שוקלת פרישה מהמירוץ

[תותבננה 1]

שוקלת פרישה מהמירוץ

שוקלת פרישה מהמירוץ
היי לכולם ובוקר טוב, ביום חמישי נפגשתי עם פרופ. שולמן, החדשות לא היו טובות ומה שהכי מרגיז הוא שאת מה שהוא ראה באולטרסאונד פשוט לא אמרו לי אף פעם באיכילוב (כנראה משום שכל טופס 17 ממלא את הקופה אחרת אין לי הסבר אחר). אז הוא מדד את גודל השחלות שעל פי כל מיני מחקרים נותנים אינדיקציה לגיל השחלות ולמצבן. והנה כשאני תיכף בת ארבעים ודיי במצב רוח היום ההולדת המתקרב מסתבר שהשחלות שלי בנות 43! ושיש לי רק 5% סיכוי להכנס להריון בIVF וגם זה רק במינון הרבה יותר גבוה של הורמונים- גלולות ואחר כך דקה ארוך ואחר כך כל יום 4 גונל (חדש בשבילי) + 3 מנוגון בקיצור סלט של הורמונים. לאור האמור ולאור העובדה שיש הטוענים שהטיפולים כן מעלים את הסיכון לסרטן השד (אשמח לשמוע מה אתן יודעות בעניין)ועברתי כבר הרבה סיבובים כולל 4 וחצי רק בשנה האחרונה, אני מאוד מתלבטת אם להמשיך. כשאני מסתכלת בילדה המדהימה שלי (שתיים וחצי השבוע) אני נקרעת- רוצה מצד אחד שיהיה לה אח/אחות, רוצה לחוות שוב הריון ולידה ואת כל השלבים הראשונים שעוברים כל כך מהר ומצד שני חוששת מאוד סיבובים שאולי יום אחד עוד אצטער עליהם ושהסיכוי בהם כל כך נמוך. מאוד מתלבטת מה לעשות וכמובן שאין הרבה זמן לאור מצבי להתלבטויות. אשמח לשמוע מה דעתכן כי רק אתן ממש מבינות. מירי

 

[בוניטה 5]

אני בעד לא לפרוש

שוקלת פרישה מהמירוץ
היי לכולם ובוקר טוב, ביום חמישי נפגשתי עם פרופ. שולמן, החדשות לא היו טובות ומה שהכי מרגיז הוא שאת מה שהוא ראה באולטרסאונד פשוט לא אמרו לי אף פעם באיכילוב (כנראה משום שכל טופס 17 ממלא את הקופה אחרת אין לי הסבר אחר). אז הוא מדד את גודל השחלות שעל פי כל מיני מחקרים נותנים אינדיקציה לגיל השחלות ולמצבן. והנה כשאני תיכף בת ארבעים ודיי במצב רוח היום ההולדת המתקרב מסתבר שהשחלות שלי בנות 43! ושיש לי רק 5% סיכוי להכנס להריון בIVF וגם זה רק במינון הרבה יותר גבוה של הורמונים- גלולות ואחר כך דקה ארוך ואחר כך כל יום 4 גונל (חדש בשבילי) + 3 מנוגון בקיצור סלט של הורמונים. לאור האמור ולאור העובדה שיש הטוענים שהטיפולים כן מעלים את הסיכון לסרטן השד (אשמח לשמוע מה אתן יודעות בעניין)ועברתי כבר הרבה סיבובים כולל 4 וחצי רק בשנה האחרונה, אני מאוד מתלבטת אם להמשיך. כשאני מסתכלת בילדה המדהימה שלי (שתיים וחצי השבוע) אני נקרעת- רוצה מצד אחד שיהיה לה אח/אחות, רוצה לחוות שוב הריון ולידה ואת כל השלבים הראשונים שעוברים כל כך מהר ומצד שני חוששת מאוד סיבובים שאולי יום אחד עוד אצטער עליהם ושהסיכוי בהם כל כך נמוך. מאוד מתלבטת מה לעשות וכמובן שאין הרבה זמן לאור מצבי להתלבטויות. אשמח לשמוע מה דעתכן כי רק אתן ממש מבינות. מירי

אני בעד לא לפרוש
5% זה לא הרבה, אבל גם לא מעט. כבר היו הרבה הריונות "רק" עם 5% סיכוי. אני הייתי מנסה עוד כמה פעמים ואחר כך חושבת שוב. זה מסוג הדברים שאי אפשר להתחרט עליהם אחר כך. תסתכלי על הבת שלך שוב, ותחשבי כמה את רוצה עוד אחד/ אחת. ויותר חשוב, שיהיה לה אח/ אחות. מאחלת לך בהצלחה

 

[ליאור של חנה]

קטונתי מלייעץ

שוקלת פרישה מהמירוץ
היי לכולם ובוקר טוב, ביום חמישי נפגשתי עם פרופ. שולמן, החדשות לא היו טובות ומה שהכי מרגיז הוא שאת מה שהוא ראה באולטרסאונד פשוט לא אמרו לי אף פעם באיכילוב (כנראה משום שכל טופס 17 ממלא את הקופה אחרת אין לי הסבר אחר). אז הוא מדד את גודל השחלות שעל פי כל מיני מחקרים נותנים אינדיקציה לגיל השחלות ולמצבן. והנה כשאני תיכף בת ארבעים ודיי במצב רוח היום ההולדת המתקרב מסתבר שהשחלות שלי בנות 43! ושיש לי רק 5% סיכוי להכנס להריון בIVF וגם זה רק במינון הרבה יותר גבוה של הורמונים- גלולות ואחר כך דקה ארוך ואחר כך כל יום 4 גונל (חדש בשבילי) + 3 מנוגון בקיצור סלט של הורמונים. לאור האמור ולאור העובדה שיש הטוענים שהטיפולים כן מעלים את הסיכון לסרטן השד (אשמח לשמוע מה אתן יודעות בעניין)ועברתי כבר הרבה סיבובים כולל 4 וחצי רק בשנה האחרונה, אני מאוד מתלבטת אם להמשיך. כשאני מסתכלת בילדה המדהימה שלי (שתיים וחצי השבוע) אני נקרעת- רוצה מצד אחד שיהיה לה אח/אחות, רוצה לחוות שוב הריון ולידה ואת כל השלבים הראשונים שעוברים כל כך מהר ומצד שני חוששת מאוד סיבובים שאולי יום אחד עוד אצטער עליהם ושהסיכוי בהם כל כך נמוך. מאוד מתלבטת מה לעשות וכמובן שאין הרבה זמן לאור מצבי להתלבטויות. אשמח לשמוע מה דעתכן כי רק אתן ממש מבינות. מירי

קטונתי מלייעץ
ולכל אחד נקודת החלטה אחרת מתי הסף שלו הגיע אבל לפחות נקודה אחת מצאתי לנכון לציין שבכנס האחרון שבו שמעתי את פרופסור משיח - הוא טען בכל תוקף שלאורך 20 שנות טיפולי הפוריות הוכח כי להורמונים אין השלכות מזיקות בנושאי הסרטן השונים בהצלחה בהחלטה אשר תהיה

 

[תותבננה 1]

לדברי פרופ שולמן

קטונתי מלייעץ
ולכל אחד נקודת החלטה אחרת מתי הסף שלו הגיע אבל לפחות נקודה אחת מצאתי לנכון לציין שבכנס האחרון שבו שמעתי את פרופסור משיח - הוא טען בכל תוקף שלאורך 20 שנות טיפולי הפוריות הוכח כי להורמונים אין השלכות מזיקות בנושאי הסרטן השונים בהצלחה בהחלטה אשר תהיה

לדברי פרופ שולמן
אין מחקרים חותכים אבל הוא טען שאין ספק שהטיפולים מעלים את הסיכון ומנשים מגיל 40 והלאה הוא דורש לעשות בדיקות שד לעיתים קרובות. אני נוטה לכיוון של עוד טיפול אחד מאחר והפרוטוקול שלו בכל זאת שונה ממה שקיבלתי עד כה כך שאני בכל מקרה עדיין כאן, מאחלת לכולן הריון ומהר.

 

[העין ה 3]

גם אני נוטה לכיוון של עוד טיפול אחד

לדברי פרופ שולמן
אין מחקרים חותכים אבל הוא טען שאין ספק שהטיפולים מעלים את הסיכון ומנשים מגיל 40 והלאה הוא דורש לעשות בדיקות שד לעיתים קרובות. אני נוטה לכיוון של עוד טיפול אחד מאחר והפרוטוקול שלו בכל זאת שונה ממה שקיבלתי עד כה כך שאני בכל מקרה עדיין כאן, מאחלת לכולן הריון ומהר.

גם אני נוטה לכיוון של עוד טיפול אחד
לפני כל טיפול אני אומרת: עוד טיפול אחד...

ואצלי, לא רק השחלות בנות 43 (כמעט) אלא כל הגוף שלי

. לא מצליחה להרים ידיים, לא יכולה להשלים עם זה ש-3 שנות טיפולים ילכו לפח. גם אם הסיכוי הוא 5% - אני עדיין במרוץ. אבל, כמובן, שאני לא יכולה לייעץ לך לגבייך. לכל אחת יש את האיזון הפרטי שלה בין כמה היא רוצה עוד ילד לבין כמה היא מוכנה לסבול בשביל זה. מאחלת לך שלא תצטרכי להתלבט בשאלה, כי תצליחי בטיפול הבא

 

[ריקי בש]

אני מאוד מבינה אותך אבל בכל זאת..

לדברי פרופ שולמן
אין מחקרים חותכים אבל הוא טען שאין ספק שהטיפולים מעלים את הסיכון ומנשים מגיל 40 והלאה הוא דורש לעשות בדיקות שד לעיתים קרובות. אני נוטה לכיוון של עוד טיפול אחד מאחר והפרוטוקול שלו בכל זאת שונה ממה שקיבלתי עד כה כך שאני בכל מקרה עדיין כאן, מאחלת לכולן הריון ומהר.

אני מאוד מבינה אותך אבל בכל זאת..
אני במקומך הייתי בכל זאת מנסה שוב לפחות עוד פעם או פעמיים. גם למען עצמך שתדעי שעשית את המקסימום ולא תהיה הרגשת פספוס ואולי.. ואולי.. כמובן שזה תלוי בך בסופו של דבר אבל אולי כדאי בכל זאת לנסות.

 

[בעניינים]

גם אני קטונתי...../images/Emo12.gif

שוקלת פרישה מהמירוץ
היי לכולם ובוקר טוב, ביום חמישי נפגשתי עם פרופ. שולמן, החדשות לא היו טובות ומה שהכי מרגיז הוא שאת מה שהוא ראה באולטרסאונד פשוט לא אמרו לי אף פעם באיכילוב (כנראה משום שכל טופס 17 ממלא את הקופה אחרת אין לי הסבר אחר). אז הוא מדד את גודל השחלות שעל פי כל מיני מחקרים נותנים אינדיקציה לגיל השחלות ולמצבן. והנה כשאני תיכף בת ארבעים ודיי במצב רוח היום ההולדת המתקרב מסתבר שהשחלות שלי בנות 43! ושיש לי רק 5% סיכוי להכנס להריון בIVF וגם זה רק במינון הרבה יותר גבוה של הורמונים- גלולות ואחר כך דקה ארוך ואחר כך כל יום 4 גונל (חדש בשבילי) + 3 מנוגון בקיצור סלט של הורמונים. לאור האמור ולאור העובדה שיש הטוענים שהטיפולים כן מעלים את הסיכון לסרטן השד (אשמח לשמוע מה אתן יודעות בעניין)ועברתי כבר הרבה סיבובים כולל 4 וחצי רק בשנה האחרונה, אני מאוד מתלבטת אם להמשיך. כשאני מסתכלת בילדה המדהימה שלי (שתיים וחצי השבוע) אני נקרעת- רוצה מצד אחד שיהיה לה אח/אחות, רוצה לחוות שוב הריון ולידה ואת כל השלבים הראשונים שעוברים כל כך מהר ומצד שני חוששת מאוד סיבובים שאולי יום אחד עוד אצטער עליהם ושהסיכוי בהם כל כך נמוך. מאוד מתלבטת מה לעשות וכמובן שאין הרבה זמן לאור מצבי להתלבטויות. אשמח לשמוע מה דעתכן כי רק אתן ממש מבינות. מירי

גם אני קטונתי...

לא חושבת שיש מישהו שיכול להחליט עבורך- רק את עצמך. גם אני לא שמעתי על הקשר בין סרטן השד לטיפולים, אבל אין ספק שהם אכןגובים מאיתנו מחיר פיסי ונפשי רב. מנגד את עלולה (חס וחלילה) למצוא את עצמך חושבת: חבל שלא ניסיתי אז... הסטטיסטיקה היא יבשה,אולי לא מעודדת אבל ילד בריא= 100% הצלחה. ישנן נשים שבוחרות ללכת לכיוון של תרומת ביצית ואז הסיכויים שונים אין לי תשובות בשבילך, אני רק מנסה להעלות תהיות שאולי יעזרו במשהו לקבל החלטה שאיתה תהיי שלמה

בעניינים

 

[TWEETY =^.^=]

אותי כבר שלחו לתרומת ביצית ,,,

גם אני קטונתי...

לא חושבת שיש מישהו שיכול להחליט עבורך- רק את עצמך. גם אני לא שמעתי על הקשר בין סרטן השד לטיפולים, אבל אין ספק שהם אכןגובים מאיתנו מחיר פיסי ונפשי רב. מנגד את עלולה (חס וחלילה) למצוא את עצמך חושבת: חבל שלא ניסיתי אז... הסטטיסטיקה היא יבשה,אולי לא מעודדת אבל ילד בריא= 100% הצלחה. ישנן נשים שבוחרות ללכת לכיוון של תרומת ביצית ואז הסיכויים שונים אין לי תשובות בשבילך, אני רק מנסה להעלות תהיות שאולי יעזרו במשהו לקבל החלטה שאיתה תהיי שלמה

בעניינים

אותי כבר שלחו לתרומת ביצית ,,,
כשהייתי בת 37

אמרו לי שאין לי צא'נס להיכנס להריון או יותר נכון שהסיכויים יותר נמוכים מנמוכים

אני לא אשכח את הבכי והיאוש של אותו היום. חזרתי הביתה עם מחשבות שאני מפחדת אפילו לספר עליהם

ואז החלטתי שאני ממשיכה ביהוק וביקוק. 4 טיפולים אחרי הבשורה הריתי וילדתי את הנסיך שלי

ואני עדין חולמת לחזור לאותו רופא ולהראות לו את יצירת הפאר שלי כנגד כל הסיכויים (לדבריו). רק רציתי לספר כדי שתראי שהם לא יודעים הכל

 

[בעניינים]

לא שולחת אף אחת לתרומת ביצית

אותי כבר שלחו לתרומת ביצית ,,,
כשהייתי בת 37

אמרו לי שאין לי צא'נס להיכנס להריון או יותר נכון שהסיכויים יותר נמוכים מנמוכים

אני לא אשכח את הבכי והיאוש של אותו היום. חזרתי הביתה עם מחשבות שאני מפחדת אפילו לספר עליהם

ואז החלטתי שאני ממשיכה ביהוק וביקוק. 4 טיפולים אחרי הבשורה הריתי וילדתי את הנסיך שלי

ואני עדין חולמת לחזור לאותו רופא ולהראות לו את יצירת הפאר שלי כנגד כל הסיכויים (לדבריו). רק רציתי לספר כדי שתראי שהם לא יודעים הכל

לא שולחת אף אחת לתרומת ביצית
זו ממש ממש לא היתה הכוונה. ההודעה שלי התכוונה לפרוש את הספקטרום של האפשרויות- אני לא דנה במה טוב או לא. מאחלת לכולנו יצירות דומות

בעניינים

 

[TWEETY =^.^=]

בעניינים, אפילו לא קראתי את התגובה

לא שולחת אף אחת לתרומת ביצית
זו ממש ממש לא היתה הכוונה. ההודעה שלי התכוונה לפרוש את הספקטרום של האפשרויות- אני לא דנה במה טוב או לא. מאחלת לכולנו יצירות דומות

בעניינים

בעניינים, אפילו לא קראתי את התגובה
שלך

ולא של אפ אחת אחרת

רק סיפרתי לה על המקרה שלי כדי לתת לה עוד כיוון חשיבה זה הכל. יצא שהתגובה שלי הייתה אחריך אבל היא כלל לא הייתה מכוונת אליך כי כאמור לא קראתי אותה.

 

[בעניינים]

../images/Emo140.gif

בעניינים, אפילו לא קראתי את התגובה
שלך

ולא של אפ אחת אחרת

רק סיפרתי לה על המקרה שלי כדי לתת לה עוד כיוון חשיבה זה הכל. יצא שהתגובה שלי הייתה אחריך אבל היא כלל לא הייתה מכוונת אליך כי כאמור לא קראתי אותה.

 

[MIF2002]

טיפולים וסרטן השד

שוקלת פרישה מהמירוץ
היי לכולם ובוקר טוב, ביום חמישי נפגשתי עם פרופ. שולמן, החדשות לא היו טובות ומה שהכי מרגיז הוא שאת מה שהוא ראה באולטרסאונד פשוט לא אמרו לי אף פעם באיכילוב (כנראה משום שכל טופס 17 ממלא את הקופה אחרת אין לי הסבר אחר). אז הוא מדד את גודל השחלות שעל פי כל מיני מחקרים נותנים אינדיקציה לגיל השחלות ולמצבן. והנה כשאני תיכף בת ארבעים ודיי במצב רוח היום ההולדת המתקרב מסתבר שהשחלות שלי בנות 43! ושיש לי רק 5% סיכוי להכנס להריון בIVF וגם זה רק במינון הרבה יותר גבוה של הורמונים- גלולות ואחר כך דקה ארוך ואחר כך כל יום 4 גונל (חדש בשבילי) + 3 מנוגון בקיצור סלט של הורמונים. לאור האמור ולאור העובדה שיש הטוענים שהטיפולים כן מעלים את הסיכון לסרטן השד (אשמח לשמוע מה אתן יודעות בעניין)ועברתי כבר הרבה סיבובים כולל 4 וחצי רק בשנה האחרונה, אני מאוד מתלבטת אם להמשיך. כשאני מסתכלת בילדה המדהימה שלי (שתיים וחצי השבוע) אני נקרעת- רוצה מצד אחד שיהיה לה אח/אחות, רוצה לחוות שוב הריון ולידה ואת כל השלבים הראשונים שעוברים כל כך מהר ומצד שני חוששת מאוד סיבובים שאולי יום אחד עוד אצטער עליהם ושהסיכוי בהם כל כך נמוך. מאוד מתלבטת מה לעשות וכמובן שאין הרבה זמן לאור מצבי להתלבטויות. אשמח לשמוע מה דעתכן כי רק אתן ממש מבינות. מירי

טיפולים וסרטן השד
הי לך מירי, הנושא שאת מעלה לגבי הקשר בין טיפולים וסרטן השד הוא נושא כבד שמעסיק אותי מהיום הראשון שגיליתי שאזדקק לטיפולי פוריות והורמונים כדי להרות. אני עם היסטוריה "עשירה" של סרטן השד במשפחה (אמא, דודה, סבתא...ועוד), נבדקת כל 4 חודשים, ויש לי סיכוי מאוד גבוה לחלות במחלה במהלך חיי. כשהתחלנו את הטיפולים הבהרתי לרופאים את קב' הסיכון לסרטן השד שאני נמצאת בה, ושאלתי לדעתם. הם הסכימו איתי שידוע שיש להורמונים השפעה אבל אין להם מחקרים שתומכים בזה באופן מפורש. עם זאת סוכם שאני אקבל מינון מאוד נמוך של הורמונים שבכל שלב נשקול תמיד את מינו ההורמונים לאור הרקע המשפחתי שלי. נורא נורא פחדתי כי אמא שלי, אי שם בשנות ה-60 היתה בטיפולי פוריות כמה שנים טובות לפני שאני נולדתי והופגזה בהורמונים, וכשהיא ילדה אותי (בגיל 32) גילו לה סרטן בשד כשהיא רצתה להניק, והיא 4שנים לאחר מכן מהמחלה. מנגד, שתדעי לך שהכירורג שלי טוען שההריון מאוד מגן על הגוף מסרטן השד והיתה תקופה שהוא ממש לחץ בעדינות שאני איכנס להריון כי זה יגן עלי !!! קשה לי לומר מה להמליץ לך.... מצד אחד הכמיהה לילד נוסף כל כך טבועה בנו, ומצד שני יש צדק בדברייך לגבי החשש מכך שכל ההורמונים האלו יכולים להיות טריגר למחלה הארורה הזו, אף רופא לא יכחיש זאת, ואת מדברת על מינונים לא נמוכים בכלל. כמו בכל נושא, לדעתי גם כאן שווה לך ללכת לשמוע עוד חוות דעת לפני שתחליטי סופית. אולי תלכי בנוסף גם לכירורג שמתמחה בסרטן השד אם את חוששת מן המחלה ותשאלי אותו מה המחקרים האחרונים. אם את רוצה מידע לגבי הכירורג שלי שמומלץ בחום שלחי לי מסר, ובכל מקרה לדעתי תתייעצי פעם נוספת גם עם רופא פוריות לפני שתקחי החלטה. בכל מקרה חזקי ואמצי

גדול !

 

[דובדבן הנילוס]

מאחלת שהמזל ידבק לכל דרך שתבחרי..

טיפולים וסרטן השד
הי לך מירי, הנושא שאת מעלה לגבי הקשר בין טיפולים וסרטן השד הוא נושא כבד שמעסיק אותי מהיום הראשון שגיליתי שאזדקק לטיפולי פוריות והורמונים כדי להרות. אני עם היסטוריה "עשירה" של סרטן השד במשפחה (אמא, דודה, סבתא...ועוד), נבדקת כל 4 חודשים, ויש לי סיכוי מאוד גבוה לחלות במחלה במהלך חיי. כשהתחלנו את הטיפולים הבהרתי לרופאים את קב' הסיכון לסרטן השד שאני נמצאת בה, ושאלתי לדעתם. הם הסכימו איתי שידוע שיש להורמונים השפעה אבל אין להם מחקרים שתומכים בזה באופן מפורש. עם זאת סוכם שאני אקבל מינון מאוד נמוך של הורמונים שבכל שלב נשקול תמיד את מינו ההורמונים לאור הרקע המשפחתי שלי. נורא נורא פחדתי כי אמא שלי, אי שם בשנות ה-60 היתה בטיפולי פוריות כמה שנים טובות לפני שאני נולדתי והופגזה בהורמונים, וכשהיא ילדה אותי (בגיל 32) גילו לה סרטן בשד כשהיא רצתה להניק, והיא 4שנים לאחר מכן מהמחלה. מנגד, שתדעי לך שהכירורג שלי טוען שההריון מאוד מגן על הגוף מסרטן השד והיתה תקופה שהוא ממש לחץ בעדינות שאני איכנס להריון כי זה יגן עלי !!! קשה לי לומר מה להמליץ לך.... מצד אחד הכמיהה לילד נוסף כל כך טבועה בנו, ומצד שני יש צדק בדברייך לגבי החשש מכך שכל ההורמונים האלו יכולים להיות טריגר למחלה הארורה הזו, אף רופא לא יכחיש זאת, ואת מדברת על מינונים לא נמוכים בכלל. כמו בכל נושא, לדעתי גם כאן שווה לך ללכת לשמוע עוד חוות דעת לפני שתחליטי סופית. אולי תלכי בנוסף גם לכירורג שמתמחה בסרטן השד אם את חוששת מן המחלה ותשאלי אותו מה המחקרים האחרונים. אם את רוצה מידע לגבי הכירורג שלי שמומלץ בחום שלחי לי מסר, ובכל מקרה לדעתי תתייעצי פעם נוספת גם עם רופא פוריות לפני שתקחי החלטה. בכל מקרה חזקי ואמצי

גדול !

מאחלת שהמזל ידבק לכל דרך שתבחרי..
אמן

 

[noh1]

יש לי רק עיצה אחת

שוקלת פרישה מהמירוץ
היי לכולם ובוקר טוב, ביום חמישי נפגשתי עם פרופ. שולמן, החדשות לא היו טובות ומה שהכי מרגיז הוא שאת מה שהוא ראה באולטרסאונד פשוט לא אמרו לי אף פעם באיכילוב (כנראה משום שכל טופס 17 ממלא את הקופה אחרת אין לי הסבר אחר). אז הוא מדד את גודל השחלות שעל פי כל מיני מחקרים נותנים אינדיקציה לגיל השחלות ולמצבן. והנה כשאני תיכף בת ארבעים ודיי במצב רוח היום ההולדת המתקרב מסתבר שהשחלות שלי בנות 43! ושיש לי רק 5% סיכוי להכנס להריון בIVF וגם זה רק במינון הרבה יותר גבוה של הורמונים- גלולות ואחר כך דקה ארוך ואחר כך כל יום 4 גונל (חדש בשבילי) + 3 מנוגון בקיצור סלט של הורמונים. לאור האמור ולאור העובדה שיש הטוענים שהטיפולים כן מעלים את הסיכון לסרטן השד (אשמח לשמוע מה אתן יודעות בעניין)ועברתי כבר הרבה סיבובים כולל 4 וחצי רק בשנה האחרונה, אני מאוד מתלבטת אם להמשיך. כשאני מסתכלת בילדה המדהימה שלי (שתיים וחצי השבוע) אני נקרעת- רוצה מצד אחד שיהיה לה אח/אחות, רוצה לחוות שוב הריון ולידה ואת כל השלבים הראשונים שעוברים כל כך מהר ומצד שני חוששת מאוד סיבובים שאולי יום אחד עוד אצטער עליהם ושהסיכוי בהם כל כך נמוך. מאוד מתלבטת מה לעשות וכמובן שאין הרבה זמן לאור מצבי להתלבטויות. אשמח לשמוע מה דעתכן כי רק אתן ממש מבינות. מירי

יש לי רק עיצה אחת
לכי לפי הבטן שלך! מה את מרגישה. את יודעת את התשובה! ורק את יודעת אותה. את יודעת מבפנים במה הגוף שלך יכול לעמוד. את יודעת את התשובה. תסמכי על עצמך, אל תפחדי מהתשובה. התשובה שלך נמצאת בפנים. בהצלחה!

 

[Big Mama 1]

מבינה ומזדהה ../images/Emo24.gif

שוקלת פרישה מהמירוץ
היי לכולם ובוקר טוב, ביום חמישי נפגשתי עם פרופ. שולמן, החדשות לא היו טובות ומה שהכי מרגיז הוא שאת מה שהוא ראה באולטרסאונד פשוט לא אמרו לי אף פעם באיכילוב (כנראה משום שכל טופס 17 ממלא את הקופה אחרת אין לי הסבר אחר). אז הוא מדד את גודל השחלות שעל פי כל מיני מחקרים נותנים אינדיקציה לגיל השחלות ולמצבן. והנה כשאני תיכף בת ארבעים ודיי במצב רוח היום ההולדת המתקרב מסתבר שהשחלות שלי בנות 43! ושיש לי רק 5% סיכוי להכנס להריון בIVF וגם זה רק במינון הרבה יותר גבוה של הורמונים- גלולות ואחר כך דקה ארוך ואחר כך כל יום 4 גונל (חדש בשבילי) + 3 מנוגון בקיצור סלט של הורמונים. לאור האמור ולאור העובדה שיש הטוענים שהטיפולים כן מעלים את הסיכון לסרטן השד (אשמח לשמוע מה אתן יודעות בעניין)ועברתי כבר הרבה סיבובים כולל 4 וחצי רק בשנה האחרונה, אני מאוד מתלבטת אם להמשיך. כשאני מסתכלת בילדה המדהימה שלי (שתיים וחצי השבוע) אני נקרעת- רוצה מצד אחד שיהיה לה אח/אחות, רוצה לחוות שוב הריון ולידה ואת כל השלבים הראשונים שעוברים כל כך מהר ומצד שני חוששת מאוד סיבובים שאולי יום אחד עוד אצטער עליהם ושהסיכוי בהם כל כך נמוך. מאוד מתלבטת מה לעשות וכמובן שאין הרבה זמן לאור מצבי להתלבטויות. אשמח לשמוע מה דעתכן כי רק אתן ממש מבינות. מירי

מבינה ומזדהה

אם היה לי שקל על כל פעם ששקלתי להפסיק את הטרוף הזה..... אני בת 42, ולמרות שבניגוד לך אני הוגדרתי כ"בעלת פרופיל הורמונלי של בת 18" (טפו! טפו! טפו!) גם אני כבר מרגישה את משא השנים כבד כבד על הלב. הבן שלי כבר עוד מעט בן 7, מרוב שהוא רוצה כבר אח או אחות קטנים הוא ביקש ממני שאטפל בתינוקות (כמו חברה טובה שלנו) כדי ש"גם לי יהיה תינוק". החלטתי שכל עוד יש לי כוח, אני אמשיך, וכשיגמר הכוח אני מקווה שיהי לי שכל להפסיק (או שקופ"ח תפסיק אותי קודם

). לפחות אני אדע שאני, מבחינתי, עשיתי את הכול. שולחת לך

ו-

ומקווה שבעוד שנה ניפגש פה, נקרא את ההודעה הזאת ונצחק

 

[תותבננה 1]

תודה לכל המגיבות

מבינה ומזדהה

אם היה לי שקל על כל פעם ששקלתי להפסיק את הטרוף הזה..... אני בת 42, ולמרות שבניגוד לך אני הוגדרתי כ"בעלת פרופיל הורמונלי של בת 18" (טפו! טפו! טפו!) גם אני כבר מרגישה את משא השנים כבד כבד על הלב. הבן שלי כבר עוד מעט בן 7, מרוב שהוא רוצה כבר אח או אחות קטנים הוא ביקש ממני שאטפל בתינוקות (כמו חברה טובה שלנו) כדי ש"גם לי יהיה תינוק". החלטתי שכל עוד יש לי כוח, אני אמשיך, וכשיגמר הכוח אני מקווה שיהי לי שכל להפסיק (או שקופ"ח תפסיק אותי קודם

). לפחות אני אדע שאני, מבחינתי, עשיתי את הכול. שולחת לך

ו-

ומקווה שבעוד שנה ניפגש פה, נקרא את ההודעה הזאת ונצחק

תודה לכל המגיבות
היי לכולן ותודה, אני עדיין בהתלבטות ויום אחד נוטה לכאן ויום למחרת לכיוון השני. הייתי היום אצל כירוג לבדיקת שד שיגרתית והבנתי ממנו שאין מחקרים חותכים אבל אין ספק שאם יש סרטן בגוף (חס וחלילה טפו טפו טפו...) אז זה יכול לזרז בקיצור שלא נדע ולדעתו אם עושים טיפולים כדאי לבוא כל חצי שנה לבדיקה ידנית. נכון שעדיף להדחיק זאת אבל הנושא המפחיד הזה אבל הוא קיים. אם לא היה סיכון אין ספק שהייתי ממשיכה ללא היסוס כי למרות שאני עייפה המטיפולים אני כבר לא מתרגשת מהם ולמדתי לחיות איתם פחות או יותר (למי שזוכרת בפעם האחרונה בטעות הזרקתי לבטן עם מזרק של הטוסיק). דרך אגב עוד דבר חשוב שלמדתי מהפגישה אם פרופ שולמן היא שעדיף לדעתו להזריק מנוגון לשריר ולא באופן תת-עורי - אני בטוחה שיש דעות שונות בעניין הזה. מהממשיכה להתלבט מירי

 

[אליזבט טיילור]

תותבננה,לא הבנתי

תודה לכל המגיבות
היי לכולן ותודה, אני עדיין בהתלבטות ויום אחד נוטה לכאן ויום למחרת לכיוון השני. הייתי היום אצל כירוג לבדיקת שד שיגרתית והבנתי ממנו שאין מחקרים חותכים אבל אין ספק שאם יש סרטן בגוף (חס וחלילה טפו טפו טפו...) אז זה יכול לזרז בקיצור שלא נדע ולדעתו אם עושים טיפולים כדאי לבוא כל חצי שנה לבדיקה ידנית. נכון שעדיף להדחיק זאת אבל הנושא המפחיד הזה אבל הוא קיים. אם לא היה סיכון אין ספק שהייתי ממשיכה ללא היסוס כי למרות שאני עייפה המטיפולים אני כבר לא מתרגשת מהם ולמדתי לחיות איתם פחות או יותר (למי שזוכרת בפעם האחרונה בטעות הזרקתי לבטן עם מזרק של הטוסיק). דרך אגב עוד דבר חשוב שלמדתי מהפגישה אם פרופ שולמן היא שעדיף לדעתו להזריק מנוגון לשריר ולא באופן תת-עורי - אני בטוחה שיש דעות שונות בעניין הזה. מהממשיכה להתלבט מירי

תותבננה,לא הבנתי
מה מידת השחלות אומרת לגבי הרזרבה השחלתית. תוכלי להסביר מה שולמן הסביר לך?

 

[מתמודדת10]

../images/Emo26.gif "השחלות: האם הנפח קובע../images/Emo35.gif"

שוקלת פרישה מהמירוץ
היי לכולם ובוקר טוב, ביום חמישי נפגשתי עם פרופ. שולמן, החדשות לא היו טובות ומה שהכי מרגיז הוא שאת מה שהוא ראה באולטרסאונד פשוט לא אמרו לי אף פעם באיכילוב (כנראה משום שכל טופס 17 ממלא את הקופה אחרת אין לי הסבר אחר). אז הוא מדד את גודל השחלות שעל פי כל מיני מחקרים נותנים אינדיקציה לגיל השחלות ולמצבן. והנה כשאני תיכף בת ארבעים ודיי במצב רוח היום ההולדת המתקרב מסתבר שהשחלות שלי בנות 43! ושיש לי רק 5% סיכוי להכנס להריון בIVF וגם זה רק במינון הרבה יותר גבוה של הורמונים- גלולות ואחר כך דקה ארוך ואחר כך כל יום 4 גונל (חדש בשבילי) + 3 מנוגון בקיצור סלט של הורמונים. לאור האמור ולאור העובדה שיש הטוענים שהטיפולים כן מעלים את הסיכון לסרטן השד (אשמח לשמוע מה אתן יודעות בעניין)ועברתי כבר הרבה סיבובים כולל 4 וחצי רק בשנה האחרונה, אני מאוד מתלבטת אם להמשיך. כשאני מסתכלת בילדה המדהימה שלי (שתיים וחצי השבוע) אני נקרעת- רוצה מצד אחד שיהיה לה אח/אחות, רוצה לחוות שוב הריון ולידה ואת כל השלבים הראשונים שעוברים כל כך מהר ומצד שני חוששת מאוד סיבובים שאולי יום אחד עוד אצטער עליהם ושהסיכוי בהם כל כך נמוך. מאוד מתלבטת מה לעשות וכמובן שאין הרבה זמן לאור מצבי להתלבטויות. אשמח לשמוע מה דעתכן כי רק אתן ממש מבינות. מירי

"השחלות: האם הנפח קובע

"
מצאתי כתבה על המחקר. גם אני קטונתי מליעץ... מקווה שתבחרי מה שתרגישי איתו הכי טוב בהצלחה מכל הלב

 

[רוית ב]

קראתי את מה שכתבת שלוש פעמים

שוקלת פרישה מהמירוץ
היי לכולם ובוקר טוב, ביום חמישי נפגשתי עם פרופ. שולמן, החדשות לא היו טובות ומה שהכי מרגיז הוא שאת מה שהוא ראה באולטרסאונד פשוט לא אמרו לי אף פעם באיכילוב (כנראה משום שכל טופס 17 ממלא את הקופה אחרת אין לי הסבר אחר). אז הוא מדד את גודל השחלות שעל פי כל מיני מחקרים נותנים אינדיקציה לגיל השחלות ולמצבן. והנה כשאני תיכף בת ארבעים ודיי במצב רוח היום ההולדת המתקרב מסתבר שהשחלות שלי בנות 43! ושיש לי רק 5% סיכוי להכנס להריון בIVF וגם זה רק במינון הרבה יותר גבוה של הורמונים- גלולות ואחר כך דקה ארוך ואחר כך כל יום 4 גונל (חדש בשבילי) + 3 מנוגון בקיצור סלט של הורמונים. לאור האמור ולאור העובדה שיש הטוענים שהטיפולים כן מעלים את הסיכון לסרטן השד (אשמח לשמוע מה אתן יודעות בעניין)ועברתי כבר הרבה סיבובים כולל 4 וחצי רק בשנה האחרונה, אני מאוד מתלבטת אם להמשיך. כשאני מסתכלת בילדה המדהימה שלי (שתיים וחצי השבוע) אני נקרעת- רוצה מצד אחד שיהיה לה אח/אחות, רוצה לחוות שוב הריון ולידה ואת כל השלבים הראשונים שעוברים כל כך מהר ומצד שני חוששת מאוד סיבובים שאולי יום אחד עוד אצטער עליהם ושהסיכוי בהם כל כך נמוך. מאוד מתלבטת מה לעשות וכמובן שאין הרבה זמן לאור מצבי להתלבטויות. אשמח לשמוע מה דעתכן כי רק אתן ממש מבינות. מירי

קראתי את מה שכתבת שלוש פעמים
והזדהתי עם כל מילה ומילה. נכון, ניסים מתרחשים (עיין ערך סומו) השאלה אם יש לך כוחות לעבור את הטיפולים האלו - שוב במינונים גבוהים של הורמונים, על כל מה שמשתמע.. - ואת יותר מכולם יודעת מה משתמע מזה, וכמה את יכולה לשאת. הרצון לילד נוסף הוא אדיר (כמו לילד ראשון אני חושבת שאין הבדל.. אבל זו רק דעתי), הרצון לתת לילד שבבית אח או אחות הוא חזק גם כן , לפעמים הגוף שלנו פשוט לא משתף פעולה לפעמים אנחנו הולכות נגד הטבע ונגד הרופאים - לפעמים אנחנו מנצחות ולפעמים מפסידות הכל יכול להיות אני קוראת בעיתון את "עלילותיו" של פרופסור משיח עם נשים בנות 56 ויותר, נכון הן באמת קיבלו תרומת ביציות והן הלכו רחוק מאוד עם תשוקתן לילד, כל אחד בוחר את דרכו. אני לא יודעת מה הייתי עושה במקומך - אישית לא הייתי עושה שוב טיפולים ועוברת שוב הריון סיוטי, למרות לחצו של הרופא למהר ושל הבעל שרוצה והסביבה שאומרת שאני משוגעת אבל אלו המגבלות שלי ואני מכירה בהן וזהו. תקשיבי ללב שלך. ומה שתבחרי זו הדרך שמתאימה לך. אני חושבת שגם ילד אחד עושה אותך אמא נפלאה ויסורים אינם חויה נאצלת אבל לא כל אחד הוא אני. מה שלא יהיה אני מאחלת לך בהצלחה. וחוצמזה תמיד טוב לשמוע עוד דיעה רפואית לא?