שורש תנייני
- פותח הנושא ounce
- פורסם בתאריך
לא. שורש תנייני הוא שורש גזור שם
משם שכבר יש לו שורש (נוצר בתצורת שורש ומשקל) והוא שם העצם המתווך בין השורש המקורי לשורש החדש (התנייני). השורש החדש נוצר משילוב של עיצורי השורש המקורי ועיצור אחד (לפעמים שניים) מעיצורי המשקל (מ/ת/נ/א). רוב השורשים התנייניים מרובעים, אבל אם השורש המקורי הוא מגזרת החסרים העיצור המוספי (של המשקל) יחליף את אחד מהעיצורים ה"בעייתיים" (ו/י) למשל יס"ד >> מוסד >> מס"ד; יקד" >> מוקד >> מק"ד.
כפי שניתן לראות, בשורש זעז"ע אין שום עיצור "מוספי" וגם אין לנו שם עצם מתווך. הוא פשוט מהשורשים המרובעים שנוצרו כהכפלה של צמד עיצורים (צלצל, רשרש, פלפל, זלזל, כחכח ועוד).
משם שכבר יש לו שורש (נוצר בתצורת שורש ומשקל) והוא שם העצם המתווך בין השורש המקורי לשורש החדש (התנייני). השורש החדש נוצר משילוב של עיצורי השורש המקורי ועיצור אחד (לפעמים שניים) מעיצורי המשקל (מ/ת/נ/א). רוב השורשים התנייניים מרובעים, אבל אם השורש המקורי הוא מגזרת החסרים העיצור המוספי (של המשקל) יחליף את אחד מהעיצורים ה"בעייתיים" (ו/י) למשל יס"ד >> מוסד >> מס"ד; יקד" >> מוקד >> מק"ד.
כפי שניתן לראות, בשורש זעז"ע אין שום עיצור "מוספי" וגם אין לנו שם עצם מתווך. הוא פשוט מהשורשים המרובעים שנוצרו כהכפלה של צמד עיצורים (צלצל, רשרש, פלפל, זלזל, כחכח ועוד).
ומתוך מאמרה של שושנה בהט
'דרכה של האקדמיה ללשון העברית בחידושי מלים' לשוננו לעם לח עמ' 523:
"מעין השַׁפְעֵל היא יצירת שורשים חדשים בעזרת התחיליות תי"ו או מ"ם שמקורן בשם העצם: מתַּפְקִיד – תִּפְקֵד, ממוֹקֵד – מִקּוּד וכיו"ב (ודרך־אגב המיקוד של הדואר אינו קשור אל המוקד כלל, שקיצור לשון הוא ל־מספר קוד). מלים רבות נוצרו בימינו בתוספת תי"ו או מ"ם בלי כל תיווך של שם עצם. אומרים לְתַּדְלֵק, למשל, בלי שיימצא שם עצם בתוספת תי"ו – תַּדְלוּק או תַּדְלִיק. בראשונה הקפידה האקדמיה שלא לגזור פעלים כאלה בדרך לא חוקית, וזה הטעם שלא הסכימה שנים לאשר את הפועל לְתַסְכֵּל ואת שם הפעולה תִּסְכּוּל, שהוא שם הפעולה של הפועל תִּסְכֵּל, לידתו לא הייתה אפוא בטהרת הלשון. לבסוף נאלצה האקדמיה להיכנע לתִסְכּוּל ומעתה מתוסכלים אנו באישורה."
'דרכה של האקדמיה ללשון העברית בחידושי מלים' לשוננו לעם לח עמ' 523:
"מעין השַׁפְעֵל היא יצירת שורשים חדשים בעזרת התחיליות תי"ו או מ"ם שמקורן בשם העצם: מתַּפְקִיד – תִּפְקֵד, ממוֹקֵד – מִקּוּד וכיו"ב (ודרך־אגב המיקוד של הדואר אינו קשור אל המוקד כלל, שקיצור לשון הוא ל־מספר קוד). מלים רבות נוצרו בימינו בתוספת תי"ו או מ"ם בלי כל תיווך של שם עצם. אומרים לְתַּדְלֵק, למשל, בלי שיימצא שם עצם בתוספת תי"ו – תַּדְלוּק או תַּדְלִיק. בראשונה הקפידה האקדמיה שלא לגזור פעלים כאלה בדרך לא חוקית, וזה הטעם שלא הסכימה שנים לאשר את הפועל לְתַסְכֵּל ואת שם הפעולה תִּסְכּוּל, שהוא שם הפעולה של הפועל תִּסְכֵּל, לידתו לא הייתה אפוא בטהרת הלשון. לבסוף נאלצה האקדמיה להיכנע לתִסְכּוּל ומעתה מתוסכלים אנו באישורה."
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.