אנשים עם ניסיון טוב עם שותפים או שזה באמת כל כך רע כמו שזה נשמע, ועדיף לי להמשיך לחפש לבד??? תודה מראש לכל העונים
 

1255815

New member
אף פעם לא הייתי בדירת שותפים, אבל

הייתי בבית החייל שנה וחצי והיינו 8 בנות בחדר (כן, כן!!) והיתה בינינו כימיה מצויינת! אני לא מתיימרת להגיד שהחדר היה סטרילי, ממש לא, אבל הוא גם לא הגיע לשיאים הפוכים. תמיד היתה את זאת שמחפשת בכל הבניין שואב אבק (ולפעמים זה לעבור בכל הקומות, חדר חדר, והמעלית מקולקלת...) והיתה מישהי שמרוקנת את הפח, מישהי שמבשלת, שמנקה, שמסדרת... לא בנות קבועות, כל פעם זו היתה מישהי אחרת, ותמיד היינו עושות הכל מרצון. בעיית הטלויזיה היתה הבעיה היחידה שיכלנו לקרוא לה כך, כי בכ"ז- 8 בנות... אבל גם אז התפשרנו, היו דברים שראינו באופן קבוע (אהבה מעבר לפינה, חדשות 8, אוהבים את ריימונד..) וזה בגלל כמה בנות שזה היה החיים שלהן
לגבי שירותים, אמבטיה, שערות, פח- אם מישהי החליטה שהאמבטיה מלוכלכת לטעמה- אז ניקינו, כנ"ל השירותים, אם הפח היה מתמלא- אז לפני שיוצאים לוקחים אותו, זאת שמבשלת לא מנקה, זאת שמנקה לא עורכת, צלחות של כולן, סכו"ם של כולן, כל אחת יודעת מה שייך למי, אבל אף אחת לא עומדת על זכותה להשתמש בכלים שלה. מספיק קונטרה בשבילך?
 

mich78

New member
שותפים ...

אז ככה (אני שרדתי כך בכל אופן )
קניות שלא קשורות לבית שכל אחד יעשה בנפרד אצלנו היתה חלוקה במקרר לשניים ואם מישהי נתקעה בלי משהו וביקשה תמיד נענתה בחיוב ...
אל תשאלי על ניקיון
שתי השותפות שהיו לי יצאו בהצהרות מפה ועד אילת ... ובפועל .. בקיצור דיבורים לחוד מעשים לחוד מה שכן, היתה תורנות ניקיון שבוע שבוע, והניקיון היה סביר ביותר
לדבר על הדברים מראש... כגון: חברים, מסיבות, שעות שיגבילו את הפעילות בבית, תאום ציפיות. יש להזהר מרמת ציפיה גבוה.
בן/ת זוג, לי מאוד הציק שהיתה תקופה שבן הזוג של השותפה היה מגיע בשעות לילה מוזרות ומעיר אותי עם טריקת דלתות לדעתי יש להגביל ביקורי בן/בת זוג בסה"כ היו לי 3 שותפים (שותף ואח"כ שותפות) היו חויות נעימות יותר ונעימות פחות, ומפעם פעם לומדים מה לא לעשות או לעשות ובעיקר לומדים לדבר ולפתור דברים מוקדם ככל האפשר
 
אין לי קונטרה

יש לי סיפורי "מעצבן לייט" לא זוועה קניות: אנשים היו אוכלים לי למשל איזה יוגורט בלי לשאול או השאירו פתק "לקחתי אקנה לך מחר" היתי חוזרת מהעבודה מפנטזת על אותו יוגורט והרי! הוא איננו... זה משו שיכול לשגע אותי! נקיון: היתה בחורה אחת שהנשירה כל הזמן והשאירה את השערות באמבטיה, לי זה לא כזה הזיז אבל השותף שהיה בקטע של נקיון חטף עצבים ברמות והיו ריבים מפה ועד מחר. בנוסף היו לה תמיד תירוצים למה לא לנקות וגם על זה הוא היה מתעצבן. רעש ופרטיות: כל לילה היו מתאספים חבריו של השותף אצלנו בבית מעשנים סמים ועושים שטויות כאילו זה לא הספיק בבוקר השותפה היתה קמה לצלילי "סיזר סיסטרס" בפול ווליום כי (ואני מצטטת) "זה הדבר היחיד שגורם לי לקום בבוקר עם חיוך" הסברתי לה יפה שעוד פעם אחת היא תקום עם בוקס בעין אבל זה לא ממש עזר... אני אישית אוהבת להגיע הביתה לבית שקט, לבד, אני עם עצמי והמחשבות שלי. אני אוהבת לדעת שאם הכיור לא נקי זה כי אני זו שלכלכתי ושגם אם אני לא אנקה לא ישב לי מישו על הראש בטענות. אני אוהבת לקום עם המוזיקה שלי בוליום שלי וללכת לישון עם המוזיקה שלי בווליום שלי. אז נכון זה טיפה יותר יקר ופחות מותרויות אבל עדיין זה שווה את החסכון של כאב הראש. אם במקרה תפלי על שותפים סבבה (לי עוד לא יצא) אז נחמד לשבת לדבר לפעמים בסלון וכאלה...אבל לדעתי זה לא שווה את כל ה"לבד" הנ"ל. היו לי גם פעם 3 שותפים שאני היתי החדשה והם היו כל הזמן ביחד (2 אחיות ובחור) וקראו לעצמם the power of 3 וכל מיני שטויות וכל הזמן יצאו יחד וכאלה, אני היתי די המנודה אבל לא היתה לי בעיה חוץ מבארוחות (שאם לא היתי נוכחת בהם פשוט לא היה לי מה לאכול אז היתי חייבת) הם היו ככה בכיף שלהם מדברים ואני בצד (שאני בדרך כלל נוטה להיות המאוד באמצע). אז יכול להיות שתמצאי לך שותפים כאלה ותהי חלק מהם ותכירי חברים חדשים וכיף כיף אבל גם יכול מאוד להיות שלא. וואי איזה מגילה דפקתי...
 
מזדהה

השותפים שלי גם אוהבים לאכול דברים שלא שלהם. הבעיה העיקרית הייתה השותפה שהעזבנו, שלא הסתפקה באוכל שקנינו ושמנו במקרר, אלא הקפידה לפתוח כל פעם את הארונות ולבדוק אם קנינו דברים טעימים אחרים, ולחסל אותם כמובן בלי לבקש רשות. פעם הזמנתי פיצה וקיבלתי עוד פיצה מתנה (מסתבר שהיה מבצע), אז שמתי את הפיצה שנותרה במקרר, ואמרתי לשותפים שלי שהם מוזמנים להתכבד, אבל לא חשבתי שהשותף שלי יזמין יום למחרת חברים והם כולם ביחד יחסלו את הפיצה שלי, ובנוסף יסלקו לי גם בקבוקי קולה. ושתבינו - אני חוסכת להם כסף בכך שאני מביאה ביצים מהלול לעיתים קרובות, אבל משום מה הם סבורים שאת הביצים אני מביאה רק בשבילם ולא גם בשבילי, ולעיתים קרובות פינטזתי על חביתה וכשהגעתי הביתה גיליתי שמישהו אחר זמם כבר על שתי הביצים שנשארו, בלי לתת קרדיט למי שהביאה אותם. השותפה לשעבר הפגינה גם זלזול טוטאלי ברכוש שלא שלה - הייתה לי מחבת טפלון חדשה לגמרי שהיא פשוט הרסה אותה - מסתבר שהיא לא ידעה שבטפלון לא נוגעים עם כלי מתכת, וגם אחרי ששרטה את המחבת פעם ופעמיים זה לא גרם לה לחשוב שאולי היא עושה משהו לא בסדר. רק כשתפסתי אותה על חם, כשהמחבת כבר הייתה שרוטה לגמרי והסברתי לה, היא אמרה ש"וואלה? לא ידעתי". חשבתי בהתחלה לדרוש ממנה שתשלם לי את המחיר של המחבת, אבל היא עזבה כל כך מהר ובפתאומיות שזה לא יצא. ואני גם לא מדברת על הכלים שהיא שברה כשכבר עשתה כלים, אבל זה יכול להיות בטעות (אם כי צריך להיות ממש מוכשר כדי לשבור כמות כזאת של כלים, שממש במקרה אף אחד מהם לא נקנה על ידה). ועל הנקיון של הדירה אני לא אדבר. השותף הכריז כבר חגיגית שזה לא מעניין אותו, והשותפה השניה... לא אומרת כלום אבל לא ממש מגלה נכונות לנקות משהו חוץ מאת החדר שלה. אז צר לי, קונטרה אין לי. נדבר עוד כמה חודשים ואני מקווה שיהיו לי דברים אחרים לספר.
 

ALY1

New member
בטח שיש סיפורי קונטרה

כשהייתי בצבא הייתי מורה חיילת (מורחת ילד) וגרתי בדירה של הצבא עם עוד 3 בנות. הייתה לנו דירה ענקית- 4 חדרי שינה, שניים מהמם מאד גדולים, שני חדרי אמבטיה, סלון לא קטן ומטבח. היה ממש כיף איתן. בערב היינו יושבות, מספרות סיפורי בצפר, רואות טלויזיה, אוכלות יחד, לפעמים יוצאות יחד, משתפות אחת את השנייה בבעיות עם החבר... הבית היה נקי כי היינו מנקות כל שבוע או לפחות משתדלות. לכל אחת היה יום של תורנות כלים... בקיצור, זה מאד שונה ממה שיש לי היום והיום זה באמת זוועה.
 
הניסיון שלי

אני גרה עם שתי שותפות, ולדעתי זה לא נורא בכלל. אמנם אנחנו לא חברות טובות, וכנראה שכבר אף פעם לא נהיה (אני עוזבת את הדירה עוד חודשיים וחצי), אבל היחסים בהחלט תקינים. אמנם בדרך כלל אני מרגישה שהייתי מעדיפה לגור לבד, שיהיה לי את החופש לעשות מה שבא לי בדירה, בלי צורך להתחשב באף אחד ובלי שאף אחד יפריע לי, אבל לפעמים זה ממש נחמד שיש איתך עוד מישהו בדירה. לדוגמה - לפני כמה חודשים עשיתי פסיכומטרי. ערב לפני המבחן אני כמובן הייתי עצבנית בטירוף, הסתובבתי בדירה בחוסר מנוחה ולא ידעתי מה לעשות עם עצמי. אחת השותפות הוציאה אותי לאכול גלידה, השותפה השניה נתנה לי רגיעון לילה - אמרה שזה עוזר להירדם במצבים כאלה, וזה היה לי ממש כיף שיש מישהו שדואג לי כשאני כל כך לחוצה. ובאופן כללי, אפילו שאנחנו לא בקשר קרוב במיוחד - כשאני צריכה אותן הן תמיד שם. כמו שכבר אמרו לך - חשוב להסדיר את כל העניינים ה"רשמיים" מראש. לקבוע כמה מנקים ומתי, אם האוכל משותף או כל אחד לחוד, מי משלם איזה חשבונות וכו'. בהצלחה!
 

NightElf

New member
שלום ../images/Emo140.gif

נכון שרוב סיפורי השותפים אלה סיפורי זוועה\אימה, אבל אני מבין שיש הרבה אנשים שיש להם גם שותפים טובים. דוגמא חמה מאתמול בערב, אתמול הלכתי לבית של מישהו, ידיד, בפעם הראשונה, והשותף שלו היה שם, והייתה ממש תחושה נעימה. ישבתי לאכול עם הידיד והוא שאל את השותף שלו אם הוא גם רוצה לאכול, ואם הוא רוצה שהוא יחמם לו פיתה או משהו. הייתי קצת בהלם
מהידידות ביניהם (כי אני רגיל למציאות שונה אצלי...), למרות שדוגרי, ככה אמורים להיות שותפים בדירה, ולא ניכור כמו שיש אצלי עכשיו...
אז כן, זה באמת לא קל למצוא שותפים "נורמלים", ומי שרשמה פה על "כוח ה-3" הרגה אותי מצחוק
אבל אין מה לעשות, כשמחפשים דירה אז צריך "להסתכן", ומי יודע, אולי בסוף דווקא מוצאים שותפים טובים
 
ממש לא חייב להיות רע

אני מתגוררת עם שותפים כבר חמש שנים בערך (לא אותם אנשים), ואני חייבת לומר שלהוציא תקריות בודדות - הכל זרם על מי מנוחות. עם השותפים הנוכחיים (מעבר לעובדה שאחד מהם חבר שלי - וזה דבר שקרה תוך כדי השותפות ולא לפני כן
) ממש כיף, אנחנו עושים לפעמים דברים ביחד, או יושבים כולנו לארוחת ערב משותפת. בכל ההוצאות אנחנו מתחלקים שווה בשווה (אלא אם כן זה מוצר שנועד באופן ברור רק לאדם אחד או משהו), וקשה לי לחשוב על מחלוקת חריפה שהיתה ביננו בכל הזמן הזה, בעיקר כי השותף השלישי הוא אדם מאוד מאוד נוח ונינוח. זה נורא חשוב לא לבוא בציפייה שהשותפים יהפכו לחברים הכי טובים שלך, אבל זה ממש לא חייב להיות זוועה.
 

moria007

New member
מי אמר קונטרה ולא קיבל!

לי יש את הקונטרה שאת מחפשת!
עברתי לפני כמעט חודשיים לתל אביב מצפון הארץ, ולא היו לי חברים במרכז או מישהו שבגללו עברתי, בקיצור - עברתי בלי "גב" חברתי. למזלי הרב, יש לי שתי שותפות נחמדות מאוד, ואנחנו מסתדרות מצויין. אנחנו אפילו יוצאות ביחד לבלות לפעמים, ויש תוכניות טלוויזיה שאנחנו רואות תמיד ביחד וזה כבר מסורת. האווירה בדירה מאוד חמימה, בייתית, כייף לי לחזור לדירה בסוף יום ארוך בעבודה. אני אפילו אתן דוגמא ליחסים הטובים: ישלי יומולדת היום, ואתמול הן שמו לי בלונים ואפילו הביאו לי מתנה נחמדה והרמנו כוסית ויצאנו לבלות! ממש לא ציפיתי לזה וזה ממש חימם לי את הלב! מאוד התרגשתי.
לא הכרתי את השותפות קודם, אבל כשדיברתי איתן התברר שאחת מהן חברה ממש טובה של בת דודה שלי (עולם קטן וכל זה...) וכך יכולתי לדעת מראש שהן בסדר והדירה בסדר. זה לא שאנחנו חברות בנפש, אבל מישהו לקשקש איתו ולבלות איתו יש לי וזה משהו שהייתי מאוד צריכה עם המעבר, בגלל שלא הכרתי אף אחד במרכז. לפני הדירה הזאת ראיתי דירה שהשותפות בה הצהירו שהן לא בקטע חברותי וש"כל אחד לנפשו" בדירה, ופסלתי את הדירה בגלל זה כי לי זה היה חשוב שיהיה קשר ויחסי ידידות בין השותפים.
ברור שיש ימים שבא לך שקט ולהיות לבד, ובשביל זה יש את החדר שהוא רק שלך! לגבי אוכל, אני מראש אמרתי שאני אוהבת לקנות לעצמי את האוכל כי יש לי כמה מגבלות באוכל (אסור לי לאכול קמח חיטה), ואני גם מאוד פאנטית בטריות של הירקות - כל מה שהוא קצת רך - בעייני הוא כבר רקוב ואני לא אוכל אותו. וגם מוצרי חלב שעוד יומיים עובר להם התאריך אני ממש מעדיפה לא לאכול. שמן זית, סוכר, מלח וכו' - היו כבר בדירה כשנכנסתי, אבל מאז כבר יצא לי לקנות סוכר, ונראה לי שככה זה יהיה - כל פעם מישהי אחרת קונה. בין שתי השותפות שלי יש שיתוף באוכל וזה ביניהן, אבל אני מבינה שהן מסתדרות עם זה. כמובן שאם נגמרו להן בדיוק העגבניות אז הן מבקשות רשות וכמובן מקבלות אותה ומשתמשות בשלי (זה לא פועל לצד השני כי אני אוהבת את העגבניות שלי קשות וקצת קצת ירוקות...). ברור שהעגבניות זה דוגמא, וזה תופס גם לגבי שאר ירקות ומוצרים.
רק דבר אחד מפריע לי בעיניין האוכל - אני משתמשת בחלב נורמלי (כחול, לא יודעת אפילו כמה אחוז), והן שותות מים בצבע לבן (חלב 1%). נגיד שנגמר להן החלב בדיוק בדיוק כשבא להן קורנפלקס או קפה. אז הן משתמשות בחלב שלי, וזה בלי לבקש (שזה הגיוני עד גבול מסויים). בקיצור, אני מגיעה ונורא בא לי קורנפלקס ומגלה שיש לי מספיק חלב רק לחצי קערה. אז זה מבאס, אבל בינתיים זה לא מספיק מפריע לי כדי שאני אגיד משהו. אם זה יהפוך למשהו קבוע, זה כבר סיפור אחר. מה גם שיש מכולת ממש בקצה הרחוב וזה לא סיפור לקפוץ להביא חלב. בקיצור - יש אנשים שבכלל מעדיפים מראש לגור לבד, ויש אנשים שרוצים את הביחד. זה הכל תלוי באיזה בנאדם את ומה מתאים לך. וכמובן שאם את בנאדם של ביחד, צריך להיזהר בבחירת השותפים עד כמה שניתן. שיהיה המון בהצלחה
 
מזל טוב ../images/Emo65.gif ../images/Emo65.gif

מזל טוב על היומולדת וברוכה הבאה לפורום (את חדשה כאן, לא?) ובאותה הזדמנות - הרשי לי להמליץ לך על פורום חדש שנפתח לפני מספר ימים - פורום צליאק. יש בו בינתיים רק 2 דפים ולי זה הספיק בשביל להודות לתפוז שפתחו אותו...
 

moria007

New member
תודה,

אני אבדוק את פורום צליאק! תודה! גם את חולת צליאק? ואני לא ממש חדשה כאן, אבל אין לי מחשב בדירה כך שאני נכנסת לפורום רק פעם בשבוע בערך.
 
אני צריכה להיבדק בקרוב

כעיקרון כבר נבדקתי לפני כמה שנים והתוצאות יצאו שליליות, אבל לאחרונה התברר לי שלא עשיתי את הבדיקות כמו שצריך... בכל מקרה יש לי את כל הסיפטומים, ובקרוב אני אגלה אם אכן זאת הסיבה או שהגוף שלי סתם מחורפן.
 

pixiER

New member
המון תודה לכולם ../images/Emo13.gif

אני לצערי עוד לא הגעתי למסקנה נחרצת... מה יהיה הסוף???
 
יהיה טוב כמובן! ../images/Emo13.gif

אין ברירה חוץ מלנסות. תחפשי, תפעילי את שיקול הדעת שלך ותנסי למצוא את השותף המושלם.
 
למעלה