שונה ודומה

[צלילי מיתר]

שונה ודומה

פעם לימדו אותנו - "תהיו כמו כולם" "אל תהיו שונים" " אל תתבלטו" - מוכר לכם?
גם אצלכם זה היה ככה?
איך זה השפיע עליכם?
מה אתם חושבים על האמירה הזו ? הייתם רוצים שהילדים שלכם יהיו כמו כולם? או ימצאו את מה ששונה בהם ויהנו מהשוני הזה ?

 

[מחשבות]

חריגות אינה טובה, אלא אם עושים ממנה כסף.

לא הייתי רוצה שאף אחת מבנותיי תהיה חריגה, גם לא הולכת בתלם בעייפות ונשרכת במשעולי החיים כנמלה בשיירה אינסופית. רוצה שתגענה לסיפוק בחייהן, גם אם בדרך יש קשיים. להיות כמו כולם יש לזה ערך בקניית ומכירת רכב, לא תמיד במדד האושר.

 

[ella1302]

אני רוצה גם וגם. כלומר שידעו מתי להיות כמו

כולם ומתי להבליט את השונה.

גם אותי לימדו להיות כמו כולם, ליישר את הקו עם המקובל. לפעמים זה עוזר מאוד בחיים ולפעמים מפריע.

לא חושבת שיש תשובה חד משמעית למה טוב יותר.

 

[צלילי מיתר]

גם אותי לימדו להיות כמו כולם ולדעתי בזבזתי

שנים רבות מחיי בלהיות כמו כולם.
אני שמחה מאוד על השונה שבי ומעודד את ילדי להבליט את השונה שבהם (באופן חיובי כמובן, לא להימנע מלהציג כישרון שלהם אבל גם לא להשתמש בזה להתנשא ולהעליב אחרים)
ההורים שלי חשבו שכמו כולם זה הכי טוב אז היה לנו אוטו כמו כולם וסלון כמו כולם ועשינו מה שכולם עשו גם אם זה היה בניגוד לרצון שלנו שנבע מהיותנו שונים ובעלי דעות אישיות ורצונות אחרים.

 

[רבקה6]

להיות חלק מעדר זה טוב אם את פרה.

ככה אמרה לנו אמא שלנו כשהיינו קטנים. וככה אנחנו מחנכים את הילדים שלנו. הם הם! ואם הם משתלבים בחברה שמכירה ב"הם" שלהם-זה טוב. ואם לא-זה גם טוב. אנחנו מנסים לתת להם כלים להתמודד בעדר כאינדיבידואלים. מקווה שאנחנו מצליחים. בינתיים התוצאות מראות שכן.
ר/

 

[מחשבות]

ורק דגים מתים שוחים עם הזרם?

 

[רבקה6]

דגים מתים לא שוחים. מחשי ניפגש בנובמבר בפריז?

 

[מחשבות]

הייתי שמח. אני שם ב-4/4/14.

 

[BrightEye]

זה מאוד תלוי בשלב ההתפתחותי (ובאופי)

יש שלב שנורא חשוב להיות כמו כולם, וכשגדלים קצת- נהיה חשוב האינדיווידואל.
אם הילד שונה, אני כן אתן לשונות את המקום שלה, אבל אני אשים לב שזה לא גובה ממנו מחיר גדול מדי (ואז צריך לעזור קצת להבין "כישורי חיים")

 

[חייכנית2]

חושבת שחשוב להבדיל בין

משאלותינו למשאלות הילדים שלנו.
כי הרבה ילדים ,בעצם משאלתם הגדולה היא פשוט להיות כמו כולם.
כי ,למשל,להיות בן של אישיות מפורסמת,זה "מוחק" את מי שנובט להיות אתה-עצמך ,אם ההסתכלות של כולם היא רק [או בעיקר]דרך האספקט של אותה אישיות.
כי,למשל ,להיות גאון בנגינה על כלי -זה נפלא אבל מצריך שעות אימון רבות מאד שפוגמות בזמן הפנוי שיכול היה להיות עם חברים.
כי להיות גבוה יותר,או נמוך יותר ,או שמנמן יותר ,או רזה שחיף -זה עלול להיות נושא ללעג.
כי להיות עשיר יותר זה מביא להמון גילויי קנאה ,והעניים יותר מוצאים את עצמם לצערנו לעיתים בלא מקובלים.
בקיצור להיות אחר זה משהו הרבה פעמים להתמודד איתו כל הזמן.
ולהיות עם כולם וכמו כולם -מביא לתחושה של "אני מהחבר'ה".

אבל האמת היא ....שבעצם אין דבר כזה באמת "להיות כמו כולם" כי כל אחד הוא יחיד ומיוחד....

 

[mykal]

שונה או דומה?

ולי נראה שהשאלה נובעת מהבדלי תקופות.

כשאני גדלתי היה ביטוי בשפת אימי 0אני מתרגמת)
וכך היא ברכה אותי שיולדו לך ילדים לא גבוהים מידי ולא נמוכים מידי,
לא חכמים מידי ולא טפשים מידי וכו'.
כי כל 'מידי' נמתח ונקרע. (הושווה לגומי שאם נמתח רופס ו/או נקרע)

בתקופה שאנחנו יים בה נכנסה חזק מאוד מילת המפתח 'מצוינות'
והיא לא רק מבקשת מושלמות אלא גם יחודיות.
ומכאן השינוי הגדול וה'מרחב' היחודי שאנחנו מעצימים אצל ילדינו.

לי נראה שיש לאזן בין הדברים, בתפקוד היומיומי קיומי--לשמור על נורמה מקובלת.
ולהתנהל ע"פ הנורמה הזו, במקביל ובלי 'לשבור' שגרה, לטפח יחודיות לא התנשאות.

 

[נושיתי האחת]

אבא שלי היה משתמש בביטוי החז״לי: אל

תפרוש מהציבור. כלומר כל עוד אתה אינדיווידואליסט במסגרת הנורמה, אין בעיה. הביטוי הזה די מתאר אותו גם.

 

[mykal]

יפה--מאמצת את הביטוי,

הוא אמת נכונה לחיים.

 

[אחותו של שקספיר]

אל תפרוש מהציבור ---כלומר התאם עצמך לנורמה

לא מסכימה לזה כתפיסת עולם.

 

[mykal]

את תרגמת זאת

התאם עצמך לנורמה
ובעיני הכונה התאם עצמך 'למקובל בהתנהלות

גם אם מישהו מיוחד מאוד ונחן בכשרון יחודי,
הוא עדין אמור ל'תפקד' כבן אדם, להיות מנומס ואדיב, ולא להתנשא.
ועוד מההתנהגויות המקובלות בקבוצת הגיל והחברה שלו.

הכונה אולי מתאים לרעיון 'ברומא התנהג כרומאי...'

 

[BrightEye]

אני הייתי מפרשת את זה כ-"האדם הוא חיה חברתית"

הוא צריך לחיות בחברה.
וכדי לחיות חברה הוא צריך להתנהג באופן מסויים. זה לא אומר שהוא צריך לוותר על עקרונות וזה לא סותר את השמירה על הייחוד שלו.
בעיני, מאושר האדם שמצליח לעשות את זה.

 

[נומלה]

אוהבת את הביטוי - לא את הפירוש

פירוש שאני יכולה לחיות איתו הוא: גם אם אתה נהדר, נפלא ומעולה עדיין אתה צריך לתרום לסביבתך. הפירוש שלך ושל מייקל מאוד לא לטעמי. אני רוצה מצויינות בלי נורמה ובלי לקצץ את הראש כדי להתאים לאורך המיטה.

 

[mykal]

לא הבנתי איזה

פרוש א נראה לך.
ולמה יש בביטוי 'תרומה' לסביבה?
אם אני ספורטאית מצליחה, או מוכשרת במיוחד בנגינה, אז?
אני חייבת לתרום? למה? זה בהחלט מכובד לתרום. אבל מחויבת?

ובהחלט לא דיברתי על קיצוץ ראש כדי להתאים למיטה.
מי שיש לו כשרון יחודי, יכול ונכון לו, להיות חברותי ולבלות עם הכיתה/הקבוצה/המיליה/
שאיתו הא חי, והוא לא מוכרח לדבר ולהזכיר בכל מפגש את יחודו.
אן כאן לא הקטנה ולא הבלטה,--זה בדיוק אל תפרוש....
חברה מורכבת מהרבה יחודיים, והמקובלות של החברה היא זו שצריכה לקבוע
את ההתנהלות שלה.
נורמות התנהגותיות אינן 'מקצצות' יחודיות.

 

[נומלה]

זה הפירוש שאימצת בשמחה.

"כל עוד אתה אינדיווידואליסט במסגרת הנורמה". זה מילים מכובסות ל"אל תתבלט".

 

[mykal]

זה לא הפרוש שלי,

זה מה שאת הפכת לפרוש שלי.
וסתם כך--הכיצד אנדיוידואליסט במסגרת הנורמה,
אומר אל תתבלט?
אינדיוידואליסט --שלא מעונין בחברה, יתכבד וישב בביתו, ונשמע/נראה את תוצרי יכולותיו.
מדובר באינדיוידואליסט, שחי בחיי חברה--שם 'הנורמטיביות'
היא כלי להיות יחד, היא לא מקצצת את אף אחד אבל גם לא מעלה על נס כל יחודיות.
היא מברכת על הצלחות היחיד=מפרגנת==נותנת מקום מסוים מאוד.
והשאר הוא כמו כל השאר. ולמה לא כך? אם הוא נגן וירטואוז הוא לעולם ישב 'בראש השולחן'
אם הוא סופר ומפורסם בענין, יקבל זכות דיבור מעבר לכל יחיד אחר בקבוצה?
אבל גם בהחלט לא יקטינו אותו, יהיה כמו החברים האחרים בחבורה.