שוב שלום לכולם,

[rama69]

שוב שלום לכולם,

אני רוצה לשתף אתכם בשיחה שנערכה בין ביתי הביולוגית בת ה 4 ובין בני המאומץ בן 7, הקטנה החלה שוב לספר לו כיצד היא הייתה בבטן שלי ואיך אביה וגיסתי חיכו בחוץ וכ' וכו' לא אלאה אתכם בסיפור ואז.... הילד שלי מוצלח, החמוד אומר לה, אני יודע שאמא לא ילדה אותי, אני יודע שמי שילדה אותי לא יכלה לגדל אותי אבל אני לא מבין..... למה היא לא באה לבקר אותי???????? הקטנה כמובן לא ענתה לו והלכה לה לשחק במשהו אחר.. אשמח לקרא תגובות שלכם לעניין, אשמח לקרא מכן כיצד היתם מגיבות, הוא לא ידע שאני שמעת את השיחה... אור ואהבה לכולם, אתי

 

[משתפרת]

שלום רמה69

תודה ששיתפת אותנו. ממה שיפרת עולים כמה דברים חיוביים ביותר: קודם כל- היחסים הפתוחים והחמים בין ילדיך. השיחה השוטפת בינם, השיתוף שהילד משתף את אחותו במשהו שמטריד אותו. דבר נוסף- הילד משתשמש במושגים נכונים. הוא מודע לכך שמי שילדה אותו לא יכלה לגדלו. הוא מדבר על זה בטבעיות. זה אומר שהוא קלט מכם מספיק מידע ברמה שהתאימה לו, בנימה חיובית שבנתה אצלו מספיק ביטחון עצמי כדי לפתוח את הנושא. כעת הגיע הזמן לשיחה ברמה גבוהה יותר. כדאי שוב לספר לו את סיפור אימוצו. להבהיר לו שהאישה שילדה אותו ויתרה על להיות הורה (לא ויתרה עליו, ויתרה על ההורות!!!) . שברגע שויתרה על ההורות, נותק הקשר שלה אליו. שאין לה מאז כל דרך להגיע אליו.שברגע שאתם בחרתם לאמץ אותו, אתם הוריו לכל דבר וענין, לתמיד. לעומת זאת, כשיהיה בוגר, יוכל לפתוח את תיק האימוץ ולנסות לאתר אותה- אם ירצה. שזה תלוי בו. דבר נוסף שכדאי לשוחח איתו עליו הוא מה הוא מרגיש כלפי מי שילדה אותו.האם הוא סקרן לדעת כיצד היא נראית? מדוע ויתרה על ההורות? מה היה רוצה לשמוע ממנה? שמעת שיש לו מחשבות בנושא. כדאי מאד לעזור לו לעבד אותן. חשוב לשמור על הפתיחות שיש (והשיחה שתיארת מוכיחה שיש) במשפחתכם. זה נכס שיעזור לכם גם בעתיד.

 

[מיכל@ל]

היי אתי ../images/Emo13.gif

אני חושבת שהייתי מסבירה לו שכשהוא יגדל הוא יוכל לנסות ליצור איתה קשר ובינתיים הוא יכול לכתוב או לצייר לה ציור ואת תשמרי אותו עבורו עד שיגדל. ע"י ציור או כתיבת מכתב ,את מתעלת את הצורך\כאב שלו לעשיה שבה הוא יכול לפרוק את הרגשות שלו.

 

[rama69]

למשתפרת ולמיכל,

תודה על מה שכתבתן, בראש אני יודעת אבל פתאום זה נהיה קשה, בכל זאת אעזור אומץ אקח אותו לבד לבילוי בקניון, אקנה לו גלידה ואפתח איתו לאט שיחה בנושא, תודה, יום מואר לכם, אתי

 

[מלאך ורוד]

בהצלחה ../images/Emo9.gif

אגב, התחלתי ללמוד בשני ספרים נורא מענינים של "מכון אדלר", האחד נקרא:"הורים-ילדים, ומה שביניהם", והשני:"אומנות העידוד וההקשבה" אם תרצו אוכל מדי פעם לתת עצות מן הספר. אני יודע שאני עוד צעיר (בן 19) אבל רציתי לדעת אם למישהו כאן, או למישהי יש מידע על איך עובדת הפרוצדורה של אימוץ ילד, כי אני חושב על זה בעתיד.

 

[מלאך ורוד]

אגב . . .

שהתחלתי ללמוד ספרים אלו מכיוון שאולי בקרוב אני מתחיל לעבוד עם ילדים (בתור חונך), להוציא את הילד, לדבר איתו, לבלות איתו. לומד את זה בצורה עצמאית דרך ספרים (וזה נורא מעניין אותי).

 

[דיאנה*]

ברוך הבא מלאך../images/Emo140.gif

כאן תוכל ללמוד קצת על הליך האימוץ בארץ. אם תיכנס לעמוד הראשי של הפורום תמצא שם עוד קישורים בנושא. בהצלחה בפרוייקט החונכות שלך

נשמח אם תישאר איתנו כאן

 

[דיאנה*]

היי רמה

אהבתי את התגובות של משופרת ושל מיכל, וממה שכתבת כאן בעבר אני יודעת שאת יודעת... מזדהה מאוד עם הקושי הרגשי. זה אכן קשה לעמוד מול הכאב של הילד שלך - כל כך מוצלח ונבון ורגיש ומתוק, מתמודד לו עם אמת קשה כל כך. זה צובט בלב. סומכת עליך שתמצאי את הדרך ללטף את הכאב הזה.

 

[מיכל@ל]

אתי ../images/Emo24.gif

אם תרצי לפתוח את זה יותר,או אם תרצי לשאול עוד,תרגישי חופשי.

 

[fannyd]

מאד מתחברת למה שכתבת

גם אצלנו הנושא כל הזמן "על אש קטנה" ולפעמים "מתלהט". גם כששני האחים מאומצים לא בהכרח יש איזון. כאשר הגדולה החלה להעלות את הנושא לבסוף זה נותב לסיפור בו היא הביעה את רגשותיה לעובדת הוויתור והאימוץ ולאחר מכן לסיפור שחיברנו שתינו כשאני מנסה לכוון אותו לאפיקים רצויים לי כגון שלא ויתרו עליה בגלל שמשהו אתה לא היה כשורה. אם תרצי אשלח לך אותו במייל. לדעתי הכיוון שלך נכון: למצוא זמן מספיק רק אתו ולתת לו לספר את הסיפור תוך כדי עזרה מצדך "להחליק" את הדברים הקשים. הגעתי למסקנה שכל ילד בסופו של דבר חייב לבנות לעצמו איזו גירסה משלו לגבי קורותיו בה יאמין ואותה יוכל לספר לסביבתו.