שוויץ/פנינים
אתמול בעלי היה צריך שאני אשלח לו קובץ מהמחשב בבית לעבודה. ניב מאוד בכתה, ולא רצתה שאני אהיה בטלפון ועל המחשב. אז ראשית הוציאה את הסברס מהארון, ואמרה לה: "בואי ניב חמודה, בואי נשחק שתינו". (לא שזה עזר להרגיע אותה, אבל התרגשתי מהרגישות אל ניב, והנסיון לעזור לי). ועוד גאווה בראשית- היום לקחתי אותה איתי לאוניברסיטה. היא נורא רצתה ללכת לבד בלעדי. בסוף הגענו למסקנה שהמקום היחידי שלא מסוכן לה ללכת לבד הוא המדרגות. אז היא ירדה לבד במדרגות, ואני ירדתי במעלית. כמובן, שעצרתי בכל קומה כדי לפגוש אותה, ולראות שהיא לא מתחרטת. אני ממש התרגשתי מזה. וחוץ מזה, היום ניב חבקה אותי ואמרה לי שהיא אוהבת אותי! נכון כיף לי?
