שוב פעם עשיתי את זה...
שוב פעם הלכתי לשירותים וקרעתי את הגרון בניסיון להוציא כל מה שניכנס... חבר שלי פה, הוא יודע שאני עושה את זה, ודואג, אבל משום מה זה לא עוצר אותי מלבצע את זממי שוב ושוב. היום דווקא הצלחתי לא להקיא,(עד עכשיו). בעצם, לא אכלתי כל כך הרבה...גם זו שיטה. אתם יודעים שרוב האנורקסיות שמתות זה בגלל ההקאות? יחד עם כל שאר הצרות שאנו מעוללות לגוף שלנו, זה גורם לדום לב פיתאומי. ככה, פיתאום, וגמרנו. ואת האמת - אני לא מפחדת. אולי אני אפילו מחכה לזה באיזשהו מקום. כמו שכבר כתבתי פעם, זו התאבדות איטית. לאט אבל בטוח. אל תשימו לב אלי היום, כמו שאפשר לראות - זה לא היום שלי. מקווה שמחר יהיה יותר טוב. מחר גם יש להורים שלי שיחה בבית החולים, עם הפסיכיאטרית והפסיכולוגית. מקווה שזה יעבור בשלום. ושוב, סליחה על הדיכאון שאני מפילה עליכם, תישארו חזקים ועל תתנו לזה להשפיע עליכם. אני סתם שופכת קצת מהלב. שלכם, מאיה הפרה.
שוב פעם הלכתי לשירותים וקרעתי את הגרון בניסיון להוציא כל מה שניכנס... חבר שלי פה, הוא יודע שאני עושה את זה, ודואג, אבל משום מה זה לא עוצר אותי מלבצע את זממי שוב ושוב. היום דווקא הצלחתי לא להקיא,(עד עכשיו). בעצם, לא אכלתי כל כך הרבה...גם זו שיטה. אתם יודעים שרוב האנורקסיות שמתות זה בגלל ההקאות? יחד עם כל שאר הצרות שאנו מעוללות לגוף שלנו, זה גורם לדום לב פיתאומי. ככה, פיתאום, וגמרנו. ואת האמת - אני לא מפחדת. אולי אני אפילו מחכה לזה באיזשהו מקום. כמו שכבר כתבתי פעם, זו התאבדות איטית. לאט אבל בטוח. אל תשימו לב אלי היום, כמו שאפשר לראות - זה לא היום שלי. מקווה שמחר יהיה יותר טוב. מחר גם יש להורים שלי שיחה בבית החולים, עם הפסיכיאטרית והפסיכולוגית. מקווה שזה יעבור בשלום. ושוב, סליחה על הדיכאון שאני מפילה עליכם, תישארו חזקים ועל תתנו לזה להשפיע עליכם. אני סתם שופכת קצת מהלב. שלכם, מאיה הפרה.
