שונאת אותו

wewewewew

New member
שונאת אותו

אבל תלויה בו.
אני עובדת משרה מלאה אבל זה לא מספיק להחזיק דירה ולהתקיים.
הוא כל הזמן מעביר עלי ביקורת, שאני לא מבשלת ולא מנקה.
כל היום הוא מתכתב בטלפון שלו
לא מדבר איתי בקושי
פתאום מודיע שהוא יוצא או נוסע ושהוא הרי אמר לי את זה אבל אני שכחתי.
אני רק מאחלת לו שיפול לו הפלאפון וישבר.
אני שונאת אותו.
אני לא סובלת אותו.
אני לא נמשכת אליו הוא בכלל לא נראה טוב בעיני
לשכב איתו זה כמו אונס כל הגוף שלי מתכווץ וכואב (וגם על זה הוא מתלונן).
מעביר עלי ביקורת שאני צריכה להרזות (אני מידה 36)
לפעמים אני מאחלת לו שימות ויעלם מהעולם ואז אני חושבת איך אני לא אסתדר.
איש מגעיל שרק מעניין אותו החברים המטומטמים שלו ופוסטמות מהעבודה.
אני לא אתפלא גם אם הוא בוגד בי בנסיעות שלו.
הוא חולה מין כל המחשב שלו סרטים כחולים והוא אמר שהוא מכור והוא לא שואל אותי.
כשהוא היה חולה דאגתי לו כמו אמא.
כשאני חולה הוא לא מתייחס לא שואל ולא עוזר (גם אני מבקשת איזה במבה הוא לא מביא לי כי זה "הוצאה").
כל דבר רוצה שאני אשלם חצי חצי או מחפש לדפוק אותי שאני אשלם על משהו לבד.
אין מצב שאני קונה משהו טעים ולא מביאה לו.
אין מצב שהוא נכנס לסופר ושואל אותי אם אני רוצה משהו.
אם אני קונה לעצמי משהו נחמד גם על זה אני אנזף (כמובן שאם אני קונה זה רק מכספי האישי שעבדתי בשבילו).
מאחלת לו את כל הרע שבעולם.
שונאת אותו באמת באמת.
במלכודת.
 

seeyou

New member
עדיף דירת חדר וחיים נעימים מאשר דירה גדולה

עםמצב כפי שאת צתארת

אאם אין ילדים אין סיבה/תרוץ להישאר


יוסי

זהירות

בדרך החשיבה שלך עוד תקבלי לב

עם חיוך תצליחי יותר לפגוע בו
 

גארוטה

New member
את כל האנרגיה

שאת מבזבזת על שנאה תתעלי למקום חיובי.

תפסיקי לספר לעצמך סיפורים כאילו את תלויה בו ותקחי אחריות על החיים שלך.

למה דירת חדר יוסי? אוהל.

ותזכרי דבר חשוב, הוא לא אשם שאת שם, את אשמה שאת נשארת בגלל נוחות.
 

wewewewew

New member
מספרת לעצמי סיפורים

יפה השפיטה דרך מסך המחשב.
אני מאוד חרוצה ועובדת שעות רבות וזה לא מספיק.
אין צורך לאחל לי אוהל, רמת החיים שלי לא גבוהה גם ככה.
תודה.
 

Aski7

New member
גם לא כזאת מבריקה אה..

היא אמרה שעדיף לחיות באוהל מאשר לחיות ככה
 

גארוטה

New member


 

גארוטה

New member
בואי אני אסביר

לך במילים פשוטות למה התכוונתי .

מספרת לעצמך סיפורים = תתחילי להאמין בעצמך וביכולות שלך במקום להאמין באמונה עיוורת
שאת לא יכולה בלעדיו כי אין דבר כזה, כל בנאדם אחראי לעצמו, לחייו ולאיך שהם נראים.

אוהל = מאיך שאת מתארת את חייך עם הבחור, עדיף לגור באוהל ולא לגור איתו רק כי הבית מרווח ונוח.

קפיש?

*קפיש = הבנת? (מאיטלקית) כדי שחלילה לא תחשבי שזו קללה.
 

ונוס186

New member
היי

אני גם נמצאת במצב לא פשוט בזוגיות שלי אבל שום דבר שמשתווה לזה מבחינה כלכלית. זה שיש לו יתרון כלכלי עלייך זה ממש לא טוב, את צריכה למצוא דרך לחסוך קצת מהצד. קשה לי להבין איך בחיי נישואים אפשר עדיין להתחשבן ולעשות ״חצי חצי״? גם בעלי טוען שאני לא עושה הרבה בבית ( הוא מנקה לרוב, אני כביסות ובישולים) אך מעולם לא אמר לי על מה להוציא ולמה הוצאתי. אם אין ילדים בתמונה, הייתי אפילו עוברת לגור עם ההורים ולחסוך את כספך. מי משלם על הדירה וכל ההוצאות שכרוכות בכך? משק בית? גם חצי חצי?
 

מריוס זכריה

Member
מנהל
אז, אם אני מבין נכון, את קורבן של הנסיבות?

אין לך שום ברירה אובייקטיבית אלא לחיות עם האדם הזה, שלשלכב איתו זה כמו אונס? זה המצב?
 
תירוצים

תשכרי חדר בדירה עם שותפים. תעברי לגור במקום פחות יקר. תשכרי חדר בדירה עם שותפים במקום פחות יקר.

לדעתי הבעיה היא לא התלות שלך בו, אלא סיפור חייך והשריטות בעקבותיו, שמנהלות אותך.
לדעתי את משחזרת ומשעתקת את הקושי מול משפחתך הלא קיימת - איתו.
לכן הפתרון הוא חריש עמוק - טיפול נפשי מקצועי.

הבעיה אינה ההתמודדות המעשית עם המצב הכלכלי, במקרה זה. כי יש לך עבודה ובמשרה מלאה. כך שניתן למצוא פתרונות. הבעיה היא בראש...
 

nirity1

New member
את לא במלכודת ולא נעלים

כל עוד אין ילדים , קחי את הדברים שלך וצאי משם. עדיף לשכור דירה עם שותפים או לחזור לבית לאבא ואמא לזמן קצר.
אני לא מבינה את ההתבכיינות הזו. אלא אם כן את נהנת להיות קורבן...
 

אמיריצה

New member
אני - בכל הכנות והיושר והרצינות - מקנא בך

וזאת למה ?
כי עם בן זוג כזה? אין בכלל ספקות, הכיוון ברור וחד משמעי, והיה לך קשה
פי 1000, אילו היה מדובר ב"אדם טוב", שכוונותיו טובות, ופשוט יוצא גרוע,
ואז היית מתלבטת ומתייסרת - שרה "טוב לי מותי מחיי" - האם להישאר או
ללכת - וכאן?? את פטורה מכל הייסורים הללו - תעריכי זאת שאת ברת מזל
נדיר - אחת לאלף - ותתחילי לצעוד בהתמדה ובעקביות ובלי להתרגש לשער
היציאה - אין דבר העומד בפני הרצון - אם אין אני לי מי לי - את כן מסוגלת !
וגם אין משפחה - כיף לך - לא צריכה לעשות חשבון לאף ברייה ובכל העולם
כולו - ולהצטדק - ולהתפתל - ולנחם "אותם" - על הבושה.. והפגיעה בשמם..
ואת בת חורין - תפרסי כנפיים ותעופי - השמיים הם הגבול - ותהיי שמחה !!
 

simplebeauty22

New member
אין לך ילדים ואת סובלת.

אז למה את פשוט לא לוקחת את הדברים שלך? ומתגרשת מהבחור?
מה כלכך מסובך פה? מה את מפחדת שתהיי לבד ולא תסתדרי?
זאת ההתמודדות,אלו החיים.
אמא שלי התגרשה שהייתה בת 19 עם 2 ילדים, כשהגרוש יושב בכלא
והסתדרה, היום אחים שלי בריאים לכל אחד משפחה משלו וברוך השם שניהם מוצלחים ואנשים מאד חזקים.
אם את בן אדם כלכך חלש, אז יש לך 2 אופציות -
או שתמשיכי לסבול בשקט. או שתנערי את עצמך ותוציאי את עצמך מהבוץ קשה ככול שיהיה! אין מה לעשות! תגידי תודה שאין לך גוזל קטן להאכיל ולדאוג לו, ושאת צריכה לדאוג רק לעצמך.
ואפרופו אוהל? עדיף לגור ברחוב בחתיכת קרטון עם שקט בלב, ולא עם אדם שאת משווה אותו לאנס. מצטערת.
 

שילה1

New member
למ האתמתעללת בעצמך?קומי לכי.

התיעצי עם עו"ד,והתחילי לפעול.ומהר.
כי כמו שאת כותבת,זו רק התחלה!
 
למעלה