שומנים מוקשים
- פותח הנושא טלי12345
- פורסם בתאריך
את זה ראית?
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=939&msgid=25917171 (טוב שכתבת פה, ככה נזכרתי לחפש לך)
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=939&msgid=25917171 (טוב שכתבת פה, ככה נזכרתי לחפש לך)
עפרה מהודר
New member
שומנים מוקשים - הנה התכלס
שומנים מוקשים (דהיינו מרגרינה ודומיה) מכילים חומצות שומן מסוג טראנס, שמצטברות על כלי הדם וסותמות אותם וכך מעלים את הסיכון למחלות לב. האם ניסית לשאול בפורום תזונה?
שומנים מוקשים (דהיינו מרגרינה ודומיה) מכילים חומצות שומן מסוג טראנס, שמצטברות על כלי הדם וסותמות אותם וכך מעלים את הסיכון למחלות לב. האם ניסית לשאול בפורום תזונה?
טובה קראוזה
New member
הי טלי, קיראי כאן:
זו כתבה שכתבתי ופורסמה במוסף הבריאות של ידיעות לפני כשנתיים. אינה מופיעה בוואינט, נראה לי שיכולה לענות על שאלותייך: יוצאים מהטראנס טובה קראוזה - דיאטנית קלינית "איני מבין מדוע רמות הכולסטרול שלי גבוהות" אמר לי אחד ממטופלי, "אין לי היסטוריה משפחתית של שומנים גבוהים בדם,אני נמנע מבשרים שמנים, מנקניקים, מזון מטוגן, ומכל מוצר חלב שמכיל יותר מחמישה אחוזי שומן, ומעדיף תמיד שומן מן הצומח. "היכן הטעות שלי?" רובנו נמנעים ממזונות עתירים בשומן מן החי מחשש לרמות גבוהות של כולסטרול ושומנים בדם, אך בו בזמן, איננו מודעים לכך שסוג מסוים של שומן שמקורו מן הצומח יכול אף הוא לגרום לעליה בשומנים בדם ובכולסטרול. שומן זה נקרא "שומן טראנס" (Trans Fat) ואנו מכירים אותו כ"שומן מוקשה", "שומן מוקשה חלקית" או פשוט כמרגרינה. שומן זה נוצר משמן מן הצומח, אשר נוזלי בטמפרטורת החדר. לשמן מוסיפים בכוח אטומי מימן בתהליך תעשייתי הנקרא "הידרוגנציה" או בעברית "מימון", ועל ידי כך השומן הופך למוצק בטמפרטורת החדר ולעמיד יותר בפני חימצון. עמידות זו מגינה מפני קלקול ושומרת על טעמו לאורך זמן. יצוין כי באופן טבעי, שומן הטראנס נמצא במזונות בכמויות זעומות בלבד. התהליך התעשייתי משנה את המבנה המרחבי של המולקולה ועל ידי כך משתנות תכונותיה ותכונות השומן. תהליך המימון, אשר פותח בתחילת המאה העשרים, מאפשר ליצרני המזון להשתמש בשומן ממקור צמחי שחיי המדף שלו ארוכים יותר, ולכן רַב השימוש בתעשיית המזון בשומנים מוקשים או מוקשים חלקית. המזונות העשירים בשומן זה הם מרגרינה, עוגיות קנויות, חלק מהקרקרים, מוצרי מאפה שונים, בורקסים וכל המזונות המכילים מרגרינה כמו מאפים על בסיס בצק עלים, מזונות על בסיס בצק פריך כמו עוגות פאי, חטיפים מלוחים ומזונות מוכנים כמו צ'יפס ושניצלים ועוד. גם מוצרים המיועדים לחימום בתנור עוברים במפעל טיגון מקדים בשומן טראנס. מכאן, שילדינו ואנו עשויים לצרוך מידי יום שומן מסוג זה, במיוחד אם נבסס את התזונה שלנו על מזונות מוכנים. רובנו עושים זאת ללא חשש, במיוחד בעקבות ההצהרה "ללא כולסטרול", אשר מופיעה על אריזות מזונות אלו. פירוש הצהרה זו הוא למעשה "מעולם לא היה בו" לעומת ההצהרה "נטול" שמשמעותה , הוציאו את החומר מהמזון (למשל, כמו קפה נטול קפאין). כאשר נתקלים בכיתוב "ללא כולסטרול" על גבי אריזת מזון, ניתן להסיק, בטעות, כי מזון זה אינו גורם לעלייה ברמות השומנים והכולסטרול בדם. הואיל וכולסטרול נמצא אך ורק במזונות שמקורם מן החי, מותר לפי החוק לציין על אריזות מזון מן הצומח את ההצהרה "ללא כולסטרול". אך חשוב מאד שאנו, הצרכנים, נבדוק את רשימת המרכיבים כדי לדעת אם המוצר מכיל שומן צמחי מוקשה או מוקשה חלקית. אם מוצר המזון מכיל מרכיבים אלו באחד משלושת המקומות הראשונים, אזי כמות שומן הטראנס בו גדולה מדי ומומלץ לבחור במוצר מזון חלופי. זאת משום שרשימת המרכיבים מציינת בסדר יורד את מרכיבי המזון. במחקרים רבים נמצא כי צריכת שומן טראנס בתפריט היומי גורמת לעלייה ברמות הכולסטרול ה"רע" (LDL) ולירידה ברמות הכולסטרול ה"טוב" (HDL) באותה מידה כמו שומן רווי, והוכחה השפעתו המזיקה על בריאותנו. ממחקר שנערך בשנת 1999 ופורסם בביטאון איגוד הדיאטנים האמריקאי, מתברר כי הצריכה היומית הממוצעת של שומן טראנס בארצות הברית עומדת על חמישה גרמים ליום. למרות שכמות זו נראית מועטה, נמצא קשר גם בין כמות קטנה יחסית של שומן טראנס לבין סיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם. בנוסף, שומן הטראנס גורם ליצירת חומרים המגבירים את התהליך הטרשתי (הגורם לסתימת כלי הדם) במנגנון שאינו קשור לכולסטרול. מכאן שצריכת מזונות המכילים סוג זה של שומן באופן קבוע עלולים להגביר את הסיכון למחלות לב. מכיוון שמחלות לב הן סיבת המוות המובילה בישראל מעל גיל 65, הימנעות מצריכת שומן זה יכולה להציל חיים, למנוע תחלואה ולחסוך כסף רב למערכת הבריאות. לאחרונה מקשרים גם בין צריכת מזונות עשירים בשומן טראנס לבין סיכוי גבוה יותר ללקות בסוכרת מסוג 2 (סוכרת מבוגרים), מחלה ששכיחותה נמצאת בעליה מתמדת בעולם ובישראל. במחקר אשר פורסם בשנת 2001 בכתב העת "אמריקן ג'ורנאל אוף קליניקל נוטרישן" בדקו חוקרים מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת הרווארד בארצות הברית את הרגלי התזונה של למעלה מ- 84 אלף נשים. נמצא, שככל שצריכת שומן הטראנס היתה גבוהה יותר, כך עלתה שכיחות הסוכרת. עורכי המחקר מסכמים כי החלפת שומן הטראנס בשומן רב בלתי רווי תפחית באופן משמעותי את הסיכון ללקות בסוכרת. בעקבות הממצאים המחקריים בנושא זה נשאלת השאלה מה עדיף לצרוך – מרגרינה, אשר עשירה בשומן טראנס אך אין בה כולסטרול או חמאה, אשר עשירה בשומן רווי ומכילה כולסטרול. התשובה אינה ברורה, ותוצאות המחקרים שנערכו כדי לבדוק סוגיה זו סותרים זה את זה. המסקנה המסתמנת היא שכדאי לצמצם מאד את צריכת שניהם ולהעדיף מקורות לשומן רב בלתי רווי (כמו שמן חמניות, שמן חריע, שמן סויה ואגוזים) ושומן חד בלתי רווי (שמן זית, שמן קנולה ,אבוקדו, טחינה, שקדים ואגוזים) באפייה, בישול וממרחים. כדי לשמור על בריאותנו ולמנוע התפתחות מחלות לב וכלי דם, כדאי להרבות באכילת מזונות מן הצומח – ירקות, קטניות, דגנים ופירות, לצרוך גם מזונות עשירים בחלבון אך דלים בשומן כמו בשר ועוף רזים, דגים ומוצרי חלב בעלי חמישה אחוזים שומן ומטה ולצמצם את צריכת השומן לשלושים אחוזים מהקלוריות לכל היותר. למשל, אדם הצורך 2000 קלוריות ביום צריך לקבל עד 600 קלוריות משומן. גרם שומן אחד מכיל 9 קלוריות ולכן מדובר ב- 67 גרם שומן ליום. אם רמות הכולסטרול שלכם גבוהות, כמו אותו מטופל בראשית הכתבה, כדאי לבדוק כמה מזונות עשירים בשומן טראנס נמצאים בתפריט היומי שלכם ולצמצם למינימום את צריכתם, כחלק מאורח חיים בריא. טובה קראוזה – דיאטנית קלינית עמותת "עתיד" לקידום התזונה והבריאות
זו כתבה שכתבתי ופורסמה במוסף הבריאות של ידיעות לפני כשנתיים. אינה מופיעה בוואינט, נראה לי שיכולה לענות על שאלותייך: יוצאים מהטראנס טובה קראוזה - דיאטנית קלינית "איני מבין מדוע רמות הכולסטרול שלי גבוהות" אמר לי אחד ממטופלי, "אין לי היסטוריה משפחתית של שומנים גבוהים בדם,אני נמנע מבשרים שמנים, מנקניקים, מזון מטוגן, ומכל מוצר חלב שמכיל יותר מחמישה אחוזי שומן, ומעדיף תמיד שומן מן הצומח. "היכן הטעות שלי?" רובנו נמנעים ממזונות עתירים בשומן מן החי מחשש לרמות גבוהות של כולסטרול ושומנים בדם, אך בו בזמן, איננו מודעים לכך שסוג מסוים של שומן שמקורו מן הצומח יכול אף הוא לגרום לעליה בשומנים בדם ובכולסטרול. שומן זה נקרא "שומן טראנס" (Trans Fat) ואנו מכירים אותו כ"שומן מוקשה", "שומן מוקשה חלקית" או פשוט כמרגרינה. שומן זה נוצר משמן מן הצומח, אשר נוזלי בטמפרטורת החדר. לשמן מוסיפים בכוח אטומי מימן בתהליך תעשייתי הנקרא "הידרוגנציה" או בעברית "מימון", ועל ידי כך השומן הופך למוצק בטמפרטורת החדר ולעמיד יותר בפני חימצון. עמידות זו מגינה מפני קלקול ושומרת על טעמו לאורך זמן. יצוין כי באופן טבעי, שומן הטראנס נמצא במזונות בכמויות זעומות בלבד. התהליך התעשייתי משנה את המבנה המרחבי של המולקולה ועל ידי כך משתנות תכונותיה ותכונות השומן. תהליך המימון, אשר פותח בתחילת המאה העשרים, מאפשר ליצרני המזון להשתמש בשומן ממקור צמחי שחיי המדף שלו ארוכים יותר, ולכן רַב השימוש בתעשיית המזון בשומנים מוקשים או מוקשים חלקית. המזונות העשירים בשומן זה הם מרגרינה, עוגיות קנויות, חלק מהקרקרים, מוצרי מאפה שונים, בורקסים וכל המזונות המכילים מרגרינה כמו מאפים על בסיס בצק עלים, מזונות על בסיס בצק פריך כמו עוגות פאי, חטיפים מלוחים ומזונות מוכנים כמו צ'יפס ושניצלים ועוד. גם מוצרים המיועדים לחימום בתנור עוברים במפעל טיגון מקדים בשומן טראנס. מכאן, שילדינו ואנו עשויים לצרוך מידי יום שומן מסוג זה, במיוחד אם נבסס את התזונה שלנו על מזונות מוכנים. רובנו עושים זאת ללא חשש, במיוחד בעקבות ההצהרה "ללא כולסטרול", אשר מופיעה על אריזות מזונות אלו. פירוש הצהרה זו הוא למעשה "מעולם לא היה בו" לעומת ההצהרה "נטול" שמשמעותה , הוציאו את החומר מהמזון (למשל, כמו קפה נטול קפאין). כאשר נתקלים בכיתוב "ללא כולסטרול" על גבי אריזת מזון, ניתן להסיק, בטעות, כי מזון זה אינו גורם לעלייה ברמות השומנים והכולסטרול בדם. הואיל וכולסטרול נמצא אך ורק במזונות שמקורם מן החי, מותר לפי החוק לציין על אריזות מזון מן הצומח את ההצהרה "ללא כולסטרול". אך חשוב מאד שאנו, הצרכנים, נבדוק את רשימת המרכיבים כדי לדעת אם המוצר מכיל שומן צמחי מוקשה או מוקשה חלקית. אם מוצר המזון מכיל מרכיבים אלו באחד משלושת המקומות הראשונים, אזי כמות שומן הטראנס בו גדולה מדי ומומלץ לבחור במוצר מזון חלופי. זאת משום שרשימת המרכיבים מציינת בסדר יורד את מרכיבי המזון. במחקרים רבים נמצא כי צריכת שומן טראנס בתפריט היומי גורמת לעלייה ברמות הכולסטרול ה"רע" (LDL) ולירידה ברמות הכולסטרול ה"טוב" (HDL) באותה מידה כמו שומן רווי, והוכחה השפעתו המזיקה על בריאותנו. ממחקר שנערך בשנת 1999 ופורסם בביטאון איגוד הדיאטנים האמריקאי, מתברר כי הצריכה היומית הממוצעת של שומן טראנס בארצות הברית עומדת על חמישה גרמים ליום. למרות שכמות זו נראית מועטה, נמצא קשר גם בין כמות קטנה יחסית של שומן טראנס לבין סיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם. בנוסף, שומן הטראנס גורם ליצירת חומרים המגבירים את התהליך הטרשתי (הגורם לסתימת כלי הדם) במנגנון שאינו קשור לכולסטרול. מכאן שצריכת מזונות המכילים סוג זה של שומן באופן קבוע עלולים להגביר את הסיכון למחלות לב. מכיוון שמחלות לב הן סיבת המוות המובילה בישראל מעל גיל 65, הימנעות מצריכת שומן זה יכולה להציל חיים, למנוע תחלואה ולחסוך כסף רב למערכת הבריאות. לאחרונה מקשרים גם בין צריכת מזונות עשירים בשומן טראנס לבין סיכוי גבוה יותר ללקות בסוכרת מסוג 2 (סוכרת מבוגרים), מחלה ששכיחותה נמצאת בעליה מתמדת בעולם ובישראל. במחקר אשר פורסם בשנת 2001 בכתב העת "אמריקן ג'ורנאל אוף קליניקל נוטרישן" בדקו חוקרים מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת הרווארד בארצות הברית את הרגלי התזונה של למעלה מ- 84 אלף נשים. נמצא, שככל שצריכת שומן הטראנס היתה גבוהה יותר, כך עלתה שכיחות הסוכרת. עורכי המחקר מסכמים כי החלפת שומן הטראנס בשומן רב בלתי רווי תפחית באופן משמעותי את הסיכון ללקות בסוכרת. בעקבות הממצאים המחקריים בנושא זה נשאלת השאלה מה עדיף לצרוך – מרגרינה, אשר עשירה בשומן טראנס אך אין בה כולסטרול או חמאה, אשר עשירה בשומן רווי ומכילה כולסטרול. התשובה אינה ברורה, ותוצאות המחקרים שנערכו כדי לבדוק סוגיה זו סותרים זה את זה. המסקנה המסתמנת היא שכדאי לצמצם מאד את צריכת שניהם ולהעדיף מקורות לשומן רב בלתי רווי (כמו שמן חמניות, שמן חריע, שמן סויה ואגוזים) ושומן חד בלתי רווי (שמן זית, שמן קנולה ,אבוקדו, טחינה, שקדים ואגוזים) באפייה, בישול וממרחים. כדי לשמור על בריאותנו ולמנוע התפתחות מחלות לב וכלי דם, כדאי להרבות באכילת מזונות מן הצומח – ירקות, קטניות, דגנים ופירות, לצרוך גם מזונות עשירים בחלבון אך דלים בשומן כמו בשר ועוף רזים, דגים ומוצרי חלב בעלי חמישה אחוזים שומן ומטה ולצמצם את צריכת השומן לשלושים אחוזים מהקלוריות לכל היותר. למשל, אדם הצורך 2000 קלוריות ביום צריך לקבל עד 600 קלוריות משומן. גרם שומן אחד מכיל 9 קלוריות ולכן מדובר ב- 67 גרם שומן ליום. אם רמות הכולסטרול שלכם גבוהות, כמו אותו מטופל בראשית הכתבה, כדאי לבדוק כמה מזונות עשירים בשומן טראנס נמצאים בתפריט היומי שלכם ולצמצם למינימום את צריכתם, כחלק מאורח חיים בריא. טובה קראוזה – דיאטנית קלינית עמותת "עתיד" לקידום התזונה והבריאות
טובה, אם את בסביבה, ומדברים על שומן
מה ההמלצות שלך לשמן טיגון? מצד אחד שמנים טובים כמו קנולה וזית אינם יציבים בטמפרטורות גבוהות, ומצד שני שמנים רוויים כמו שמן דקלים הם... רוויים. לטיגון עמוק וממושך הוסבר לי ששמנים רוויים עדיפים, מה דעתך? מה עם שמן לטיגון חביתה או הקפצת ירקות? האם יהיה הבדל בתשובה בין מטבח פרטי למטבח מקצועי (שם יש שימוש חוזר בשמן)?
מה ההמלצות שלך לשמן טיגון? מצד אחד שמנים טובים כמו קנולה וזית אינם יציבים בטמפרטורות גבוהות, ומצד שני שמנים רוויים כמו שמן דקלים הם... רוויים. לטיגון עמוק וממושך הוסבר לי ששמנים רוויים עדיפים, מה דעתך? מה עם שמן לטיגון חביתה או הקפצת ירקות? האם יהיה הבדל בתשובה בין מטבח פרטי למטבח מקצועי (שם יש שימוש חוזר בשמן)?
טובה קראוזה
New member
שמן זרעי ענבים
שלום, שמן זרעי ענבים הוא העשיר ביותר, לפי הטבלה שלך, בשומן רב בלתי רווי. ככל שיש יותר קשרים כפולים, כך השמן פחות יציב בטיגון - לכן זהו השמן הכי פחות מומלץ לטיגון. (מומלץ דווקא למסאז'
) שמן זית וקנולה הם השמנים עם האחוז הגבוה ביותר של חומצות שומן חד בלתי רוויות, ולכן יציבים יותר בטיגון ומומלצים יותר - אם כי לפי נקודת העשן - לשמן קנולה יש נקודת עשן נמוכה יותר מזו של שמן זית.
שלום, שמן זרעי ענבים הוא העשיר ביותר, לפי הטבלה שלך, בשומן רב בלתי רווי. ככל שיש יותר קשרים כפולים, כך השמן פחות יציב בטיגון - לכן זהו השמן הכי פחות מומלץ לטיגון. (מומלץ דווקא למסאז'
טובה קראוזה
New member
טיגון
שלום אלי, נתחיל בכך שמומלץ להמעיט באכילת מזונות מטוגנים, הן בגלל הערך הקלורי של המאכל והן בגלל כמות השומן שבו ויצירת רדיקלים חופשיים (פראוקסידים). אבל אם רוצים לאכול מזון מטוגן, באיזה שמן הכי כדאי לבחור? תלוי בנקודת העשן של השמן. השמן היציב ביותר לטיגון הוא זה שנקודת העשן שלו היא הגבוהה ביותר. "נקודת עשן" (smoke point) היא הטמפרטורה בה מתפרקים הטריגליצרידים (הידרוליזה של חומצות השומן מהגליצרול) ובהמשך, הגליצרול מתפרק לשתי מולקולות מים וחומר בשם אקרולאין, שהוא הגורם לעשן שמעלה השמן ולריח החריף שמגרה את האף. מצד אחד, ידוע ששמן זית מורכב ברובו מחומצת שומן חד בלתי רוויה (החומצה האולאית), שאינה ניתנת לחמצון בקלות, ואולם מצד שני, רבים הם הסבורים שנקודת העשן של שמן זית נמוכה יותר מזו של שמנים אחרים. שמן זית איכותי (כתית מעולה, לא מזוכך ולא משובח ולא סתם כתית) הוא בעל נקודת עשן של 220 מעלות צלזיוס. לשם השוואה: שמן סויה, קנולה, תירס וחמניות - בסביבות 160 מעלות צלזיוס. חמאה: 110 מרגרינה: 140 שומן חזיר: 183-205 שמן דקלים: כ-220. מספר גורמים יכולים להוריד את נקודת העשן של השמן: נוכחות של מונו ודי גליצרידים (כמו שיש במרגרינה) נוכחות של חלקיקים קטנים בשמן (כמו שנוצרים מפירורי הלחם כשמטגנים שניצל) נוכחות של מים במזונות שמטגנים אותם או בשמן עצמו. משך הזמן בו מטגנים באותו השמן. במחקר שנערך על שמן זית נמצא כי רק לאחר שמונה טיגונים היתה עליה מובהקת ברמת הפירוק של השמן ובכמות הפראוקסידים שבו. כך שעבור טיגונים ממושכים בטמפרטורות גבוהות, עדיף שמן זית, בתנאי שהוא איכותי, וכנראה גם שמן דקלים. הבעיה היא טעמו האופייני של שמן הזית, שאינו אהוד על חלק מהאנשים, ו/או מחירו היקר של שמן זית איכותי, יחסית לשמנים אחרים. עד כמה שידוע לי, בתעשייה ובמזון המהיר משתמשים בשומן טראנס- שיציב יותר מרוב השמנים הצמחיים, וגם זול יותר, אבל אין לי זמן לחפש רפרנס לכך. כשמדובר בטיגונים קצרים ובטמפרטורות נמוכות (הקפצה, חביתה וכד'), יחסית, כל שמן, עקרונית, יצלח למלאכה. רוב הנתונים לקוחים מתוך מאמרה של ליאורה זינגר, דיאטנית קלינית, מהעיתון "תזונה רפואית 2000" גיליון 1, ספטמבר 1999.
שלום אלי, נתחיל בכך שמומלץ להמעיט באכילת מזונות מטוגנים, הן בגלל הערך הקלורי של המאכל והן בגלל כמות השומן שבו ויצירת רדיקלים חופשיים (פראוקסידים). אבל אם רוצים לאכול מזון מטוגן, באיזה שמן הכי כדאי לבחור? תלוי בנקודת העשן של השמן. השמן היציב ביותר לטיגון הוא זה שנקודת העשן שלו היא הגבוהה ביותר. "נקודת עשן" (smoke point) היא הטמפרטורה בה מתפרקים הטריגליצרידים (הידרוליזה של חומצות השומן מהגליצרול) ובהמשך, הגליצרול מתפרק לשתי מולקולות מים וחומר בשם אקרולאין, שהוא הגורם לעשן שמעלה השמן ולריח החריף שמגרה את האף. מצד אחד, ידוע ששמן זית מורכב ברובו מחומצת שומן חד בלתי רוויה (החומצה האולאית), שאינה ניתנת לחמצון בקלות, ואולם מצד שני, רבים הם הסבורים שנקודת העשן של שמן זית נמוכה יותר מזו של שמנים אחרים. שמן זית איכותי (כתית מעולה, לא מזוכך ולא משובח ולא סתם כתית) הוא בעל נקודת עשן של 220 מעלות צלזיוס. לשם השוואה: שמן סויה, קנולה, תירס וחמניות - בסביבות 160 מעלות צלזיוס. חמאה: 110 מרגרינה: 140 שומן חזיר: 183-205 שמן דקלים: כ-220. מספר גורמים יכולים להוריד את נקודת העשן של השמן: נוכחות של מונו ודי גליצרידים (כמו שיש במרגרינה) נוכחות של חלקיקים קטנים בשמן (כמו שנוצרים מפירורי הלחם כשמטגנים שניצל) נוכחות של מים במזונות שמטגנים אותם או בשמן עצמו. משך הזמן בו מטגנים באותו השמן. במחקר שנערך על שמן זית נמצא כי רק לאחר שמונה טיגונים היתה עליה מובהקת ברמת הפירוק של השמן ובכמות הפראוקסידים שבו. כך שעבור טיגונים ממושכים בטמפרטורות גבוהות, עדיף שמן זית, בתנאי שהוא איכותי, וכנראה גם שמן דקלים. הבעיה היא טעמו האופייני של שמן הזית, שאינו אהוד על חלק מהאנשים, ו/או מחירו היקר של שמן זית איכותי, יחסית לשמנים אחרים. עד כמה שידוע לי, בתעשייה ובמזון המהיר משתמשים בשומן טראנס- שיציב יותר מרוב השמנים הצמחיים, וגם זול יותר, אבל אין לי זמן לחפש רפרנס לכך. כשמדובר בטיגונים קצרים ובטמפרטורות נמוכות (הקפצה, חביתה וכד'), יחסית, כל שמן, עקרונית, יצלח למלאכה. רוב הנתונים לקוחים מתוך מאמרה של ליאורה זינגר, דיאטנית קלינית, מהעיתון "תזונה רפואית 2000" גיליון 1, ספטמבר 1999.
עפרה מהודר
New member
טובה, תודה על המידע! ושמחה לראותך
טובה, בואי תעזרי לי רגע לסכם: נניח שהבריאות חשובה לי, אבל כמו רוב האנשים, אין לי כוח להשקיע את כל היום בבחירה של שמן לטיגון ושמן לסלט בנפרד, אני לא אוהבת טעם של שמן זית בשניצלים שלי, ואין לי הרבה כסף לשמנים מיוחדים. אני רוצה שיהיה לי בבית רק בקבוק שמן אחד, ואני אוכל להשתמש בו גם לטיגון וגם לסלט, במחיר סביר, בבריאות סבירה ובלי טעם לוואי. איזה סוג שמן כדאי לי להחזיק בבית
טובה, בואי תעזרי לי רגע לסכם: נניח שהבריאות חשובה לי, אבל כמו רוב האנשים, אין לי כוח להשקיע את כל היום בבחירה של שמן לטיגון ושמן לסלט בנפרד, אני לא אוהבת טעם של שמן זית בשניצלים שלי, ואין לי הרבה כסף לשמנים מיוחדים. אני רוצה שיהיה לי בבית רק בקבוק שמן אחד, ואני אוכל להשתמש בו גם לטיגון וגם לסלט, במחיר סביר, בבריאות סבירה ובלי טעם לוואי. איזה סוג שמן כדאי לי להחזיק בבית
טובה קראוזה
New member
תודה עפרה, בבקשה אלי ../images/Emo13.gif
אם כך, הייתי הולכת על שמן הקנולה. אני מחזיקה במטבח גם שמן זית כתית מעולה וגם שמן קנולה. באופן כללי, משתדלת לטגן כמה שפחות.
אם כך, הייתי הולכת על שמן הקנולה. אני מחזיקה במטבח גם שמן זית כתית מעולה וגם שמן קנולה. באופן כללי, משתדלת לטגן כמה שפחות.
עפרה מהודר
New member
יפה!
זה בדיוק מה שאני עושה.
זה בדיוק מה שאני עושה.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.