ברצינות - סמרו לי השערות אחרי המשפט האחרון.
כל כך יפה ונוגע.
כל כך קצר וקולע.
בול.
אהבתי מאוד.
 
"עופי. אני אשאר פה, לשמור על שנינו" - את המשפט הזה קראתי שוב ושוב ושוב. איזה יופי.
האמת שהיו לי בדיוק מחשבות כאלו כשכתבתי, אם אני יכול להשתמש בכאב בתור החבל, להוריד ולהנמיך לה את עוצמת הספייס בהתאם לכאב שאני נותן לה, או שברגע שהיא מתחילה לעוף- היא כבר בתוך זה, וזהו
מעניין...