שוק הפנים
הרצל גדז´, ראש מנהל האוכלוסין, בראיון ראשון (ידיעות אחרונות, המוסף לשבת 9.8.2002 עמוד 14): "במשרד הפנים היה כאוס מוחלט, ההפקרות השתוללה, כל אחד עשה מה שהוא רוצה". "משרד הפנים התנהל במודל של המאה ה-18, כל מי ששאב לעצמו קצת כח, נטל לעצמו סמכויות ועשה מה שהוא רוצה, איך שנראה לו, בלי לתת דין וחשבון על מעשיו והתנהלתו". חברים יקרים, ברוכים הבאים אל שוק הכרמל, אופס.... סליחה: משרד הפנים... משרד הפנים מתנהל כמו שוק הכרמל או המערב הפרוע - לתפארת מדינת ישראל. שאב כח... אנשים לא מקבלים סמכות, לא מאצילים להם כח, הם שואבים כח, הם נוטלים לעצמם סמכויות... ואיך הם לא מפחדים? הם הרי לא נוהגים כפי שצריך במדינת חוק מתוקנת. איכה הם אינם חוששים מידו הקשה של החוק? מדוע הם אינם חוששים מידם הקשה של שומרי המנהל התקין? מדוע הם לא רועדים שיגיע מישהו יכה בחוזקה בפטישו ויגער בהם: "לכו הביתה, אתם אינכם ראויים לשרת ציבור"... מדוע הם אינם מפחדים? האם יכול להיות שמנגנוני הפיקוח אינם פועלים ביעילות מספקת?... מה אנחנו יודעים על מידת הצלחתם של מנגנוני הבקרה והפיקוח?... === בכלל, מזל שמיכל גרייבסקי ומלי קמפנר קריץ החליטו לעשות את הכתבה הזו, אחרת בכלל לא הייתי יודע שמשרד ממשלתי מתנהל כמו שוק הכרמל. אולי בעצם ישנם עוד משרדים שמתנהלים כך (והם באמת לא הגיעו לידיעתי?)... מי באמת לידי יתקע שהשלטון ככלל מתנהל כהלכה?... נו ברצינות, מה זו האדישות הזו? כתוב בעיתון, שחור על גבי עיתון: משרד הפנים הפקרות מוחלטת!!! במדינת ישראל, במאה העשרים ואחת. ומה התגובה? האם מפעילים את צופרי אזעקת האמת בכל הארץ? האם הכנסת מתכנסת בפגרה כינוס חירום כדי לבדוק איך קרה שמשרד ממשלתי מתנהל כמו שוק? האם הוקמה ועדת חקירה להבין כדי להבין כיצד התדרדרנו ואיפה טעינו? האם נערפו ראשים? נכתבו מכתבי אזהרה? נכתבו נהלים חדשים על מנת שהמקרה לא יחזור על עצמו? מה נעשה בנדון? אינני יודע. (אודה ואבוש: כלל לא קראתי את הכתבה, אבל אני לוקח את הסיכון ומניח שאף אחד מהדברים הללו לא כתוב שם). ומדוע יש לי את ההרגשה הזו? משום שאני יודע טוב מאוד איפה אני חי. אני חש את הנורמות. וגם אתם. בגלל זה בדיוק כל האדישות. כולם יודעים שהחוק האמיתי הוא חוק הג´ונגל: כל דאלים גבר. הבכיר הוא חזק, הבכיר הוא מכובד, אם הוא מגזים קצת אז מעלימים עין, הוא הרי מכובד מאוד, וכך הלאה וכך הלאה, והסוף מי ישורנו... ולזה קוראים, נכון: תרבות השלטון בישראל. ואיך מתמודדים עם זה? מרכינים את הראש, כורעים ברך, אומרים אמן כן יהי רצון, כזה ראה וקדש, אלו הן הנורמות, אלו הכללים הבלתי כתובים, כך הכל ימשיך, ואת הפתרון נחפש רק מתוך הנחה מובנת מאליה שהכללים הללו ימשכו כפי שהם... ואיש (חלילה) לא יעז להעלות על דעתו להטיל בהם ספק... אז תגידו לי, זה מדע מודרני?... זה מדע בדיוני! ככה בונים חברה? ככה לא בונים חברה! מה התנועה לאיכות השלטון אומרת על הבעיה הזו? האם היא מתעסקת גם עם "איכות השלטון" או שבעיות כגון אלו אינן מתחום עיסוקה? המדינה על הקרשים, ממשיכה במגמת התדרדרות, וכולם מתעקשים לטפל במערכת הרקובה בפינצטה (כי כך הם רגילים). (האם טרם הגיעה העת לחשבון נפש ציבורי בנושא איכות השלטון?) מה אומר לכם? שיהיה בהצלחה...
הרצל גדז´, ראש מנהל האוכלוסין, בראיון ראשון (ידיעות אחרונות, המוסף לשבת 9.8.2002 עמוד 14): "במשרד הפנים היה כאוס מוחלט, ההפקרות השתוללה, כל אחד עשה מה שהוא רוצה". "משרד הפנים התנהל במודל של המאה ה-18, כל מי ששאב לעצמו קצת כח, נטל לעצמו סמכויות ועשה מה שהוא רוצה, איך שנראה לו, בלי לתת דין וחשבון על מעשיו והתנהלתו". חברים יקרים, ברוכים הבאים אל שוק הכרמל, אופס.... סליחה: משרד הפנים... משרד הפנים מתנהל כמו שוק הכרמל או המערב הפרוע - לתפארת מדינת ישראל. שאב כח... אנשים לא מקבלים סמכות, לא מאצילים להם כח, הם שואבים כח, הם נוטלים לעצמם סמכויות... ואיך הם לא מפחדים? הם הרי לא נוהגים כפי שצריך במדינת חוק מתוקנת. איכה הם אינם חוששים מידו הקשה של החוק? מדוע הם אינם חוששים מידם הקשה של שומרי המנהל התקין? מדוע הם לא רועדים שיגיע מישהו יכה בחוזקה בפטישו ויגער בהם: "לכו הביתה, אתם אינכם ראויים לשרת ציבור"... מדוע הם אינם מפחדים? האם יכול להיות שמנגנוני הפיקוח אינם פועלים ביעילות מספקת?... מה אנחנו יודעים על מידת הצלחתם של מנגנוני הבקרה והפיקוח?... === בכלל, מזל שמיכל גרייבסקי ומלי קמפנר קריץ החליטו לעשות את הכתבה הזו, אחרת בכלל לא הייתי יודע שמשרד ממשלתי מתנהל כמו שוק הכרמל. אולי בעצם ישנם עוד משרדים שמתנהלים כך (והם באמת לא הגיעו לידיעתי?)... מי באמת לידי יתקע שהשלטון ככלל מתנהל כהלכה?... נו ברצינות, מה זו האדישות הזו? כתוב בעיתון, שחור על גבי עיתון: משרד הפנים הפקרות מוחלטת!!! במדינת ישראל, במאה העשרים ואחת. ומה התגובה? האם מפעילים את צופרי אזעקת האמת בכל הארץ? האם הכנסת מתכנסת בפגרה כינוס חירום כדי לבדוק איך קרה שמשרד ממשלתי מתנהל כמו שוק? האם הוקמה ועדת חקירה להבין כדי להבין כיצד התדרדרנו ואיפה טעינו? האם נערפו ראשים? נכתבו מכתבי אזהרה? נכתבו נהלים חדשים על מנת שהמקרה לא יחזור על עצמו? מה נעשה בנדון? אינני יודע. (אודה ואבוש: כלל לא קראתי את הכתבה, אבל אני לוקח את הסיכון ומניח שאף אחד מהדברים הללו לא כתוב שם). ומדוע יש לי את ההרגשה הזו? משום שאני יודע טוב מאוד איפה אני חי. אני חש את הנורמות. וגם אתם. בגלל זה בדיוק כל האדישות. כולם יודעים שהחוק האמיתי הוא חוק הג´ונגל: כל דאלים גבר. הבכיר הוא חזק, הבכיר הוא מכובד, אם הוא מגזים קצת אז מעלימים עין, הוא הרי מכובד מאוד, וכך הלאה וכך הלאה, והסוף מי ישורנו... ולזה קוראים, נכון: תרבות השלטון בישראל. ואיך מתמודדים עם זה? מרכינים את הראש, כורעים ברך, אומרים אמן כן יהי רצון, כזה ראה וקדש, אלו הן הנורמות, אלו הכללים הבלתי כתובים, כך הכל ימשיך, ואת הפתרון נחפש רק מתוך הנחה מובנת מאליה שהכללים הללו ימשכו כפי שהם... ואיש (חלילה) לא יעז להעלות על דעתו להטיל בהם ספק... אז תגידו לי, זה מדע מודרני?... זה מדע בדיוני! ככה בונים חברה? ככה לא בונים חברה! מה התנועה לאיכות השלטון אומרת על הבעיה הזו? האם היא מתעסקת גם עם "איכות השלטון" או שבעיות כגון אלו אינן מתחום עיסוקה? המדינה על הקרשים, ממשיכה במגמת התדרדרות, וכולם מתעקשים לטפל במערכת הרקובה בפינצטה (כי כך הם רגילים). (האם טרם הגיעה העת לחשבון נפש ציבורי בנושא איכות השלטון?) מה אומר לכם? שיהיה בהצלחה...