שורש המילה סחרחורת

[ramsey16]

שורש המילה סחרחורת

שלום לכולם,
ידוע כי השורש של המילה הנ"ל הוא ס'ח'ר'ח'ר, אך איך הייתי מגיע לשורש הזה לולא שם הפעולה?
בהטיות שונות: סיחרר, הסתחרר, אסתחרר וכו', לכאורה הייתי מבין שהשורש הוא ס'ח'ר'ר.
למה בכל זאת השורש הוא חמישה עיצורים ולא ארבעה?

תודה מראש.

 

[הדיוט גמור]

לא חמישה ולא ארבעה.... השורש הוא סח"ר

ומובנו להסתובב, כפי שנהגו לעשות הסוחרים של ימי קדם.
סחרחר הוא במשקל קטלטל, בדומה לכלבלב וקטנטן, וכך גם סחרחורת. יתכן כי המילה נוצרה בעקבות הביטוי סחור-סחור (ללכת במעגלים)
סחר"ר הוא אכן שורש מרובע, שמקורו בשורש סח"ר ואינני יודע בדיוק כיצד הוא נוצר. בעברית המודרנית יש צורות דומות כגון לכדרר, אבל אולי יש למישהו הסבר יותר מעמיק.

 

[trilliane]

אכן, יש שורשים מרובעים שנוצרו מהכפלת לה"פ

ע-ר-ב-ב, כ-ד-ר-ר (שהזכרת), כ-ו-נ-ן, פ-ק-ס-ס, מ-ס-ר-ר, ס-פ-ר-ר, ק-ר-צ-ץ (בסלנג) ועוד.
אין הסבר "מעמיק", זו פשוט (עוד) אחת מהדרכים שבהן נוצרים שורשים מרובעים בעברית.

 

[הדיוט גמור]

משקל פעלל

העברית המודרנית אכן אוהבת ליצור משמעויות משנה באמצעות הכפלת ל' הפועל, אך עניין אותי לברר אם התופעה מוכרת כבר מימי קדם.
בצורת פועל מצאתי דוגמאות לכך רק בלשון חכמים (לערבב), אך כשמות תואר מצאתי את רענן ושאנן, שנגזרו כנראה משורשים קדומים רע"ן ושא"ן, וכן משקלים דומים כמו פעליל ופעלול: סגריר, נאפוף, גבנון, חכלילי, אולי גם השם חבקוק ויתכן שגם ניחוח שייך למשפחה.

 

[trilliane]

במקרה דנן זה אינו משקל אלא יצירת שורש מרובע ע"י הכפלת לה"פ

ויציקתו לתוך בניין "פיעל". יש מקרים שזה אכן נחשב למשקל, כאן זה נחשב לשורש מרובע. אמנם התוצאה הסופית זהה (וגם משמעות ההקטנה), אבל ההכפלה היא בשורש ולא מתוך המשקל. ראה גם בהסברה של רונית גדיש ("אקדם 34" עמוד 2):
http://hebrew-academy.org.il/wp-content/uploads/acad34.pdf

 

[אבל השם שרציתי תפו]

תוסיף את אומלל

ושאנן מוכר גם כפועל.
&nbsp
לענ"ד ניחוח לא קשור לשורשים המרובעים אלא ל-ע"ע וקרוב אליו מנחה.

 

[הדיוט גמור]

אכן אפשרי ואף קשור לפסח

כָּל גּויִם סְבָבוּנִי, בְּשֵׁם ה' כִּי אֲמִילַם.
המילה הנדירה "אמילם" המופיעה רק בתהלים (ומבלבלת את כולם בהגדה של פסח) יכולה לבוא משורש אמ"ל הקשור ל"אומלל".
יש גם פרשנויות אחרות, ויתכן שהשורש הוא בכלל מל"ל.

 

[trilliane]

מה הקשר ל"ניחוח"? אין בו שורש מרובע, "סתם" ע"ע... (נ-ח-ח)

 

[הדיוט גמור]

השורש הוא נו"ח

המובן המקורי של ניחוח, שמופיע במקרא תמיד בהקשר של זבחים (איך זה שעוד אף אחד לא ייצר בושם בניחוח מנגל?) ובצירוף "ריח ניחוח לה'", הוא משהו שגורם נחת או מנוחה, ולדעת אב"ש וקליין השורש הוא נו"ח.
את ההצעה לקשור את ניחוח (וגם ניצוץ, שפחות נראה לי) לבניין פעלול מצאתי כאן
ואגב, במקום אחר מובא גם השורש קומ"ם כדוגמה לפעלל

 

[trilliane]

מה בין ניחוח לנוחות? השורש של *נינוח* הוא נ-ו-ח...

הקשר לבין זבח לריח הגיוני (הייתי שלשום בפארק הלאומי...

), אבל לנוחות לא ממש; גם לאי-נוחות נשמע לי מאולץ מאוד מבחינה סמנטית (ונניח שקיים, הרי זה קשר עקיף והפוך, וזה פחות מקובל בעברית).
&nbsp
במילון ספיר מופיע 'ניחוח' כשורש נ-ח-ח (לדעתי זה הגיוני יותר):
http://www.milononline.net/do_search.php?vid=1031442&Q=%F0%E9%E7%E5%E7&sDIN=
&nbsp
השורש של "קומם" הוא ק-ו-ם, שהרי גזרות ע"ו וע"ע נוטות באופן זהה בבניינים הכבדים. זה אינו שורש מרובע מאחר שהשורשים המרובעים בעברית שייכים לגזרת השלמים ונוטים לפיה, כלומר אם הם מכילים וי"ו או יו"ד הן יהיו עיצוריות; השווה: הִתְכּוֹנֵן (כ-ו-ן) לעומת הִתְכַּוְנֵן (כ-ו-נ-ן).

 

[הדיוט גמור]

סורי, אבל ממש לא כך

במילון ספיר מופיעים משום מה שני "ניחוחות" (טעות עריכה?)
בראשון מצוין אמנם שהשורש הוא נ-ח-ח אבל בלשונית "אטימולוגיה" כתוב "גזירה מהשורש <נוח> ורומז על כך שכאשר נוח לאנשים יש להם נחת וגם נעים להם", וגם ההסבר מדבר על "נחת רוח"
בשני מצוין שהשורש הוא נ-ו-ח
אין ספק שהמובן המקורי של "ניחוח" קשור לזבחים שנועדו לפייס את האל, והמובן של "ריח נעים" הגיע מאוחר יותר כהרחבה של המובן המקורי
השורש הנדיר נ-ח-ח הוא שורש תנייני שנגזר מניחוח ולא להיפך!
ו

 

[trilliane]

הקישור לא עובד...

(צריך להשתמש כרגע בקישורים מקוצרים)

מקבלת את דבריך לגבי תנייניות השורש, אך לא לגבי השורש המרובע. תיתכן כאן הכפלה מהמשקל אך לא מהשורש. כאמור, שורשים מרובעים בעברית הם מגזרת השלמים וזה אינו המצב כאן.

 

[אבל השם שרציתי תפו]

כבר במקרא מופיע התואר סחרחר

הכפלת האות השניה והשלישית של השורש די שכיחה בלשון המקרא ומצטרפת לשורשים מרובעים בני שני עיצורים המוכפלים:
&nbsp
5 עיצורים- סחרחר, ירקרק, אדמדם, חמרמר, עקלקל, פתלתל (הגייה ptaltol) בניגוד לשימוש היום כהקטנה בעבר ככל הנראה שימש לחיזוק המשמעות.
&nbsp
4 עיצורים- קלקל, כרכר, סלסל, סכסך.

 

[ramsey16]

תודה על התגובות

פשוט ראיתי בספר הכנה לבגרות בהוצאת מט"ח כי זהו שורש בעל חמש עיצורים.
(http://www.school.kotar.co.il/KotarApp/Viewer.aspx?nBookID=94617838#198.4472.7.fitwidth) - עמוד 196.
השורש הוא למעשה סח"ר?

ועוד שאלה קטנה בקשר לשורש תנייני:
השורש של המילה מוקד הוא י.ק.ד - עם זאת, במילים כמו מיקוד או למקד השורש כבר הופך למ.ק.ד.
למה השורש במוקד אינו משתנה למ.ק.ד כבר במילה הזו עצמה?

תודה מראש..

 

[trilliane]

השורש אינו "משתנה" במילה; שורש תנייני הוא שורש גזור שם

משם עצם שנוצר בתצורת שורש ומשקל (ולכן כבר יש לו שורש קיים, לא היה צריך "לגזור" אחד חדש). מכאן גם שמו – "תנייני" (מארמית) = שניוני (הוא שני בהיררכיה).
&nbsp
המילה 'מוקד' נוצרה מהשורש י-ק-ד במשקל מקטל (כנראה מַקְטֵל), כלומר המ"ם היא חלק מהתבנית והוי"ו היא למעשה פה"פ, היו"ד של השורש (בגזרות פ"י/ו וע"ו/י יש חילופי יו"ד ווי"ו; למשל 'הוליד' ו'נולד' הן משורש י-ל-ד). זה השורש שלה, כך היא נוצרה; למה שהוא "ישתנה"? אבל מהמילה 'מוקד' נגזר שורש חדש (תנייני) מ-ק-ד ובו המ"ם היא כבר שורשית ועכשיו יוצקים אותו לתבניות אחרות כמו בניין פיעל (מיקד) שם הפעולה שלו קיטול (מיקוד) וכו'.

 

[אבל השם שרציתי תפו]

מוקד

מוקד במשקל פועֵל (שורש מק"ד) הוא בעצם משקל בינוני פועל המורה עפ"ר על שם עצם לגבי אדם העושה פעולה (סופר, נוקד), האם מוקד עונה על הקריטריונים? לא...
&nbsp
למרות האמור, במקרא מובאת המילה מוקְדה המנוקדת כשורש מהשלמים מק"ד (מושכה) ולא מפה"פ יו"ד (מועֵצה, מוסֵרה)
&nbsp
&nbsp

 

[אבל השם שרציתי תפו]

אגב המשקל של מוקד לענ"ד

miqtel כמשקל שמות פעולה נדירים כגון: מספֵד, מקדֵש, מאפֵל