שוב שלום

אמא לבן

New member
שוב שלום

ראשית, רוב תודות על תגובותיכם החמות. אני רוצה לספר לכם קוריוז קטן בנושא. כפי שאמרתי, המידע שלי בתחום המחשבים הוא בינוני, אם לא למטה מכך. אני אכן משתמשת במסמכי וורד ואקסל, אבל אינטרנט? ועוד פורום ? על כן, רוב סיוריי בעולם המחשבים נעשה במחשב של בניי בשעות הערב המאוחרות. מצאתי את עצמי מחכה, כנערה צעירה, להפעיל את המחשב כשבניי אינם בבית (מסיבות מובנות). אז היום,אני מנצלת את מחלתי וכותבת מוקדם יותר, לפני שישובו מלימודיהם. כפי שאמרתי, רוב תודות על הענותכם. אני חשה שייתכן ואוכל להעזר בכם בהתמודדות עם המצב. קצת עליי ועל בני. כפי שכבר ציינתי, אני גרושה זה מספר שנים ומגדלת את שני בניי בגפי. בני הבכור היה זה זמן רב מופנם וסגור לסביבתו. זאת למרות שהוא חכם וכל כך יפה (אבל אין הנחתום מעיד על עיסתו)ץ יחסינו היו תמיד סבירים. מעולם לא ישבנו ושוחחנו על יחסיו הרומנטיים, אבל אני מקווה שהוא יודע שבכל בעיה הוא יכול לפנות אלי לעזרה. ייתכן ולא אמרתי לו את זה מספיק, איני יודעת. כצעד ראשון אגש אליו ואומר לו זאת. בכל אופן, אני בהחלט אעדכן ואתייעץ בצעדים בהם אנקוט עימו. אני שבה ואומרת שהופתעתי לטובה מאיכות ההודעות שקיבלתי. אני רוצה להתייחס להודעות של מרמלד ומרקו. אני רוצה שתדעו שאיני מתייחסת לעצמי כאם "עכשיוית" וליברלית. אני מודה שעובדת האפשרות שבני יהיה הומוסקסואל, אינה קלה לי. אבל עבורו אני אנסה. למרקו אני יכולה לומר שאני מאמינה שגם להוריך וודאי לא יהיה קל, אבל אתה בנם וזו השורה התחתונה. ועוד דבר קטן ברשותכם. איך מציירים את הסמלים החביבים המצויירים בהודעותיכם ? ומה פשר המעטפה המהבהבת על המסך שאומרת שיש לי מסרים ?
 

.m

New member
אייקונים ומסרים אישיים

הסמלים החביבים - (אייקונים/ אמוטיקנים)
להכנסת אייקון לנושא - הקישי על המשפט "סמיילים וסימנים לנושא" שנמצא משמאל לשורת הנושא.
להכנסת אייקון לגוף ההודעה - הקישי על המשפט "סמיילים וסימנים לתוכן ההודעה" שנמצא מתחת לחלון ההודעה (שלישי מימין) אז יפתח חלון קטן נוסף, ולאחר מס´ שניות יופיעו בו כל האייקונים. פשוט לחצי על האייקון המבוקש, והוא יופיע.
המעטפה המהבהבת - מראה שיש לך מסר אישי. כדי לקרוא אותו עלייך להקיש על השורה הלבנה שאומרת "יש לך מסר חדש" (משמאל למעלה). אז יפתח חלון נוסף, בו מופיעים המסרים שקיבלת. מקווה שעזרתי mai
 

MARMELAD

New member
זה בסדר...

אין שום צורך שתההי אמא מודרנית ועכשווית.. אף אחד לא מצפה ממך לצאת עם בנך למסיבות המוניות. את גם לא צריכה להתמצא בתיאוריה הקווירית או בגישות פסיכולוגיות להומוסקסואליות. אבל העובדה שאת מתייעצת ושואלת - היא צעד לכיוון ההבנה. שלהיות הומו זה לא נורא, זאת לא מחלה, זאת לא בעייה. זאת דרך חיים. בניגוד לדרכי חיים אחרות, הדרך הזאת לא נבחרה על ידי. אני יכול להיות צמחוני, שמאלני, ספורטיבי, איש ספר, עובד פשוט בתחנת דלק - כל אלה הן בחירות שלי. להיות הומו - לא. ולכן אני זקוק לתמיכה של המשפחה שלי. כי עם כל החברים, וכל האנשים הנהדרים שיש מסביבי - המשפחה שלי זה העוגן שלי. והם יישארו איתי עד הסוף. וזאת גם הסיבה שמאוד חשוב שתביני - שגם אם הבן שלך באמת הומו, הוא תמיד הבן שלך. ועכשיו השאלה היא רק מה לעשות הלאה... לירוי 25 הציע כאן למטה שתבררי בקשר למפגשים של הורים להומואים ולסביות. יכול להיות שזה יישמע לך קצת מפחיד. מה גם שאת לא בטוחה. אם תלכי למפגש כזה זה כאילו "יהפוך את הבן שלך להומו". אז כדאי אולי להתחיל בקטן. אני אוסיף עוד הודעה ובה אשים קישורים לאתרים רלבנטיים בנושא - אני מקווה שהם יעזרו לך במשהו. גיא
 

Rouge

New member
חזקי ואמצי

קראתי את הודעתך הקודמת ואת הודעתך הנוכחית . התרשמתי מאד , מהפתיחות , מהרוח הצעירה ובעקר מהחום , והאהבה שבהם את מדברת על בנייך . אני משער שלא קל לך עם הגלויים או החשדות המסתננים ללבך . ראשית אני חייב לאמר , כי אף כי הסמנים שציינת אכן מכוונים לחשד אותו העלת , הרי שיתכן שמדובר בכל זאת בהתבגרות מאוחרת .לא מעטים מחבריי הסטרייטים חוו חוייה מינית ויתר על כן זוגית בגיל מבוגר מגיל 17 . עם זאת אני מאמין שאין כלי דיאגנוסטי חזק מאינטואיציה אימהית ,ואם את הגעת לתחושה כנראה שיש בה מן האמת . זה לא פשוט לגלות שהילד אותו גדלת , וטווית עבורו חלומות , וכל הורה עושה זאת גם אם אינו מתכוון , בוחר בדרך אחרת , מיוחדת וחשוב מכל שאותה לא תוכלי להבין עד תם . כשהבנתי זאת הצלחתי אני לסלוח להוריי על כל ביטויי מורת רוחם שהוטחו בי . קחי לך את הזמן להתרגל לרעיון , לנסות להבין , ואל תדרשי מעצמך פתרונות אינסטנט ... זה תהליך וככזה הוא דורש זמן . מנסיוני עם הוריי אני יודע , שאחת התגובות הראשונות , היתה מסע אל העבר , בחיפוש סימנים שפיספסו , טעויות שעשו ... כלומר חיפוש אשמים , ועל דוכן הנאשמים עמדנו שלושה . אם תוכלי וזו עצתי הגדולה לך , המנעי מכך . כבר בהודעה הראשונה עלה נסיון קטן שכזה .... לא, לגרושיך אין חלק בדבר . הומוסקסואליות התפתחה גם בבתים הכי נורמטיבים , ולא הופיעה בהכרח גם כשמודל החיקוי הזוגי היה קלוקל . אם נטייתו של בנך היא לבני מינו , הרי שהיא התפתחה בו כמערכת סבוכה של השפעות גנטיות וסביבתיות מורכבות ... וכוונתי מורכבות מדי מכדי שנוכל לנתחן לפרקן ולהבינן - ועל כן אין דרך מלבד לקבלן . זה באשר אליך , ובאשר לבנך .... אין לי כל ספק כי הוא זקוק לך , בין אם הוא הומו ובין אם לאו . וגדולתך כאם אם תשכילי להיות שם בשבילו . יתכן שבגילו הצעיר הוא עדיין עסוק בהתחבטויותיו , יתכן שהוא עדיין בוחן את התחושות המיוחדות , מתמודד בעצמו עם המיוחדות ולמעשה השונות . יתכן שכשתתגבש הבנתו והכרתו , תהיי את הראשונה שיבוא לספר לה . מאידך גיסא יתכן שהוא כבר בשל וחושש מהצעד , אשר מנסיוני הוא קשה ומורט . והקושי הוא לא רק מתוך החשש מתגובתך , אלא יש בו איזו עליית מדרגה בהכרה העצמית שלו עצמו . לפני שספרתי אני , ניסיתי לתת להוריי את כל הרמזים , אך ההכחשה הגורמת לעוורון אין לה גבולות ואין בה הגיון . אשרי בנך ... אימו נחנה בראיה מעבר לפחדים . דברי איתו ... לא בהכרח מיד עם השאלה הישירה , אבל תני לו את התחושה שהוא בנך האהוב , וישאר כזה יהא אשר יהא . שדרי לו את הפתיחות שמוקרנת ממה שכתבת . תני לו את האפשרות להתחבט יחד עמך , אל תדרשי ממנו הגדרות חותכות שאולי הוא עדיין לא בשל להן . אל תשכחי, התהליך לא קל גם בשבילו. גם הוא מתמודד עם התנפצות חלום :בין אם החלום שלך ובין אם חלומו שלו שהחברה נטעה בו . פשוט השתתפי איתו ואל תלחמי, ותרוויחי מה שהורים רבים מפספסים . ואגב שתפי אותו בתחושותייך ובחששותיך , זה לא בריא לצור עולם אידילי מדיי , כי לא תוכלי להסתירן לעד . אני יכול לנסות להפיג חלק מחשותייך , להיות גיי , זה לא נורא , יתר על כן אם אתה גיי , לחיות ככזה זה האושר האמיתי , זה הטוב ביותר שאליו תוכל לשאוף . יש קשיים , ואפילו רבים ,אבל לא שמעתי על אדם שלא נתקל בקשיים בחייו ... השלמות והאמונה בדרך , והאהבה והקבלה העצמית מאפשרים לנו להתמודד אתם . וקל יותר כשיש סביבה אוהבת (משפחה,חברים,בן זוג) , תומכת ומנחה (אמא) . כתבתי הרבה , אולי בלשון נחרצת עם הרבה עצות ... אך הנושא שהעלת , יחסינו עם הורינו , היא נקודה רגישה בעולמנו הורוד , וכך גם אצלי כחלק ממנו , חלק מהתמודדותי היומיומית באורח החיים שבחרתי לי . יכולתי להמשיך עוד ... אך די להפעם ... אולי בפעם אחרת . בהצלחה , וחיבוק מחזק בשבילך ... כדי שתוכלי להעניק כזה לבנך ... (ואגב אל תשכחי כי גם בנך השני בענייניו הוא , יזדקק לתמיכה ולחיבוק מחזק מדי פעם).
 

דרור22

New member
אמא יקרה....

קארתי את הודעתך, ודמעה ירדה מעני - הדבר ריגש אותי. פתאום , דרך ההודעה שלך ראיתי את אמא שלי, ואת האהבה שלך היה ניתך לחוש אפילו דרך הקור החשמלי של המסך.... אין לי הרבה מה לומר, או להוסיף על כל האנשים החכמים ממני שכבר הגיבו פרט לכמה דברים.... לא הייתי רוצה שאמא שלי תשאל אותי, זה היה גורם לי לבלבול רב יותר ואפילו מכניס אותי לפאניקה תשמרי על לשונך, אל תרבי בגינוי הומואים, אל תשאלי על חברה, אל תכיני תוכניות לעתיד לגבי נכדים אישה באוזנו של בנך (למרות שיכולים להיות נכדים, ואישה בחלק מן המקרים ואני מדבר על משפחה אלטרנטיבית, לי זה תמיד מציק כשאמא שלי מדברת על נכדים אישה ילדים וכאלו ...) לגבי להקרין אהבה אני בטוח שאת מקרינה ואל תשכחי יכול מאוד להיות שהוא בכלל לא הומו - למרות שלהיות אחד זה לא כל כך נורא, אני אפילו מאוד מאושר בתור הומו... שלך בידידות דרור22
 

אלי פלס

New member
אמאלה...

אני לא יודע מאיפה להתחיל... קראתי את ההודעות שלך עשרות פעמים ומה להגיד? את אמא מדהימה. אני לא יודע אם בנך אכן הומו - או לא (אם כי יש יסוד סביר להניח שכן) אבל ללא קשר אפשר לומר שהוא זכה לאמא מדהימה. מעבר לעובדה שהוא זכה לכזו אמא, אני חושב שאת בהחלט יכולה לטפוח לעצמך על השכם ולומר: "אני טובה"
נראה לי שלא מוגזם לומר שאת זכית בעצמך לא פחות ממה שהוא זכה בך... לא כל אדם מסוגל להעניק אהבה כמו שאת מעניקה, בעצם המחשבה שלך עליו, לילדים שלך. במן "משאל" שנעשה בתחילת החודש "מה אתה מאחל לעצמך לקראת ה-1.1.2003?" התשובה שלי הייתה שההורים שלי יגיעו למסקנה שהם תמיד רצו ילד חילוני הומו (ההורים שלי חרדים)...
אז אולי זו הגזמה אבל הפנטזיה שלי היא שההורים שלי ינסו להיות איתי (דבר שהם לא ניסו כבר קרוב לארבע שנים... אני לא יועץ מומחה לענייני "יחסי הורים-ילדים" (התוצאות שלי לא ממש חיוביות) ולכן לא אוכל לתת לך עצות כמו שנתנו לך החברים האחרים כאן, רק רציתי לשלוח לך איזושהי ברכה קטנה... ממני, אלי (שמתרגש)
 
למעלה