שוגון/Shogun

[leevice]

שוגון/Shogun

של ג'יימס קלאוול. מכירים? ספר טוב הא? אני בשליש ספר..לא אכפת לי איך הוא נגמר הוא הרומן הכי טוב שקראתי מימי! 1200 עמודים באנגלית גבוהה לא הולכים ברגל אבל למרות התלאות אני נהנה מאוד!

 

[בטרוף שלי]

בגיל 17 אהבתי מאוד

לא יודע איך הייתי מסתכל עליו עכשיו.

 

[frustrated]

שקלתי לקרוא

אשמח לקרוא המצלה כשתסיים.

 

[whisperwinds]

תקרא!

כמו שנאמר למעלה- אחד הרומנים הזורמים והמענינים (שאני קראתי) תרבות יפן וסמוראים במיטבה עוברת דרך עלילה זורמת וממכרת... ג'יימס קלאוול כתב עוד כמה רומאנים נהדרים בסגנון דומה- טאי פאן (סין והונג קונג והשתלטות הבריטים) וההמשך שלו- בית האצילים המשך השושלת במאה ה20.

 

[leevice]

קראתי גם מלך עכברוש

King Rat של קלאוול שהיה מדהים אף הוא!

 

[Mנטה]

טאי פאן הכי טוב שלו בעיני

 

[בטרוף שלי]

אני דווקא בעד המלך עכברוש

מעניין שבזמנו שקראתי את הספרים (בטח לפני עשור), בכלל לא שמתי לב שמדובר באותו מחבר. נחמד שהארתם את עיני. מלך עכברוש ריתק והצחיק והעציב אותי בו זמנית. משום מה הוא מתחבר לי קצת ל"מילכוד 22"

 

[roni64]

קראתי את "מלך עכברוש"

ודעתי עליו כאן. טאי-פאן ממתין על המדף.

 

[Boojie]

ספר מצוין.

מציג את התרבות היפנית בצורה עוצרת נשימה, ובמיוחד את המפגש בין התרבויות. לטעמי, הוא יוצר אפקט קצת יפנופילי מדי, ואת זה באמצעות חוסר איזון מכוון אבל בקושי מורגש לקורא בדרך שבה מציגים את הטוב והרע שבתרבויות (גם הרע בתרבות היפנית מוצג כל הזמן כאצילי ומתוחכם, כשהתרבות המערבית מוצגת באור שלילי מכל כיוון אפשרי), אבל המפגש בין התרבויות עדיין יפהפה.