שונאת את היום הזה!
טוב שונאת זו מילה חזקה , אבל .....לא אוהבת בלשון המעטה! יושבת לי כאן בשקט , נושמת קצת ונטולין ונהנת מכמה דקות אחרונות של שקט. אתמול ניקיתי את כל הבית , דפקתי מקלחת אחרונה כי בשבועיים שלוש הקרובים זה יתאפשר לי רק עם ניילון נצמד ויד וחצי , קניתי הרבה אוכל ונשנושים , ניקיתי את כל הבית כבר אמרתי?
החלפתי מצעים כי לכו תעשו גם את זה עם יד אחת , השגתי טלויזיה לחדר שינה ככה שעירויי הלילה יעברו ביתר קלות . זהו נהנית מהשקט של לפני הסערה. המחטים , הריצות , הוונפלונים או הפיקליינים ,כל הדאגה אם ימצאו לי את הוריד בכלל בתקווה שיגמר בוונפלון אבל אצלי זה גם יכול להגיע עד לרמה של הרדמה כללית , התורים , האנשים , הילדים שנתקעים מתחת לרגליים , הרופאה שמחלקת הוראות , פה ושם שיחת עם הפסיכולוגית על החיים ועל המוות בזמן שאני מקבלת את המנה הראשונה של אנטיביוטיקה במרפאה , לעדכן מלא אנשים הורים וחברים בטלפון מה קורה , לעדכן את אבא שלי אם לא צריך לבוא לקחת אותי במקרה של הרדמה או טשטוש , טלפונים של תיאומים מול טבע ביתי , תיאום עם הפיזיוטרפיסטית לאחרי היום הזה , להתקשר לעבודה לבדוק אם הכל בסדר גרררררררר הרבה הרבה רעש. אההה והפקק בדרך ת"א , איילון , גלילות , פתח תקווה. בתקווה שהכל יגמר די שקט , אחרי כל זה גם ממשיך הרעש עד שמביאים את התרופות הביתה. אה וגם אני ממש חייבת לשטוף את האוטו (לא אני אלא המכונה) כי עם בית נקי כזה חייבים אוטו נקי אחרי כל הסערות. ואחרי אחרי אחרי כל זה , מחכה לי סושי עם החבר הכי טוב שלי , זהו , זה מה שיש לי בראש בתקווה שישקיט קצת את הרעש.
טוב שונאת זו מילה חזקה , אבל .....לא אוהבת בלשון המעטה! יושבת לי כאן בשקט , נושמת קצת ונטולין ונהנת מכמה דקות אחרונות של שקט. אתמול ניקיתי את כל הבית , דפקתי מקלחת אחרונה כי בשבועיים שלוש הקרובים זה יתאפשר לי רק עם ניילון נצמד ויד וחצי , קניתי הרבה אוכל ונשנושים , ניקיתי את כל הבית כבר אמרתי?
