איש אמוציונאלי
New member
שופן
שני פסנתרים יש לנו בבית.
האחד הוותיק וסוס העבודה רוסי זול מסוג "אוקטובר האדום".
שופן וביאטריס קנו אותו בשנת 2006 כששופן התגייס.
הפסנתר נמצא ב"חדר העבודה" של שופן יחד עם שלל המחשבים וציוד ההקלטה שקנה לו אבא זרובבל.
השני, הרציני יפני מסוג אפולו עומד כלאחר כבוד בסלון.
הוא הגיע לשם ישר מירושליים עם סיום לימודיו של שופן באקדמיה למוסיקה.
הוא רק עומד ולא מנגנים בו בגלל השכן בקיר הצמוד שסובל מאד מ"הרעש".
עד לפני שנתיים גם השכנים מלמעלה דפקו לשופן כל הזמן כי חששו שזה יפריע לתינוקת.
אבל שופן לא חדל. הוא מנגן ומנגן ומנגן.
בוקר וערב כל היום. כותב. מלחין.
והביית מלא במוסיקה.
ביאטריס אהבה את המוסיקה של שופן. גם כשכבר סבלה מאד היא אהבה לשמוע אותו. היא אהבה אותו את הרוח. מנסה צלילים חדשים לעיתים שקטים לעיתים צורמים אבל כל הזמן זורמים.
הוא מחובר למוסיקה בנשמתו.
לפני יומיים עשיתי לו שיחת "אב לבנו" כזו בקול עמוק וסמכותי: "שופן חמוד שלי יש לך אשראי עד ראשון ליוני ואח"כ אתה יוצא לעבוד. במה שאתה רוצה ולא משנה כמה תרוויח אבל אתה יוצא לעבוד."
שופן הנהן בהבנה וחייך לעצמו. הוא תהה לעצמו כמה זמן תיקח החפירה הזו. "אתה יודע, אני מוכן לממן לך המשך לימודים למקצוע נורמלי, אתה הרי מבריק במחשבים ותוכנה למה שתשאר מאחור?"
"אבא אני מאד מאמין בעצמי ותראה שאצליח להתפרנס ממוסיקה". "אבל בכדי להתפרנס כעצמאי אתה צריך ליצור קשרים אתה צריך לצאת מהביית אתה צריך לשווק את עצמך ואתה כל הזמן יושב בחדר!"
"ועוד משהו עלי לומר לך .... קיבלנו כבר מכה אחת. אתה צריך לקחת בחשבון ששום דבר כבר לא בטוח בחיינו. אתה חייב לעמוד על רגליך... אל תסמוך על זה שאני עדיין פה... זה יכול להתהפך ברגע אחד..."
שופן הולך להיות עשיר ברוח ועני בחומר.
שני פסנתרים יש לנו בבית.
האחד הוותיק וסוס העבודה רוסי זול מסוג "אוקטובר האדום".
שופן וביאטריס קנו אותו בשנת 2006 כששופן התגייס.
הפסנתר נמצא ב"חדר העבודה" של שופן יחד עם שלל המחשבים וציוד ההקלטה שקנה לו אבא זרובבל.
השני, הרציני יפני מסוג אפולו עומד כלאחר כבוד בסלון.
הוא הגיע לשם ישר מירושליים עם סיום לימודיו של שופן באקדמיה למוסיקה.
הוא רק עומד ולא מנגנים בו בגלל השכן בקיר הצמוד שסובל מאד מ"הרעש".
עד לפני שנתיים גם השכנים מלמעלה דפקו לשופן כל הזמן כי חששו שזה יפריע לתינוקת.
אבל שופן לא חדל. הוא מנגן ומנגן ומנגן.
בוקר וערב כל היום. כותב. מלחין.
והביית מלא במוסיקה.
ביאטריס אהבה את המוסיקה של שופן. גם כשכבר סבלה מאד היא אהבה לשמוע אותו. היא אהבה אותו את הרוח. מנסה צלילים חדשים לעיתים שקטים לעיתים צורמים אבל כל הזמן זורמים.
הוא מחובר למוסיקה בנשמתו.
לפני יומיים עשיתי לו שיחת "אב לבנו" כזו בקול עמוק וסמכותי: "שופן חמוד שלי יש לך אשראי עד ראשון ליוני ואח"כ אתה יוצא לעבוד. במה שאתה רוצה ולא משנה כמה תרוויח אבל אתה יוצא לעבוד."
שופן הנהן בהבנה וחייך לעצמו. הוא תהה לעצמו כמה זמן תיקח החפירה הזו. "אתה יודע, אני מוכן לממן לך המשך לימודים למקצוע נורמלי, אתה הרי מבריק במחשבים ותוכנה למה שתשאר מאחור?"
"אבא אני מאד מאמין בעצמי ותראה שאצליח להתפרנס ממוסיקה". "אבל בכדי להתפרנס כעצמאי אתה צריך ליצור קשרים אתה צריך לצאת מהביית אתה צריך לשווק את עצמך ואתה כל הזמן יושב בחדר!"
"ועוד משהו עלי לומר לך .... קיבלנו כבר מכה אחת. אתה צריך לקחת בחשבון ששום דבר כבר לא בטוח בחיינו. אתה חייב לעמוד על רגליך... אל תסמוך על זה שאני עדיין פה... זה יכול להתהפך ברגע אחד..."
שופן הולך להיות עשיר ברוח ועני בחומר.
