שוטי שוטי ספינתי

[DDN]

שוטי שוטי ספינתי

הצוות השאנן של הספינה חשב שהוא הולך לנוח על העיר הצפה כמו שצריך. לאדריאן דה מויר היו תוכניות אחרות. כזכור, אנחנו נמצאים עכשיו בשיט כדי להגיע אל האי שעליו יש הר, שבו יש מערה ובה יש מקדש שבו יש באר ובבאר יש נחש, בנחש יש ביצה, ובביצה צריך להיות נשק יום הדין נגד הוואגות. אנחנו לחוצים להגיע אל האי, סערה קסומה הכתה בנו, יש לנו מלחמה לנצח והצוות של הספינה רוצה לנוח?! המפף! לפחות אדריאן קיבל את הכבוד הראוי, ולאחר שדיבר עם הקברניט הספינה החלה להתכונן לתזוזה. לאחר הפלגת הספינה, חזרו אנשי החבורה לעיסוקיהם: קוואי, שיצא מהדיכאון שנפל עליו בילה זמן מסויים בעזרה לטבח הספינה. אייס, בילתה חלק מהזמן בהימורים עם מלחי הספינה, ואדריאן הראה את יכולותיו בציור על נייר ועל עור. בלילה, שמעו אדריאן ודומיניק רעש מהחדר הסמוך להם, הם ניגשו לשם וראו את אייס דוקרת ערמת בגדים, את הארון שבחדר מנותץ ואת קוואי עומד מבולבל. לאחר שהבלגאן נרגע, מצאנו ילד כבן 8 דקור בתחתית ערימת הבגדים. אדריאן ריפא אותו, וקוואי הסביר לנו מה היה שם. הילד, נוסע סמוי כנראה, "לכד" את קוואי בארון, וכשאייס נכנסה לחדר התפתח עימות ביניהם. הילד השתמש נגדם במעין קסם לא ידוע. קוואי מצא אבן חן בחדר ונתן אותה לאדריאן. הילד התעורר, גילינו ממנו ששמו הוא "ראף", ושלקחנו את החרב הקסומה שלו. לאט מדי הבנו שהוא מתכוון לאבן שקוואי מצא. הילד היה עיקש וחצוף, והבהיל את דומיניק, אבל אייס הצליחה להסתדר איתו אחרי שדאגה לו לאכול. הילד ראף, המשיך בנסיונותיו להשיג את ה"חרב הקסומה" שלו חזרה, והיה די גס רוח. הוא הבטיח לנו שאם החרב לא תשוב אליו, יהיה רע ומר (זה לא היה איום, זו הייתה תחזית קודרת), בלילה השני, תקפו צללים את הספינה. אדריאן החזיר לראף את האבן, וזה נראה שראף הופך להיות אבא שלו עם חרב גדולה וקסומה ונלחם בהם. בבוקר שאחרי, הגענו סופסוף לאי, נפרדנו מהספינה ומראף, והתחלנו מסע לכיוון ראש ההר. בדרך, ראינו פסלים שונים, של אוסגיג, של אדם קוסם, של וואגה ושל אדם מכונף. הפסל הנוסף היה שבור. . . . . אני יודע שהתבלבלו לי קצת רצף האירועים. קורה.

 

[זלוטניק השהם]

ממתי לילד בן 8

יש חרב קסומה (ומה זה האבן חן המוזה)

 

[DDN]

קדימה, תזרה לנו עוד מלח על

הפצעים. ואם אתה כבר שם, אולי גם תסחט לימון ישר על הפצע הפתוח? רק השד (ודרגורן) יודעים למה/ממתי/איך יש לילד בן 8 חרב קסומה. (האבן חן זו כנראה החרב) ורק אנשים זדוניים במיוחד יעמתו קבוצה של נחנחים עם מוסר שמתוכם שתי בנות עם רגש אימהי מפותח עם דבר כזה.

 

[dragon zlotnik]

מזתומרת

הוא בעל חשיבות כלשהי?

 

[Nihau]

מה אתה שואל בדיוק?

מי בעל איזה חשיבות? דרגורן הוא השה"מ...אם זו הייתה השאלה

 

[BluePrint]

total recall

דרגורן בטח זוכר עוד כמה הפקות ישנות מעבר לThe Storyteller. כמו סרט בשם Star Chaser: The Legend of Orin.

 

[אבישר המשוגע]

|רועד מפחד|

מה זה וואגות? לאן הילד הל אחרי העגינה?

 

[DDN]

מה יש לפחד?

וואגות זה הנחשים הגדולים והמפחידים. הילד נשאר על הספינה, הספינה הורידה אותנו באי והמשיכה הלאה.

 

[אבישר המשוגע]

שכו יעמדו מסביבך במעגל גדול

יפנו אצבע מאשימה(מוזיקה דרמטית) ויאמרו, אתה טיפש!

 

[Nihau]

לא הפעם! נסה שוב מאוחר יותר

הילד כניראה שוב משתמש בקסם שמנע את גילויו בפעם הראשונה שהסתנן לספינה. הוואגות הם גזע אנשי נחש מימיים שנמצאים כרגע תחת פיקודו של מוקי הידוע לשימצה ומשליטים טרור והשתלטויות מוחיות על רוב אנשי החופים. עכשיו זה מספיק ברור?

 

[אבישר המשוגע]

../images/Emo45.gif

 

[בורן]

הקטע עם הילד לא ברור

 

[DDN]

מה לא ברור?

 

[בורן]

שאייס דקרה את הילד והוא נשאר בחיים

וגם איך הוא הצליח לתקוע את קוואי בארון הוא רק ילד בן 8 עלוב וקטן???!!!

 

[naring]

לילד יש כוחות קסם בלתי ידועים.

אני מניח גם שהוא לכד את קוואי בארון בתחכום, כשקוואי לא חשב בכלל על דברים כאלה.

 

[DDN]

אני ארשה לאנימוס להגן על כבודו של

קוואי.

 

[Nihau]

צרות גדולות בספינת הרוח...

אדריאן מצא את עצמו במצב מעניין במיוחד. מצד אחד הוא סוף סוף מבלה כמה שרק מתחשק לו עם דומי בחדר משלהם עם מיטה רכה (דרגש אבל לפחות יותר נחמד משק"ש), צוות ספינה שלם האחראי על המסע עצמו במקום לעשות את העבודה על שתי רגליו הנאמנות והכל על חשבון משלמי המסים של סארין. ומצד שני... יש לנו משימה לבצע שאולי תספיק כדי לעצור את המלחמה שהוואגות בשירותו של מוקי יפתחו נגד אנשי העיר ואז כל נוסגות'. ומכל הדברים שבעולם הספינה הזאת לא זזה מהעיר הצפה הזאת. אדריאן החליט שזה הזמן להזכיר לקפטן שעם כל הכבוד אנחנו עדיין לא במסע תענוגות ושיש לנו משימה לבצע! לאחר בירור קצר עם אנשי הצוות מצא אדריאן את עצמו בבית המושל מסביר לקפטן שאין לנו זמן להתעכב. הקפטן התחבא מאחורי טענות של "תיקון הספינה לאחר הסופה" ואמר שאים זה נורא דחוף אז נצא היום בצוהריים. אדריאן שאל את עצמו למה הוא לא טרח לציין זאת קודם? הם היו יכולים לעזור לתקן את הספינה...אבל החליט לא ללחוץ על העניין, אם כל הצוות מעדיף לחשוב על ה"נוסעים" כעל מטען אז שיבוסם להם כל עוד אנחנו נגיע לאי. על הספינה ששוב יצאה לדרך אדריאן מצא את כישוריו האומנותיים גדולים מכדי לבטא אותם בצורה אחת בלבד ואצבעותיו עקצצו לצייר... ובשעה מאוחרת נורא בלילה דומיניק נראתה בדיוק הבד המתאים לציור... ומשום מה היא הסכימה לרעיון בקלות חשודה... ואדריאן חשב שהיא מדוגדגת נורא, נו טוב, יש רק דרך אחת לברר! הוא צייר על כל הגב שלה מארג של ציפורים לוהבות בצבעי אדום כתום וצהוב על רקע עלי יער ירוקים כאשר במרכז ציפור פרושת כנפיים ברוחב כל הגב שלה... ואז הבחין שהיא ישנה... והיא הייתה כל כך יפה שהוא צייר אותה עם הגב המעוטר על דף נייר כדי שהיא תוכל לראות את זה בבוקר. עוד אירוע מעניין שקרה באותו הלילה היה שבדיוק כשסיים את הרישום הראשוני על הגב של דומיניק הוא והיא שמעו רעשים חשודים מהחדר הסמוך. הם קמו ודומי לבשה אחת החולצות של אדריאן (אדריאן לפתע גילה רגשות רכושנות מופלאים לחולצה שלו... כמו הרצון העז להסיר אותה מדומי... אבל החליט שאפשר לחכות עם זה לאחר כך, איש אמיץ). הם הידסו אל החדר השני- שעד כה היה ריק כי אייס החליטה לישון באותו חדר עם סינה- וראו שם את המחזה המוזר של אייס דוקרת ערמת בגדים מלוכלכת בדם, דלת הארון בחדר מנותצת וקוואי עומד ועל פניו הבעה מוזרה של חוסר אונים. אדריאן התחיל לשאול מה בדיוק קרה כאן וקוואי ניסה להסביר בצורה מבולבלת שהוא זה שהרס את הארון והיה כאן איזה ילד עם סכין שתקף אותו ואת אייס... לאחר כמה רגעים של הלם אדריאן זיהה שאייס דוקרת ילד קטן וצנום עם סכין. הילד הערום היה מכורבל לכדור ועד שאדריאן הגיע אליו כבר היה חסר הכרה. דקירת הסכין של אייס פילחה אותו מהשכמה הימנית בגבו ועד אל מתחת לעצם הבריח ובמזל לא חדרה לריאות. אדריאן מיד הטיל קסם ריפוי והדימום נפסק, דומי כבר פעלה בזריזות ראויה והביאה את ערכת הריפוי מהחדר שלהם ואדריאן המשיך את הטיפול בתקווה שלא נותר נזק בלתי הפיך. ואז לאחר שנרגע מצא אבן חן ירוקה צהובה ונתן אותה לקוואי למשמרת והתחיל לתחקר בדיוק מה קרה כאן. מסתבר שהילד הוא נוסע סמוי שהתחבא בתוך הארון בתוך ערמת הבגדים. משום מה קוואי מצא אותו והילד חשב שקוואי מתקיף אותו ותקף אותו בחזרה. בצורה שעדיין לא ברורה לאדריאן הילד הצליח לפצוע גם את קוואי וגם את אייס שהגיה יותר מאוחר ואז הם הצליחו לשחרר אותו מהנשק שלו שכעת אי אפשר למצוא בשום מקום. הם גם סיפרו שהילד ביצע קסמים נגדם והראו כוויות על הידיים כהוכחה. אדריאן החליט לתת לאנשי הספינה לטפל בזאטוט המסתנן והביא אותו אל הקצין הראשון ואמר לו לטפל בבעיה. למשמע סיפור הקסמים הטיל קוסם הספינה קסם גילוי אנרגיה קסומה וגילינו שאבן החן של הילד זוהרת בקסם. כמו גם רובנו... מסתבר שאנחנו חבורה קסומה למדי... וגם רוב הספינה... בעוד הקצין מסביר שהשיטה המקובלת לטיפול בנוסעים סמויים היא להשליך אותם לים או לזרוק אותם החוצה ליד החוף הראשון שרואים החליט הילד להתעורר ולהפגין את מיטב חוסר הנימוס וחוכמת הרחוב שלו לסלידת כל השומעים. הילד התעקש שגנבנו לו את החרב ושנחזיר מיד. אייס ודומיניק שלפו מהארון המאובק של נשמתן את האינסטינקט האימהי ופנו לטפל בצוציק החצוף. אדריאן החליט לא להוסיף מילה בנושא לאחר שהצעותיו לגבי מה לעשות עם הילד בעל הפה המלוכלך נתקלו במבטי זוועה מצד דומי... הוא רק ציין בתוקף שהוא מסרב לקחת את הילד תחת חסותו. אייס לקחה את הזאטוט לאכול ואז לישון אצלה במיטה... אל תשאלו אותי אני לא רוצה לדעת. אדריאן ודומיניק חזרו לחדרם ואדריאן השלים כאמור את ציור הגב ואת הציור על הנייר לשביעות רצונו והבחין שמישהו ניסה להתגנב לחדרם אבל נתקל בדלת הנעולה ולא היה חצוף מספיק או התאבדותי מספיק כדי לנסות לפרוץ את המנעול. בבוקר (2 בצוהריים אבל אחרי הכל בוקר זה מתי שאתה קם... רשמית) אייס סיפרה שהילד נמצא במשימה, שאבא שלו הוא אביר ושהוא מת, שהאבן היא החרב ושהילד לא מוכן לספר על זה יותר כלום בלי שיקבל את האבן שלו בחזרה. אדריאן דיבר עם הילד ואמר לו שאולי הוא יחזיר לו את האבן כשיגדל ויהיה יותר ראוי לכזה כוח והילד התעקש שאנחנו גונבים לו את רכושו, שהאבן מגינה עליו מפני הנחשים ובגלל שהיא לא אצלו הם ימצאו אותו ואותה ושאים לא נחזיר לו את האבן עד הלילה יהיה רע מאוד. אדריאן לא ממש התלהב מכל הרעש והצלצולים הללו. (תחשבו על זה. האם אתם הייתם נותנים את הכפתור האדום של פצצות האטום לילד קטן בן 8 עם בעיית attitude מטורפת? גם אני לא). אדריאן בילה את רוב היום הזה בניסיון לגלות מה זה בדיוק האבן הזאת ורק צא שזה חפץ רב עוצמה שאינו פעיל כרגע וכניראה יכול לפעול רק כשהילד מחזיק בו... ובהתחשב בילד אדריאן לא ממש רוצה להחזיר לו את האבן... הוא לא עשה עליו רושם של הילד האחראי ביותר בעולם... (to say the least) לקראת לילה קוואי בא והסביר שהוא דיבר עם שומר התודעה וסיפר שהילד באמת נמצא בשליחות ושאבא שלו היה אביר בשליחות שומרי העמודים, האבן היא חפץ קסום שרק מי שמקבל אותו מהנושא הקודם מרצון יכול להשתמש ביכולות שלה, אדריאן אמר שהוא לא סומך על שגור שאין לו קסמי שכנוע טובים יותר ממה שיוצרי האבן חשבו עליו והם הגו בבעיה יחד... פתאום פרצה סינה לחדר והכריזה שיש בעיות, משהו שבר את הקסם שהגן על הספינה ודברים רעים מתקרבים. אדריאן שאל אותה איפה הילד ראף והיא אמרה שהיא לא יודעת. דומיניק ואייס מצאו את הילד ואדריאן ניסה שוב למצוא סיבה לבטוח בצוציק אבל ללא הועיל ולבסוף נכנע ללחצי ליבו הצדקני והחזיר לו את רכושו ואז סינה הגיעה ואמרה שהיא לא מוצאת את הילד והאם כבר הודענו לכולם שיש בעיות בדרך??? רצנו לסיפון העליון להודיע לצוות על אפשרות הבעיות וגילינו שהם כבר פגשו את הבעיות... והבעיות פירקו אותם לחתיכות וכולם מתים. על הסיפון הרגיל ראינו לוחם בעל חרב דו ידנית זוהרת נלחם במעין צללים שחורים. קוואי התחיל לצלצל בפעמון האזעקה בחוזקה, איש טוב, ואדריאן חטף חרב מגופת אחד המלחים ורץ למטה, הטיל קסם אורות מרקדים מסביב והצללים נעשו ברורים יותר ואז הטיל קסם אור מסנוור הישר בתוך אחד מהצללים, זה כניראה פעל כי הצל צרח בקול מקפיא דם אז הוא הטיל עוד קסם כזה ואז נגמר לו הכוח לעוד קסמים והוא התחיל לדקור את הצללים עם החרב השאולה שלו, קוואי הביא את הלפידים המיוחדים של אדריאן ותקף אתם את הצללים מה שעזר יותר מהחרב של אדריאן ודומיניק ירתה חיצי אש מלמעלה. הלוחם בעל החרב הענקית שיסף את הצללים עם חרבו הזוהרת באור ככל שהקרב נמשך כל הצללים התאחדו ובסוף שאבו לתוכם את אדריאן שהרגיש כאילו הכניסו אותו למי קרח ושאבו ממנו את החיים. הוא לא אמר נואש ונלחם והצליח לצאת והם הצליחו בכוחות משותפים לחסל את הצללים.

 

[Nihau]

הכבר יש חוף באופק?

הלוחם הציג את עצמו שאבא המת של הזאטוט ואדריאן סירב לקבל ממנו ריפוי, הוא לא סומך על רוחות רפאים. לא ולא. תודה אבל לא תודה. הלוחם התפוגג ונעלם ועל הסיפון מצאנו את ראף שוכב חסר הכרה. איזה אבא חסר אחראיות, מילא הוא מת והשאיר את הילד שלו להתמודד עם העולם לבד ולהתדרדר לפשע אבל הוא בנוסף גם גורר אותו ברחבי העולם המסוכן ומכניס אותו לעומק הסכנה כדי להלחם בכל הרעות החולות של העולם? זה משהו שאדריאן לעולם לא היה מסכים להעביר ילד שלו. ילד מסכן. אין פלא שפיתח כזאת אישיות "מלבבת". לא שזה תירוץ מספיק טוב! הלכנו לישון לאחר שהתאבלנו על אנשי הצוות שמתו ובבוקר כבר ראינו את הסוף למסע המימי הזה. החוף הצהוב קרא אלינו ואת הילד המעצבן לשמחתו של אדריאן אי אפשר היה למצוא בשום מקום. אדריאן קיווה בליבו שהילד מתחבא באיזה בילג' מוצף זוהמה וירד בשמחה עם חבריו אל החוף. האי ניראה שקט, חוף צהוב חול, רצועה ירוקה מתוכה מתנשא רום הודו של הר כהה עד לפסגתו הלבנה משלג. התחלנו ללכת לחפש מקום לעלות בו אל מערה ואדריאן מצא ציפורים ושאל אותן על מיקומן של מערות גדולות מספיק בשביל הגובה שלו. הן ענו תשובות מעורפלות אבל הוא הצליח להבין שיש 4 מערות שמתאימות לתיאור ושתיים מהן בצד הזה של ההר ושתיים בצד השני. בחגורה הירוקה מצאנו כל מיני עמודים מוזרים חרוטים ברונות שלא הצלחנו להבין למה הם משמשים פרט אולי להכוונה אבל לא הבנו איך הם פועלים. התחלנו לטפס והגענו למבוי סתום והקמנו שם את המחנה להלילה... דומיניק התפארה בציור הגב שלה בפני סינה ואייס וקוואי מצא את הזמן המביך ביותר להגיע בחזרה, מתאים לו. דומיניק לא ממש האדימה, שלפה את הציור על הנייר שאדריאן צייר אותה כשישנה ועוד הוסיפה שהיא מחשיבה את עצמה יצירת אומנות ושהיא רוצה להיות מוצגת בגלריה שלו. אדריאן אינו טיפוס שיגמגם אז הוא ניסה להסביר שהיא מושלמת לחלוטין והיא תגרום לכל שאר היצירות להחוויר בהשוואה אליה וסינה שינתה את הנושא והחמיאה לאדריאן על הציור ושאלה אם הוא יכול לצייר אותה גם. אדריאן הגניב מבט לדומי לראות שחייו לא בסכנה אם הוא יאשר וראה שהיא לא מתרגשת אז הסכים. בשעת הערב הוא השקיע וצייר את סינה : ציור פחם של בחורה שקטה, מרוכזת ורצינית הקוראת ספר שאור הידע הנובע ממנו מאיר את פניה ברכות. היא אהבה את הציור ולשמחתו של אדריאן גם דומיניק. בבוקר אזרנו כוח ויצאנו למסע ארוך בדרך למטה ואז אל שביל אחר שהסיירים קוואי ואייס מצאו. סינה הסבירה לנו על כל מיני דברים שלמדה מהספר שלה על איזה מבחן שאולי מחכה במערה או במקדש ועל כל מיני עקרונות של קסם. היא אמרה שיש 4 עקרונות קסם: אש אדמה, אוויר ומים. קוואי אמר שיש חמש: אש, אדמה, עץ מתכת ומים אדריאן אמר שיש 7, 7 התווים... סינה נסתה להסביר ש4 היסודות הללו אולי חשובים לפתרון של המבחן במקדש שרק לאחר הפתרון תופיע הבאר... המשכנו ללכת. זה נראה כשביל מבטיח יותר כי מצאנו כל מיני פסלים בעלי ארשת אצילית וחשובה, רק שהראשון היה של אוזגיג, השני של בן אדם קוסם, השלישי של וואגה בעל ארשת אצילית ולא מאיימת והרביעי של מעין גזע מכונף בעל כנפי עור? כזה עוד לא פגשנו... מוזר... הבא בתור היה פסל של אולי אדם, אולי - כיוון שהוא היה מנותץ לגמרי. אולי זה פגע הסביבה שהרס אותו ןאולי מישהו עשה זאת בכוונה. תהינו מי שם כאן את הפסלים הללו? לא מצאנו עליהם שום רמז פרט לקסמי רונות שימור. כבר היה ערב והלכנו כל היום בלי לעצור במעין מסלול מעגלי ספירלי מתיש. החלטנו לחנות כאן הלילה... ((פגישת נוסגות' הבאה תתעכב לפחות לשבועיים...))

 

[DDN]

כתיבה מעולה!

|מוחה דמעה|

 

[Nihau]

תודה