שופכת את הלב

[dana31]

שופכת את הלב

לילה טוב לכן אני יודעת שאתן היחידות שאוכל לשפוך בפניהם את התחושות שיש בי לאחרונה. קשה לחלוק אותן עם חברות או משפחה שכן הם אף פעם לא יבינו ותמיד יבטלו במנף יד שהכל יהיה בסדר. אבל זה ממש לא כך ואפילו מתרחק מלהיות. המצב שלי לאחרונה ממש על הפנים מכל הבחינות: הזוגית, האישית וכמובן הנפשית. אני לא מאשימה את הטיפולים בהכל אבל כמובן יש להם רוב. רע לי.... אני מרגישה משועבדת לטיפולים האלה...הכל סביבם. מה גם שאני לא עובדת השנה בגלל שקשה לי לעסוק במקצוע שלי (חינוך) מבלי לחטוף על הראש מהמנהלת ומההורים על כך ההעדרויות. יוצא שאני בבית וכך גם המצב הכלכלי לא טוב ומשפיע על הזוגיות. קשה לי כל כך.....אני לא פעם מוצאת עצמי בוכה עם עצמי...הריבים עם הבעל חושבים לא פעם על להפסיק הכל ....וישנה תקווה שכשיהיה הריון הכל יסתדר. אבל הריון לא מגיע והרע ממשיך .... לא יודעת אם אי פעם ציינתי זאת אבל המשפחה שלי לא יודעת כלל על הטיפולים מה שכמובן מקשה כי אמא שלי לא מבינה מדוע אני יושבת בבית מבלי כל מעש. קשה לי לראות חברות שלי שמתקדמות הלאה בלי שום בעיה...מתקדמות בחיים ומביאות ילדים כל כך בקלות. אני, כל חיי סביב הזריקות. מצחיק אותי שבכל פעם שאני הולכת לקנות זריקות שואלים אותי בשביל מה זה ואני תמיד עונה "בשביל ילדים". פעם אפילו פגשתי חברה שהיתה בדיוק בהריון והיא היתה בהלם שצריכים להזריק. תארו לכם....שזוהי שגרת חיינו והיא, שבהריון מיד בנסיון הראשון, שואלת בתמימות "זריקות"???? היתה לי הזדמנות להתקדם באופן מקצועי אבל ויתרתי בגלל הטיפולים. קשה לי להתחייב למשהו כל כך מחייב וחשוב כשבראש מענייני ילדים. אבל מה עושים שכלום לא מתקדם בחיים? הכל תקוע ככה כבר כמה שנים..... אוף אוף אוף בא לי ממש לבכות עכשיו מצטערת ששפכתי עליכן את הצרות שלי, מסכנות שלי....יש לכן משלכן אני יודעת. אבל כאן הרגשתי בבית לפרוק את הכל מקווה שהתחושה תשתנה כשאקום שוב בבוקר לבוקר של יום חדש מלא תקווה אך ריק ממעש

 

[נבו12]

יהיה בסדר

אני חושבת שלכולנו התקופה של הטיפולים לא קלה וכל פעם אני אומרת לעצמי אולי כדאי להפסיק הפעם אך התקווה שהטיפול יעבוד מחזיקה אותי הלאה אולי תנסי לעבוד במשרה חלקית ולו רק לצאת מהבית לכמה שעות מה את אומרת?

 

[רחל של ענבל]

דנה, קבלי חיבוק של אמפתיה והזדהות

ואני רוצה רק לומר לך כמה דברים, אני מקווה שאת לא נעלבת. קודם כל, אם יש בעיות, הריון לא יפתור אותם. במקרה הטוב לא ישנה אותן, במקרה הגרוע יחריף אותן, וכשיבוא התינוק (והוא יבוא!) הבעיות רק מחריפות. צריך לנסות לפתור אותן מעכשיו. תקופת הטיפולים היא לא תקופה מייצגת של חיי זוגיות. היא תקופה קשה, ולעיתים ארוכה מאד, אבל תאמיני לי (וכולכן, בנות) אנחנו לא נהיה כל החיים בטיפולים! לכן לא כדאי לבחון את הזוגיות עפ"י אמות המידה של תקופת הטיפולים. אם קשה לך להתמודד ואת מרגישה לבד ושהזוגיות שלכם נפגעה, כדאי לנסות לפנות ליעוץ זוגי או לפחות להגיע להידברות עם בן הזוג. תאום ציפיות, להבין מה כל אחד רוצה מהשני. בנוסף, לי נראה שאת פשוט הפסקת את החיים שלך בגלל הטיפולים. אני הייתי מנסה כן לחפש עבודה, אפילו לא במקצוע, אפילו במשרה חלקית ואפילו (וזה ישמע נורא, אבל לדעתי כדאי לשקול את זה) לעשות הפסקה קצרה מהטיפולים עד שתקבלי את חייך בחזרה (מבחינת עבודה, זוגיות) ורק אז לחזור לטיפולים ולשלבם בתוך החיים, ולא להפסיק את החיים בגללם. סליחה אם אמרתי דברים קשים או בוטים, אבל אם היית חברה שלי פנים אל מול פנים והיית באה אליי ומספרת לי את מה שסיפרת, זה מה שהייתי מייעצת מתוך אהבה. רחל

 

[neta2]

מסכימה עם רחלשל ענבל ../images/Emo45.gif

דנה יקרה, הריון לא יפתור בעיות בחיי הזוגיות. לפני הזריקות והטיפולים כדאי לדעתי, להתרכז בלנסות לשפר, לתקן, לפצות על הזמן הרב שהוציא מכם אנרגיות שליליות. ללכת לטיפול זוגי זו בהחלט אופציה שכדאי לקחת בחשבון, ואולי לשבת ולדבר על הכל עם בעלך, להבין את הצד השני, לראות כיצד ניתן ליישב בעיות וכו´. אני באמת חושבת שהכי חשוב להגיע לאיזון בזוגיות לפני הטיפולים ובוודאי ההריון והלידה עצמה. תני לעצמך קצת זמן, קצת חופש מטיפולים כואבים וקשים, תמצאי לעצמך תעסוקה או משהו נחמד לעשות, תחשבי מהם הדברים שעושים אותך שמחה ואולי תעשי אותם, תחזרי לחיות בשלום עם בעלך ועם עצמך , ואני בטוחה שיהיה לך יותר קל ונכון לחזור לטיפולים . בהצלחה!

 

[תמי של יעל ומיכל]

דנה היקרה

חוששני שאני צריכה לנער אותך קצת, וכל זאת כדי לעזור לך !! את עושה טעות גדולה ואיומה !!! אסור בשום פנים ואופן שהחיים שלנו יהיו סביב הטיפולים בלבד !! את חייבת לחזור לעבודה , חייבת להשקיע בעצמך, להמשיך להתפתח ולא לשקוע סביב הטיפולים. הבריאות הנפשית מאוד חשובה לטיפולים ואסור לך "לתקוע" את חייך בגלל הטיפולים. גם השמירה וההשקעה בזוגיות צריכה להיות קודמת לטיפולים. מה הטעם להביא לאויר העולם תינוק לתוך זוגיות מעורערת ואמא ללא כוחות נפשיים. קחי את עצמך בידיים ותשני את הפוקוס שלך בחיים . ושוב, נזפתי בך קשות אך ורק כדי לעזור לך. כוונותי הן טובות. בהצלחה.

 

[orp]

דנה יקרה ../images/Emo24.gifשפכי חופשי זה

המקום לשפוך את הלב כשצריך . דנה יקרה גם אני בהתחלה, לא ישר סיפרתי למשפחתי היקרה שאני בטיפולים אבל לאחר שראיתי והבנתי שזה הולך לקחת זמן , עשיתי חושבים והבנתי שאני צריכה את תמיכתם האוהבת , הייתי חייבת לפרוק לעוד מישהו את המועקות שעל ליבי , סיפרתי למשפחתי. לאחר כמה זמן גם סיפרתי לחברה שהיא כמו אחותי הקטנה עצם היותה אמא , הקל על זה שסיפרתי לה כי היא דיי מבינה עניין המלצתי היא שתספרי למישהו , תפרקי עול , תשפכי זה כל כך יעזור לך דבר נוסף תנסי למצוא משהו נוסף שיעסיק אותך , לנסות להסיט את המחשבות מהטיפולים ולהיות עסוקה בדברים נוספים , אני לא יכולה לדמיין את עצמי בלי להיות עסוקה במשהו זה מטריף את השכל אני מאחלת לך בהצלחה , אני מקווה שעזרתי במעט לעודד את רוחך בהצלחה לכולנו

 

[לימי5]

אני מאד מבינה את הרגשתך ולעיתים גם

אני מרגישה כך. נכון שהחיים שלנו מתקיימים לפי הטיפולים , לפחות בחודש וחצי שאנו בטיפול אבל תזכרי שיש בין טיפול לטיפול הפסקה כדי להרגע, כדי שהגוף ינוח כדי שניקח אויר אחרת באמת אי אפשר. צריך לנצל את הזמן הזה כדי לחיות כפי שאת אומרת, כדי לטפח את הזוגיות, בשבילך. מה שמקשה עליך זו גם העובדה שאת לא עובדת ואז את חושבת יותר. תראי גם אני מורה, ויש לי מנהלת נפלאה שמאד תומכת ולא אומרת מילה על ההעדרויות. למשל השבוע אני בבית מיום א´ , אחרי החזרה ולא שמעתי מילה רעה מביה"ס. הם מבינים ומעודדים הריונות. אני לא המורה היחידה בביה"ס שעוברת ועברה טיפולים. יש עוד מורה אחת מהצוות שלי ולצערם יוצא לנו תמיד טיפול ושאיבה יחד, החודש באותו יום וחצי שכבה מושבתת אז מצאו פתרון. אם אצלך בביה"ס לא ראו זאת בעין יפה אז אולי תנסי בביה"ס אחר? אם את מעוניינת תכתבי לי מהיכן את? מה לימדת?איזה כיתות , תשלחי לי מסר ואולי אני אכול לעזור לך. אני חושבת שאם תעסיקי את עצמך יהיה יותר קל, כשאני נכנסת לכיתה אני עם התלמידים ואין לי זמן לחשוב על הטיפולים , זה מאד עוזר לי. ואגב, להורים אין זכות לומר על כך כלום! זה בינך לבין ההנהלה וכ למה שאת עושה חוקיייייייייייייי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! בשנה שעברה בנוסף לטיפולים חטפתי CMV הטיפולים הופסקו אבל לא הייתי בביה"ס חודש וחצי רצוף ואח"כ כל שבועים הייתי עוד שבוע בבית, המנהלת קיבלה את זה , ההורים קצת הביעו דאגה כי דובר בכיתה יב, כשחזרתי נתתי כמה תגבורים וכולם עברו את הבגרות. היום כאני אומרת למנהלת שאני לא אהיה בשיעור כי יש טיפול אז היא מחייכת ואומרת אז עושים טיפול! אל תתיאשי. היום בבוקר רבתי עם בעלי, הריבים הם דבר שיגרתי אצלנו , לא יודעת ההורמים עולים לנו לראש. בעלי התרגל ולפעמים לא מתייחס. גם לי קשה לראות חברות בהריון, מרגיז אותי שאחרות מצליחות בקלות, יש לנו במשפחה כמה הריונות כאלה, רק התחתנו ויש בהריון. מה לעשות זה העולם אבל מרגיז... אני מקווה שלא עייפתי אותך ולא פגעתי מארתי לעודד ולעזור, תנסי לחיות עם הטיפולים ולא טיפולים במקום חיים.

 

[רוצה ילד]

בשום פנים ואופן לא להפסיק את החיים

החיים ממשיכים. גם אם בראש מעיניך זה ילדים אז זה לא אומר שצריך להזניח את כל השאר. הזוגיות חשובה מעין כמוה, במיוחד עכשיו, וצריך לטפח אותה. חשוב גם לקחת פסק זמן, לצאת לטיול, להנות אחד מהשני. אנחנו היינו בחו"ל לאחרונה וזה עשה לנו מאוד טוב. אחד הדברים שלמדתי זה להעסיק את עצמי כמה שיותר. יש לי קריירה ויש לי משרה בכירה בחברה בה אני עובדת, שהגעתי אליה מהר יחסית. אני עובדת עם לקוחות חשובים ואף אחד לא מדמיין מה אני עוברת. אני משתתפת בחוג אומנותי, שמרגיע אותי מאוד ואני גם מוצאת זמן לבלות בקיצר, מה שאני ממליצה לך, לכם זה קודם כל לטפח את עצמכם כאילו אין טיפולים ובמקביל גם לעשות מה שאפשר כדי לקבל את הטיפול הטוב ביותר

 

[dana31]

אתן כאלה מקסימות....פתחתי את המחשב

וקראתי את התגובות שלכן וזה עשה לי רק טוב אני רוצה שתדעו שאני בבית לאחר תקופה שבה עבדתי בכל פעם במקום אחר בגלל חוסר הבנה ותמיכה מצד המעסיקים. לא קל לעבוד במקום שאין לך תמיכה. בכל פעם שהייתי צריכה להעדר זאת היתה פשוט הכנה נפשית מצידי כדי לומר ולעדכן..ונכון....כתבה לי משהי שההורים לא מחליטים...אבל כשהם לוחצים שהמורה נעדרת יותר מדי זמן....זה כבר משפיע על החלטת ההנהלה לגבי המשך ההעסקתי. אני מורה לכיתות נמוכות א´ ב´ ולכן זה מאוד משמעותי להורים שהמורה תהיה נוכחת בצורה עקבית בייחוד בכיתה א´ שהיא חשובה מאוד. אפילו ניסיתי לעבוד בגנים פרטים בתור גננת אבל גם זה לא הלך כי המעסיקים התלוננו שהם צריכים להביא לי מחליפה וזה יוצא שהיא נמצאת יותר ממני. אני בהחלט אנסה למצוא משהו לכמה שעות....את זה הצעתן לי כולכן. לגבי שיתוף המשפחה זה קצת בעייתי כי אני יודעת שאמא שלי תקבל את זה די קשה ותהיה הסטרית לאורך כל הדרך. לא ממש בא לי את ההסטריה שלה על הראש שלי....מבחינת המשפחה של בעלי הם יודעים אך לא מתערבים בעניין. אני יודעת שאם המשפחה שלי תדע המעורבות שלהם יותר תעיק מאשר תתמוך (אולי אפילו לא במודע אלא כמובן מתוך רצון טוב לעזור). כשכתבתי שויתרתי על קידום הקריירה אז היתה לי הזדמנות לפתוח השנה גן משלי יחד עם חברה שותפה. זה החלום שלי ונאלצתי לסרב מתוך שיקול דעת שקשה יהיה להשקיע בזה יחד עם הטיפולים. ההעדרויות, המגבלות וכו´. קשה לי לראות איך חברה שלי פתחה את הגן ומצליחה לנהל אותו כשהיא כבר בהריון שלישי שלה מאז .....מה אתן הייתן עושות? מהמרות ובכל זאת מגשימות את החלום הזה? או כמוני דוחות את זה שוב ושוב עד להריון המיוחל? בכל אופן אני כבר מרגישה טוב יותר.....חיכיתי למכשושה והיא הגיעה אז ככה שאני עם פנים חדשות לטיפול חדש.... אני מאחלת לכולנו בהצלחה

 

[דיטי1]

דנה חמודה

קודם כל אני רוצה לאמר לך שזה שאת בבית ומשקיעה את כל כולך בנסיונות להרות מראה על מסירות כל-כך גדולה שראויה להערצה. רוצה לאחל לך הצלחה בטיפול הקרוב,והלוואי שיהיה האחרון. קראתי את דברייך וחשבתי שאם את כבר בבית אז למה לא לשקול מתן שיעורים פרטיים(זה כסף לא רע בכלל...)או אפילו ביביסיטר(כן כן למה לא?)הרי ניסיון עם ילדים יש לך ותוכלי להיות אדון לעצמך ולעבוד רק כשנח לך. יש לי חברה שעברה טיפולים מס´ שנים(היום התאומות כבר גדולות...)ובמהלך הטיפולים פתחה בביתה חוג אומנות לילדים(בגילאי גן)אחה"צ. היום היא כבר התפתחה ומעבירה חוגים גם במתנ"סים. בקיצור עם קצת מחשבה אפשר לעבוד מבלי לצאת מהבית ואפילו להצליח. מאחלת לך הצלחה הגשמה וסיפוק(לא פחות חשוב)בחייך. אל תשכחי שאת עוד דברים חוץ מאמא לעתיד...

ויש חיים מלבד הטיפולים!!

גדול דיטי.

 

[מ ו ח]

אני מאותו מקצוע

והשנה החלטתי לעבוד בשיתוף עם גננת נוספת. אני משתדלת מאוד להגיע כמה שיותר מהר מהבדיקות אבל יוצא שנשארים בבית. שיש עוד גננת אז אפשרי לחלק את המעמסה בצורה פחות שווה. בשנה שעברה עבדתי במכון לחינוך מיוחד ולימדתי ילדים אחה"צ. זוהי פעילות מאוד קלה ללא העבודה הפיזית של הגן. עבודה שאת מכתיבה את הקצב. תנסי אולי את יכולה לעשות שיעורים פרטיים באיזור לרכישת קריאה, מוכנות לכתה א´, וכדומה. הרבה הורים מחפשים אנשי מקצוע שיעזרו להם, ומוכנים לשלם יפה מאוד. (במכון שעבדתי התשלום למכון היה 85 ש"ח לפני מע"מ). שיהיה בהצלחה, תצמצאי משהו שיעסיק אותך, תשקיעי בזוגיות. אני יוכלה לומר לך שברגעים הכי קשים הילדים הקטנים האלו, שיודעים לתת כל כך הרבה חום תומכים בצורה בלתי רגילה. שיהיה בהצלחה

 

[ציקילי]

עבודה

אם את מאזור חיפה תשלחי לי מסר, אני עוסקת בתחום החינוך המיוחד (לא להבהל) ומחפשת מורות מחליפות בנרות. בהצלחה ציקילי

 

[נוג]

שולחת לך כוחות וגם../images/Emo24.gif ענק