שוק הפישפשים בחיפה

[בר שמואל]

שוק הפישפשים בחיפה

גם בערב מוצאי שבת פתוח(כול מוצ"ש פתןח וביום ראשון בבןקר). ראיתי היום מצלמות ישנות . רדיו ישנים אני קניתי ספרים + קטלוגים של בולים

 

[הטנדר נוסע]

אפשר מיקום מדויק של שוק הפשפשים בחי

 

[kerengil]

מצטרפת לבקשה!

ומק

 

[בר שמואל]

השוק נימצא

בחיפה בעיר התחתית > דרך העצמאות > נוסעים ליכוון צפון (הקריות) השוק נימצא ב קיבוץ גלויות> ליד המיסגד דרך אגב לא יודע עם שווה לבוא מיהמרכז לא כול פעם מוצאים מציאות

 

[הטנדר נוסע]

../images/Emo51.gif רבה

 

[ronmerav]

בדרך כלל אני לא מוצא כלום

בשוק הזה. הרבה סירים ישנים, בגדים, וחפצי פלסטיק שבורים. לעיתים נהגתי להגיע לשם עם כל מיני דברים שהילדים שלי רצו לזרוק, ולתת אותם לילדים שמסתובבים שם. פעם נתתי למישהו ערימה של פוגים, ואבא שלו סרב בתוקף, חשב שאני רוצה כסף. הייתם צריכים לראות את העיניים של הילד ההוא!

 

[rachelea]

כמה מתסכלים יכולים להיות המבוגרים

תאר לך כמה מאושר היה יכול להיות אותו ילד אילו אביו היה מתיר לו לקבל את הפוגים. בחוה"מ סוכות, השנה, לקחתי את אחייני לבית דני בשכונת התקווה לכנס אספני טלכרטים. בתחילה עברנו מדוכן לדוכן כשאני שואלת את המוכרים לגבי טלכרטים עם סביבונים. אט-אט ראיתי איך הילד נפתח, ניגש לדוכן סמוך כדי להקדים אותי ושואל במקומי. וכך עברנו כמה דוכנים עד שלפתע אמר "אני רוצה את זה, את זה, את זה....". התלבטתי מה לעשות. המחירים שביקשו ממנו לא נראו לי. ידעתי גם שאם יקנה יצטער אח"כ כי יראה שיש עוד טלכרטים, יפים מהראשונים ויקשה עלי לסרב לו. לבסוף החלטתי: נתתי לו 15 ש"ח פלוס עיצה: לעבור בין שאר הדוכנים ורק לאחר מכן לקנות. לאחר זמן ראיתיו עם חבילה של כשבעה טלכרטים. אני סיימתי את חיפושי והתישבתי בצד ועקבתי אחריו. היה מאוד מעניין. התברר כי הילד התחיל לבצע החלפות: תמורת כל אחד מהטלכרטים שקנה במחיר שווה קיבל שלושה-ארבעה טלכרטים זולים יותר. בסיכומו של יום היו בידיו כשלושים טלכרטים (חלקם קיבל במתנה מהסוחרים וחלקם מאב חיפאי שהגיע לכנס עם בתו מחיפה. להם, אגב, המלצתי להיכנס לפורום). על אף שרציתי להעיר שהוא מחליף טלכרטים יקרים בזולים, אני שמחה שנמנעתי מכך. חדוות השמחה של ילד שווה לאין ערוך מהשכלתנות שלנו, המבוגרים.

 

[ronmerav]

ככה את מכירה אותי?

הילד קיבל את הפוגים, ואביו היה מאושר גם!

 

[rachelea]

"שיחקת אותה"

 

[ronmerav]

נצל"ש - חתולים לאלונה.

המפית משוויץ לא להחלפה, אבל אסור להתיאש. והנה ההוכחה. המפית הזו מן האוסף שלי, ואם תעבירי לי כתבתך במסר אשלח לך אותה.

 

[אָלוֹנָה]

מקסים, בטח שאני רוצה.

 

[1עדיקקל]

זה מזכיר לי-

לאחרונה ערכתי שיחה מעניינת עם אדם קרוב, אשר סיפר לי שכאשר היה ילד רצה מאוד זוג אופניים ואביו לא קנה לו אותם כיוון שהמוכר העלה את המחיר ברגע האחרון. הדבר הסב לו עגמת נפש רבה. האיש בן 65 ....ועד היום זוכר את המקרה - לדבריו אכזבה של ילד נשארת לכל החיים ולכן הוא ניסה לא לגרום לילדיו אכזבות כאלה (היום יש לו כבר 4 נכדים) - הרהורים של שעת לילה מאוחרת.. השוק בחיפה אגב, לא משהו (בלשון המעטה)- לא הייתי טורח אפילו לרדת מהכרמל לצורך העניין, לא כל שכן להגיע לחיפה במיוחד.

 

[דרךארץ]

מתסכול לאספנות

אני לא רוצה להכנס לניתוחים פסיכולוגיים אבל מעניין עד כמה תסכול וחוסר היכולת להשיג משהו בילדות יכול להביא לאספנות בשלב מאוחר יותר. אני מכיר את זה מתחום אספני הרכב - סיבות כמו האוטו של האבא של הילד העשיר בשכונה או רכבים שהיו רק לצבא הכובש - לשלטון הבריטי. זכורה לי גם כתבה של אריה רייכמן, אספן פריטי ארץ ישראל שהיה לו טור שבועי נהדר בנושא במעריב, מספר על אחיו שנפטר ואיך ההורים שמרו את צעצועיו של האח בארגז בבויידם ורק פעם בשנה, ביום ההולדת הרשו לו לקחת צעצוע אחד מאותו ארגז - מה הסיכוי שאותו אדם יפתח חיבה מיוחדת ורצון עז בבגרות לשלוף ארגזים מאובקים מהבוידם?

 

[אמא של יותם1]

אכן המדור שלו היה מקסים.

בתור אספנית גרוטאות ישנות (אין לי הרבה, אז אף פעם לא הזכרתי את זה פה) הייתי קוראת בקנאה את המדור שלו. בדברים האלה צריך גם ראיה לעתיד - כמה אנשים חשבו אז שסיפולוקס זה משהו שכדאי לשמור (לא סבא שלי. זה בטוח). כמה אנשים חושבים היום שטלפון סלולארי יהיה פעם פריט לאספנים?

 

[i love usa]

יש שם גם

תקליטים ,וספרים באנגלית במקרה??? מה בעיקרון יש שם ?? אני מחיפה ואולי שבוע הבא אני ירד לשם אני גרה דיי קרוב

 

[broadaxe]

השוק בחיפה

הוא שוק פשפשים מזרח-תיכוני קלאסי (אולי האחרון בארץ? טוב לאנתרופולוגים), כלומר מלא בעיקר בזבל, ואני מתכוון לכך: מה שנמכר בו הוא החוליה הראשונה בשרשרת ה"מזון"- מסכנים שאוספים מהזבל, סוחרי ג'אנק, מפני בתים וכו'. לא מומלץ לאנשים עדינים וכאלה שמכירים קניות רק במרכזים מקורים: רוב הטיפוסים שם הם, איך לומר בעדינות, "מחוספסים". האזור גם מוכה צחנה תמידית. אבל, מי שלא מתבייש ללכלך ת'ידים עשוי למצוא מציאות של ממש וכדאי להתמיד כי "מציאות" לא מוצאים כל פעם ואולי גם לא בפעם הראשונה. גם על השוק ביפו אמרו כבר לפני עשרים שנה שאין מה למצוא ובכל זאת אני מוצא (לפחות בתחום שמעניין אותי).

 

[דייג שמח]

למרות שכל מה שאמרת נכון

יושב לו בין כל ההמון שמנסה למכור זבל, אדם מבוגר עם מטריה ומוכר לו שטרות, בולים טלכארדים וכו'. אני קונה ממנו שטרות. שטרות מישראל לדוגמא הוא מוכר "קריספ" 50 אחוז מהמחירון. ויש לו דברים ממש יפים.