שומפי
- פותח הנושא לאב
- פורסם בתאריך
קודם כל - תודה על ההיתענינות ! ../images/Emo24.gif
הסתפרתי , ויש לי שער ממש קצר ככה שזה כמעט בלתי אפשרי לתלוש . ובמקומות אחרים - אני כבר שלושה ימים בשליטה מלאה (אני מקציבה 10 דקות ביום ל"מעשה" וזהו.) החלטתי לשלוט בעצמי קצת , מקווה שזה יחזיק מעמד כמה שיותר . בעיקרון אני בתקופה מאוד לחוצה (עבודות ללימודים )מה שמקשה על התהליך , אבל ....מקווים שיהיה טוב ! יום טוב לך ולכולם !
הסתפרתי , ויש לי שער ממש קצר ככה שזה כמעט בלתי אפשרי לתלוש . ובמקומות אחרים - אני כבר שלושה ימים בשליטה מלאה (אני מקציבה 10 דקות ביום ל"מעשה" וזהו.) החלטתי לשלוט בעצמי קצת , מקווה שזה יחזיק מעמד כמה שיותר . בעיקרון אני בתקופה מאוד לחוצה (עבודות ללימודים )מה שמקשה על התהליך , אבל ....מקווים שיהיה טוב ! יום טוב לך ולכולם !
תמשיכי ככה
נורא מעניין שאת יכולה להגדיר לעצמך 10 דקות שבהן את כן מרשה לעצמך לתלוש ובשאר הזמן לא לפני שהתחלתי את הטיפול התרופתי - אופציה כזו לא הייתה קיימת - או שהצלחתי לשלוט לפרקי זמן קצרים או שלא אבל לא מין מסלול ביניים כזה פעם קראתי על שיטה - לשבת מול הראי ולתלוש שיער בכוונה ובמרץ - כשזה נעשה ככה כשאת מסתכלת כל הזמן זה ממש מעצבן ואמור לגרום לרתיעה מכל הנושא גם את נהגת להסתיר את הנושא מכולם? אצלי רק בעלי ידע (והורי חשבו שהפסקתי הרבה לפני שהפסקתי בפועל) להת´ לא ממש בדקתי את זה אז אני לא יודעת אם זה עובד
נורא מעניין שאת יכולה להגדיר לעצמך 10 דקות שבהן את כן מרשה לעצמך לתלוש ובשאר הזמן לא לפני שהתחלתי את הטיפול התרופתי - אופציה כזו לא הייתה קיימת - או שהצלחתי לשלוט לפרקי זמן קצרים או שלא אבל לא מין מסלול ביניים כזה פעם קראתי על שיטה - לשבת מול הראי ולתלוש שיער בכוונה ובמרץ - כשזה נעשה ככה כשאת מסתכלת כל הזמן זה ממש מעצבן ואמור לגרום לרתיעה מכל הנושא גם את נהגת להסתיר את הנושא מכולם? אצלי רק בעלי ידע (והורי חשבו שהפסקתי הרבה לפני שהפסקתי בפועל) להת´ לא ממש בדקתי את זה אז אני לא יודעת אם זה עובד
זה מעין טקס ../images/Emo12.gif
מן משהו כזה שעושים לפני השינה , אני ממש יושבת עם שעון עם דקות ומודדת זמן - לכן כתבתי שיש כאן אלמנט של שליטה .אני לא יכולה בלי זה (אולי אפילו לא רוצה - כי זה מאוד מרגיע אותי וזה כייף ). בקשר ללהסתיר את הנושא : לא דיברתי על זה אבל פעם היה לי שער ארוך (עד הכתפים) וכל היום אמא ואני אספנו שערות מכל הבית ככה שלא היה ממש מה להסתיר .שגיליתי מה זה הדבר הזה שיש לי (בצבא , לחברה היה את זה והיא סיפרה לי מה יש לנו )סיפרתי גם לאמא (שאמרה - "מה הבעייה ? פשוט תפסיקי" בטח , גם נרקומנים יכולים להפסיק להזריק מתי שהם רק רוצים ...).יש היום מספר חברים שיודעים על הבעיה - אני אוהבת לראות את התגובות של אנשים כאשר אני מספרת להם - זה מעין אישור לכך שאני "פריקית " "לא נורמלית" וכו´.היה לי פעם חבר שכמעט וסיפרתי לו , הייתי ממש קרובה לספר לו ובסוף ניפרדנו ולא סיפרתי לו - ואני מזה שמחה שלא סיפרתי .וזהו !
מן משהו כזה שעושים לפני השינה , אני ממש יושבת עם שעון עם דקות ומודדת זמן - לכן כתבתי שיש כאן אלמנט של שליטה .אני לא יכולה בלי זה (אולי אפילו לא רוצה - כי זה מאוד מרגיע אותי וזה כייף ). בקשר ללהסתיר את הנושא : לא דיברתי על זה אבל פעם היה לי שער ארוך (עד הכתפים) וכל היום אמא ואני אספנו שערות מכל הבית ככה שלא היה ממש מה להסתיר .שגיליתי מה זה הדבר הזה שיש לי (בצבא , לחברה היה את זה והיא סיפרה לי מה יש לנו )סיפרתי גם לאמא (שאמרה - "מה הבעייה ? פשוט תפסיקי" בטח , גם נרקומנים יכולים להפסיק להזריק מתי שהם רק רוצים ...).יש היום מספר חברים שיודעים על הבעיה - אני אוהבת לראות את התגובות של אנשים כאשר אני מספרת להם - זה מעין אישור לכך שאני "פריקית " "לא נורמלית" וכו´.היה לי פעם חבר שכמעט וסיפרתי לו , הייתי ממש קרובה לספר לו ובסוף ניפרדנו ולא סיפרתי לו - ואני מזה שמחה שלא סיפרתי .וזהו !
נשמע מפחיד...
כל הקטע הזה של תלישת שיער.. זה לא כואב? וזה גם לא עושה נזק? את יכולה לתלוש באופן חזק מדי את השערה ואז לגרום לפצעים ו"חורים" ואז איך תצאי החוצה? חוץ מזה שאת גם יכולה לתלוש ותפסיק אספקת הדם ויכול להיות לך שם נמק... מפחיד מאוד... אולי כדאי תעברי לתלוש שיער מהרגליים? יותר ידידותי וגם מועיל. אצלי היתה תקופה מאוד מפחידה ששם קרו לי בפעם הראשונה והאחרונה דברים שגרמו לי להכאיב לעצמי. (אם תלישת שיער כואבת). זה היה בשיא הדיכאון והOCD שלי. הייתי צריכה לנשוך את הלשון הכי חזק שאני יכולה כלומר עד שאני מרגישה את השינים העליונות והתחתונות נפגשות דרך הלשון. (זה נשמע נורא אני יודעת) ואז היה יורד לי קילו דם והיו לי פצעים אחרי זה,לא יכולתי לאכול, וגם שלא לדבר שהיה מדובר בכאבי תופת שגרמו לי להזיל דמעות מרוב כאב. אחר כך הייתי צריכה לצבוט את עצמי כל כך חזק שהיה נגרם לי סימן אדום. אז למרות שכל זה נשמע נורא (וזה באמת היה נורא) יש לי קטע מצחיק: פעם באתי לעבודה של אבא שלי (זה היה באותה תקופה) והרגשתי דחף לעשות קולות של חזיר... כן,כן נשבעת... מרוב בושה אבא אמר לי להיכנס לחדר האחורי שאנשים לא ישמעו... ואז ישבתי שם ונחרתי ונחרתי עד שלא היה לי אוויר.. (בטח עכשיו תלישת שיער נראית לך כלום לידי, אהה) טוב,סתם קטע אידיוטי שנזכרתי בו...
כל הקטע הזה של תלישת שיער.. זה לא כואב? וזה גם לא עושה נזק? את יכולה לתלוש באופן חזק מדי את השערה ואז לגרום לפצעים ו"חורים" ואז איך תצאי החוצה? חוץ מזה שאת גם יכולה לתלוש ותפסיק אספקת הדם ויכול להיות לך שם נמק... מפחיד מאוד... אולי כדאי תעברי לתלוש שיער מהרגליים? יותר ידידותי וגם מועיל. אצלי היתה תקופה מאוד מפחידה ששם קרו לי בפעם הראשונה והאחרונה דברים שגרמו לי להכאיב לעצמי. (אם תלישת שיער כואבת). זה היה בשיא הדיכאון והOCD שלי. הייתי צריכה לנשוך את הלשון הכי חזק שאני יכולה כלומר עד שאני מרגישה את השינים העליונות והתחתונות נפגשות דרך הלשון. (זה נשמע נורא אני יודעת) ואז היה יורד לי קילו דם והיו לי פצעים אחרי זה,לא יכולתי לאכול, וגם שלא לדבר שהיה מדובר בכאבי תופת שגרמו לי להזיל דמעות מרוב כאב. אחר כך הייתי צריכה לצבוט את עצמי כל כך חזק שהיה נגרם לי סימן אדום. אז למרות שכל זה נשמע נורא (וזה באמת היה נורא) יש לי קטע מצחיק: פעם באתי לעבודה של אבא שלי (זה היה באותה תקופה) והרגשתי דחף לעשות קולות של חזיר... כן,כן נשבעת... מרוב בושה אבא אמר לי להיכנס לחדר האחורי שאנשים לא ישמעו... ואז ישבתי שם ונחרתי ונחרתי עד שלא היה לי אוויר.. (בטח עכשיו תלישת שיער נראית לך כלום לידי, אהה) טוב,סתם קטע אידיוטי שנזכרתי בו...
את לא פאתטית יותר מאף אחד כאן
אף אחד מאיתנו לא בחר אם לקבל את ההפרעה הזו של הOCD או לא, אף אחד מאיתנו לא בחר איך הOCD יתבטא אצלו. הדבר היחיד שיכולנו לבחור זה איך לטפל בזה, ואת מטפלת בעצמך בתרופות (ואני מקווה שגם בשיחות, האמנם?) ומצבך השתפר והדוגמאות שנתת שייכות לעבר. את לא מפחידה, ולא פתאטית, אלא מצחיקה, שנונה, אינטיליגנטית, וכותבת נפלא. אין שום דבר פתאטי בדבר שלא בחרנו להביא על עצמנו, כמו שחלילה חולה בסכרת הוא לא פתאטי, וגם חולה בסרטן הוא לא פתאטי. אחת
אף אחד מאיתנו לא בחר אם לקבל את ההפרעה הזו של הOCD או לא, אף אחד מאיתנו לא בחר איך הOCD יתבטא אצלו. הדבר היחיד שיכולנו לבחור זה איך לטפל בזה, ואת מטפלת בעצמך בתרופות (ואני מקווה שגם בשיחות, האמנם?) ומצבך השתפר והדוגמאות שנתת שייכות לעבר. את לא מפחידה, ולא פתאטית, אלא מצחיקה, שנונה, אינטיליגנטית, וכותבת נפלא. אין שום דבר פתאטי בדבר שלא בחרנו להביא על עצמנו, כמו שחלילה חולה בסכרת הוא לא פתאטי, וגם חולה בסרטן הוא לא פתאטי. אחת
אולי יותר טוב ככה
באמת לספר לכמה אנשים ולא לשמור את זה בצורה כל כך סודית כמוני בסה"כ הרי לא רצחנו או הזקנו למישהו מלבד לעצמנו בכל מקרה אני עדיין ממליצה בחום על טיפול תרופתי, אולי גם את תגיעי לזה - כשתלישת השיער תעלה לך באופן סופי על העצבים - ותסכימי לעשות יותר כדי להפטר מזה - את לא ממש בגיל המתאים - אבל תראי שתלישת שיער לטווח הארוך מתחילה לפגוע בצמיחה החוזרת ובשלב מסויים זה מתחיל להדאיג אז כבר הסטיגמות של ללכת לפסיכיאטר יראו לך פחות גרועות מלהמשיך להזיק לעצמך אם כי כמובן שכשאני הולכת אליו פעם בחודשיים אני מתפללת שאף אחד לא יראה אותי - וזה לא ממש עזר כי מישהי כבר ראתה - (אני הולכת לבי"ח שיבא למחלקה שמתמחה באוסידי - שנמצאת בתוך המחלקה הפסיכיאטרית - וזה לא ממש מקום סודי - מצד שני - זה מאד מקצועני) שמתי לב שהתחלתי בנושא אחד וגלשתי לדברים לא כל כך קשורים אז להת´
באמת לספר לכמה אנשים ולא לשמור את זה בצורה כל כך סודית כמוני בסה"כ הרי לא רצחנו או הזקנו למישהו מלבד לעצמנו בכל מקרה אני עדיין ממליצה בחום על טיפול תרופתי, אולי גם את תגיעי לזה - כשתלישת השיער תעלה לך באופן סופי על העצבים - ותסכימי לעשות יותר כדי להפטר מזה - את לא ממש בגיל המתאים - אבל תראי שתלישת שיער לטווח הארוך מתחילה לפגוע בצמיחה החוזרת ובשלב מסויים זה מתחיל להדאיג אז כבר הסטיגמות של ללכת לפסיכיאטר יראו לך פחות גרועות מלהמשיך להזיק לעצמך אם כי כמובן שכשאני הולכת אליו פעם בחודשיים אני מתפללת שאף אחד לא יראה אותי - וזה לא ממש עזר כי מישהי כבר ראתה - (אני הולכת לבי"ח שיבא למחלקה שמתמחה באוסידי - שנמצאת בתוך המחלקה הפסיכיאטרית - וזה לא ממש מקום סודי - מצד שני - זה מאד מקצועני) שמתי לב שהתחלתי בנושא אחד וגלשתי לדברים לא כל כך קשורים אז להת´
היי יוד ( או ג´וד?)
עד לפני כשבעה - שמונה חודשים בכלל לא עלה על דעתי שיש טיפול תרופתי לבעיה שלי ( תלישת שיער) - ואז שמעתי בתכנית של ורדה רזיאל שיש ספר שדן ב או סי די (מונח שעד אותו היום לא הכרתי) ויש בו פרק על תלישת שיער. לספר קראו כמדומני הילד שלא יכל להפסיק להתרחץ ( אם זה חשוב לך תגידי לי ואני אביא את השם המדוייק) - והוא דן בהרבה מקרים של או סי די והטיפול התרופתי שניתן להם רק אז הבנתי שכל מיני דברים שהטרידו אותי בעבר במינון נמוך כמו מחשבות טורדניות ובדיקות חוזרות של דברים שנראו לי מסוכנים (בעיקר הגז) הם חלק ממכלול אחד לספר היתה הקדמה של מנהל מרפאת האו סי די בשיבא (נדמה לי ששמו פרופ´ זהר) שתיאר את הטיפול שניתן לבעיות אלה, והיות ונושא תלישת השיער הוא די חריג חששתי שאם אלך לפסיכיאר "סתם" אולי הוא לא יכיר את הנושא מספיק - והעדפתי להגיע לטיפול במחלקה המתמחה בזה - ואם את עוקבת אחרי התכתובת שלי - ממש לא התאכזבתי (בשבוע הבא יש לי פגישה עם הרופא ובעלי אמר בצחוק שהוא יבוא איתי ויביא לרופא זר פרחים...) הסיבה לכך שהפגישות הן פעם בחודשיים היא שהיתה לי בעיה בתחום המיני - קושי להגיע לאורגזמה שנבע מן הטיפול התרופתי ולכן עשינו הורדה מדורגת של המינון של התרופה כדי להגיע למינימום תופעת הלווי האפשרית- אני חושבת שאח"כ קצב הפגישות ירד. בכל מקרה הפגישה נמשכת בקושי חמש דקות. יוד - למה את מסרבת להגיע לטיפול התרופתי? בגלל הסטיגמה? שיגידו שאת "על כדורים"? אין לך מושג כמה הטיפול הזה גרם לי אושר בכך שהפסיק את תלישת השיער שמאד מאד הפריעה לי אני מאד מאד ממליצה (אע"פ שיש לזכור שהחודש חודשיים הראשונים קצת קשים כי תופעות הלווי חזקות אבל זה משתפר מאד בהמשך)
עד לפני כשבעה - שמונה חודשים בכלל לא עלה על דעתי שיש טיפול תרופתי לבעיה שלי ( תלישת שיער) - ואז שמעתי בתכנית של ורדה רזיאל שיש ספר שדן ב או סי די (מונח שעד אותו היום לא הכרתי) ויש בו פרק על תלישת שיער. לספר קראו כמדומני הילד שלא יכל להפסיק להתרחץ ( אם זה חשוב לך תגידי לי ואני אביא את השם המדוייק) - והוא דן בהרבה מקרים של או סי די והטיפול התרופתי שניתן להם רק אז הבנתי שכל מיני דברים שהטרידו אותי בעבר במינון נמוך כמו מחשבות טורדניות ובדיקות חוזרות של דברים שנראו לי מסוכנים (בעיקר הגז) הם חלק ממכלול אחד לספר היתה הקדמה של מנהל מרפאת האו סי די בשיבא (נדמה לי ששמו פרופ´ זהר) שתיאר את הטיפול שניתן לבעיות אלה, והיות ונושא תלישת השיער הוא די חריג חששתי שאם אלך לפסיכיאר "סתם" אולי הוא לא יכיר את הנושא מספיק - והעדפתי להגיע לטיפול במחלקה המתמחה בזה - ואם את עוקבת אחרי התכתובת שלי - ממש לא התאכזבתי (בשבוע הבא יש לי פגישה עם הרופא ובעלי אמר בצחוק שהוא יבוא איתי ויביא לרופא זר פרחים...) הסיבה לכך שהפגישות הן פעם בחודשיים היא שהיתה לי בעיה בתחום המיני - קושי להגיע לאורגזמה שנבע מן הטיפול התרופתי ולכן עשינו הורדה מדורגת של המינון של התרופה כדי להגיע למינימום תופעת הלווי האפשרית- אני חושבת שאח"כ קצב הפגישות ירד. בכל מקרה הפגישה נמשכת בקושי חמש דקות. יוד - למה את מסרבת להגיע לטיפול התרופתי? בגלל הסטיגמה? שיגידו שאת "על כדורים"? אין לך מושג כמה הטיפול הזה גרם לי אושר בכך שהפסיק את תלישת השיער שמאד מאד הפריעה לי אני מאד מאד ממליצה (אע"פ שיש לזכור שהחודש חודשיים הראשונים קצת קשים כי תופעות הלווי חזקות אבל זה משתפר מאד בהמשך)
היי לאב (קורטני?) ../images/Emo13.gif
הצחיק אותי ב-"היי יוד" ( או ג´וד?) ... לגבי הספר - הוא נקרא - "הילד שלא הצליח להפסיק להתרחץ", בהוצאת "גפן". הספר יחסית ישן (1989 כמדומני), אבל זה הספר היחיד הקיים בעברית בנושא. בכל מה שנוגע לטיפול התרופתי - הוא לא עדכני. הספר נכתב לפני שאושר בארה"ב השימוש בתרופה anafranil - התרופה הראשונה שאושרה לטיפול ב-OCD (המטופלים שמוזכרים בספר קיבלו את התרופה במסגרת הניסויים הקליניים שנערכו לצורך אישור התרופה). כיום יש עוד ארבע תרופות שקיבלו אישור לטיפול ב-OCD, ועוד אחת (ציפרמיל) שלא קיבלה אישור כזה, אבל הוכחה במחקרים מדעיים רחבי היקף כמתאימה ויעילה לטיפול ב-OCD. לגבי הסיפורים האישיים - הם לא "התיישנו", הום רלוונטיים גם היום. לדעתי, כל פסיכיאטר ידע לטפל ב-OCD. לעומת זאת, לא כל פסיכולוג ידע לטפל ב-OCD (וזה בדוק).
הצחיק אותי ב-"היי יוד" ( או ג´וד?) ... לגבי הספר - הוא נקרא - "הילד שלא הצליח להפסיק להתרחץ", בהוצאת "גפן". הספר יחסית ישן (1989 כמדומני), אבל זה הספר היחיד הקיים בעברית בנושא. בכל מה שנוגע לטיפול התרופתי - הוא לא עדכני. הספר נכתב לפני שאושר בארה"ב השימוש בתרופה anafranil - התרופה הראשונה שאושרה לטיפול ב-OCD (המטופלים שמוזכרים בספר קיבלו את התרופה במסגרת הניסויים הקליניים שנערכו לצורך אישור התרופה). כיום יש עוד ארבע תרופות שקיבלו אישור לטיפול ב-OCD, ועוד אחת (ציפרמיל) שלא קיבלה אישור כזה, אבל הוכחה במחקרים מדעיים רחבי היקף כמתאימה ויעילה לטיפול ב-OCD. לגבי הסיפורים האישיים - הם לא "התיישנו", הום רלוונטיים גם היום. לדעתי, כל פסיכיאטר ידע לטפל ב-OCD. לעומת זאת, לא כל פסיכולוג ידע לטפל ב-OCD (וזה בדוק).
אוף
עד שאני תורמת כבר משהו לדיון האקדמי בעניין האו סי די - אני מגלה שאני שלושה צעדים אחרי כולם, אבל אני אלמד.. אני רק שמונה חודשים יודעת שיש לי או סי די - אז תנו לי הזדמנות אני מסכימה איתך שכל פסיכיאטר יודע מה זה או סי די אבל בכל זאת תלישת שיער זה קצת יותר אקזוטי - לא?
ודרך אגב בעניני הסמייליים למיניהם - אני רואה שאתם מוספים כל מיני דברים שאצלי בכלל לא מופיעים כמו חתול (אצל סיזיפוס) או כתובית שיש בה "בהצלחה" או "תודה" - איך עושים את זה?
עד שאני תורמת כבר משהו לדיון האקדמי בעניין האו סי די - אני מגלה שאני שלושה צעדים אחרי כולם, אבל אני אלמד.. אני רק שמונה חודשים יודעת שיש לי או סי די - אז תנו לי הזדמנות אני מסכימה איתך שכל פסיכיאטר יודע מה זה או סי די אבל בכל זאת תלישת שיער זה קצת יותר אקזוטי - לא?
סמיילים
כשאת כותבת הודעה או תגובה : ליד שורת הנושא("נושא") רשום "סמיילים וסימנים לנושא". יפתח לך חלון גדול. חכי עד שה-כ-ל יפתח. שם תראי את הסמיילים. את אלה תוכלי להוסיף לכותרת ההודעה (לנושא) בתוכן ההודעה: מתחת למשבצת "תוכן ההודעה" תראי "סימנים וסמיילים לתוכן ההודעה" עשי כנ"ל. וכך תוכלי להוסיף אותם לתוכן ההודעה.
כשאת כותבת הודעה או תגובה : ליד שורת הנושא("נושא") רשום "סמיילים וסימנים לנושא". יפתח לך חלון גדול. חכי עד שה-כ-ל יפתח. שם תראי את הסמיילים. את אלה תוכלי להוסיף לכותרת ההודעה (לנושא) בתוכן ההודעה: מתחת למשבצת "תוכן ההודעה" תראי "סימנים וסמיילים לתוכן ההודעה" עשי כנ"ל. וכך תוכלי להוסיף אותם לתוכן ההודעה.
לגבי תל-השומר
אם אני לא טועה, מדובר רק בטיפול של פסיכיאטרים באמצעות כדורים. לגבי מספר ביקורים אצל הפסיכיאטר - בהתחלה (פגישה ראשונה-שנייה) התדירות היא פעם בחודש, אח"כ פעם בחודשיים. כך זה היה אצלי לפחות, ואני חושב שזה כך גם פחות או יותר אצל אחרים. אגב, בבי"ח רמב"ם יש מרפאת חרדה. לפחות כך כתוב באתר של הדסה.
אם אני לא טועה, מדובר רק בטיפול של פסיכיאטרים באמצעות כדורים. לגבי מספר ביקורים אצל הפסיכיאטר - בהתחלה (פגישה ראשונה-שנייה) התדירות היא פעם בחודש, אח"כ פעם בחודשיים. כך זה היה אצלי לפחות, ואני חושב שזה כך גם פחות או יותר אצל אחרים. אגב, בבי"ח רמב"ם יש מרפאת חרדה. לפחות כך כתוב באתר של הדסה.
כן, יש גם מרפאת כאב ....
באיזה בית חולים. הלכתי לשם בגלל המיגרנה, סיפרתי מה יש לי(גם על הדיכאון והחרדות). אז מה היא אומרת לי הרופאה הזאת: אפשר בשקט לעבוד לפחות חצי יום. !!!
הבנתי שיש לי עסק עם אהבל. נתנה לי איזה תרופה-ויטמנים משהו ,ואמרה לי לא לקחת שום תרופה במקביל. ואז עוד היתה לי מיגרנה כמעט יום-יום!!!! אז שאלתי אותה מה לעשות אם כואב לי. מה היא עונה לי: אז יכאב שבוע-שבועיים,לא נורא. !!!!
כמובן שזה היה הסוף של זה ,כן?
באיזה בית חולים. הלכתי לשם בגלל המיגרנה, סיפרתי מה יש לי(גם על הדיכאון והחרדות). אז מה היא אומרת לי הרופאה הזאת: אפשר בשקט לעבוד לפחות חצי יום. !!!
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.