ובכן
האמת שזה די סמנטיקה כל העיניין כי תכלס לשתי ההכשרות כמעט אותן סמכויות מבחינת פרוצדורות רפואיות. העיניין הוא בהכשרה העיונית שלהם. ההבדל בין מע"ר לחובש בארץ הוא לא די בולט - וזה אולי בגלל היחס הכללי במדינתנו הקטנה למקצועות פארא-רפואיים ובמיוחד היחס של מד"א לכל העיניין (לא ניכנס לפוליטיקה פנימית של מד"א ומבנה ותפקוד מחלקת הדרכה...). מניסיוני חלק מקורסי החובשי רפואת החירום לא חורגים בהרבה ברמתם מרמת קורס 60 (חוץ מהשתלמויות קטנטנות של עירויים, לידה, פגיעות צלילה וכד´). העיניין הוא שיש הבדל ופער מהותי ומשמעותי (הריבוי מילים נרדפות לשם הדגשה יתרה...), בין הרצוי לבין המצוי, בין מה שנועד להיות עפ"י תוכנית ההכשרה הרישמית לבין הרמה שתכלס מגיעים אליה בקורסים. ע"מ להבין את כוונתי אתם מוזמנים לעבור על הספר של קורס החובשים ("חוברת עזר לחובש/נהג אמבולנס"). תשימו לב במיוחד לשאלות ולתשובות המופיעות לאורך הפרקים - לצערי בודדים הקורסים שחניכיהם מסוגלים לנתח את השאלות ולענות תשובות כפי שמופיעות בחוברת וזאת בדיוק הסיבה אשר בעקבותיה אתה חושב שחובש הוא "קורס 88 + נוהלים"... בארה"ב ההבדל בין רמות ההכשרה בולט הרבה יותר - התוכניות נקבעות במסגרת פדרלית, יש פיקוח פדרלי (כלל ארה"ב) ומקומי (בכל מדינה) על ביצוען, ישנן בחינות רישוי פדרליות ומקומיות, ישנן בחינות ריענון ושמירת רמה כל כמה זמן, ישנה רשומה לאומית (NREMT)ועוד... ההבדל בין סוגי ההכשרה עד לרמת פאראמדיק (לא כולל) הוא בעיקרו עיוני. בנוסף, FR איננו אמור אמור, עפ"י הגדרת תפקידו, להיות חלק של צוות אמבולנס בארה"ב בשום מצב (כמו פה - חובש/נהג ומע"ר...). בברכת חג אורים שמח, שב"ש, דני