שונאת אותך!!

[עופרי-]

שונאת אותך!!

שנאה זו מילה חזקה במיוחד. אבל אני שונאת. אולי לא שונאת אלא כועסת. אולי סולדת ממך. אולי בעצם אןי לי מילה מתאימה. אני בן-אדם שמח. ואתה, לקחת ממני הרבה מהשמחה הזו. שונאת אותך כי עשית משהו שלא היית צריך. שונאת אותך כי למרות השיחות הארוכות שלנו, מעלת באמון שלי. שונאת אותך כי מחקת ממני הרבה ניצוצות של תקווה. ואני, אני בן-אדם שמח ועליז. ובכל זאת, אני שונאת אותך. לא היית צריך לנהוג כמו שנהגת. הכרת אותי מספיק טוב כדי לדעת למה זה יגרום. אז נכון, במפתיע, לא התפרעתי. לא הרסתי. לא שברתי. אבל הלכתי... זה טוב יותר? הלכתי ולא רציתי להסתכל דה אחת אחורה. וכמו ילדה בת שלוש, הייתי בטוחה שאין יותר אמון באף אדם. הוצאת ממני את הכוח הנפשי. הכוח לתת מעצמי. ועכשיו, אחרים סובלים בגלל השטויות שלך. לא היית צריך. היית בטוח שמילים מוחקות הכל. למילים יש כוח. ולפעמים יותר מדי. אז הפסקתי להקשיב. הפסקתי לשמוע את דבריך. הלכתי. הייתי חייבת ללכת. לא השארת לי נתיב אחר. ואין לי כוח יותר. אין לי כוח להשקיע במישהו אחר. ואני? אני ילדה שמחה ואופטימית.

 

[צעירה אך זקנה]

שנאה זו מילה חזקה

עופרי אני מרגישה בדיוק כמוך כבר למעלה משנה הוא לקח לי את השמחה, והאנרגיה להעניק ועדיין כואב אבל אחרת כי הבנתי שהשמחה והאנרגיות החיוביות קיימות בי לעד, ואף אחד לא יוכל לקחתן הן פשוט יצאו לחופשה, להתרעננות וכשיגיע הזמן הן תחזורנה למיטבן אני לא לוחצת על עצמי יותר גם לא מאשימה מנסה לא להתפס לעבר הזוהר, בו הייתי שמחה והרגשתי מלכה נלחמת לחיות את הרגע, וכשהשינוי יבוא, הוא פשוט יבוא הדפק על דלתי, ואחזור לעצמי בנתיים קבלי את הרגע בהבנה, זה מותר כן, גם לנו האופטימים מותר קצת חופשה ואל תחששי כי השמחה תחזור כשתהייה מוכנה. מהסובלת אבל מקבלת חיבוק גדול של הבנה