שוב פעם-נורא ואיום

[AA126]

שוב פעם-נורא ואיום

לפני 9 שנים אובחן הילד כ PDD בגיל שנה וחצי
מהר מאוד התברר שטעו והיום הוא בלי בעיות
בגלל זה לא מיהרנו עם הקטנה וחשבנו שמקסימום זה איחור בדיבור.היא בת שנתיים וחצי כמעט.עד לפני שבוע היתה חיכנית סקרנית ובכלל לא חשבנו בכיוון אבל בכל זאת אנחנו בדרך להתפתחות הילד
אז לפני כשבוע מאז קבלת החיסון בטיפת חלב הספיקה לחטוף דלקת ראות ומאז איבדה את כל מה שהיתה.פחד אלוהים-רק צורחת,לא רוצה כבר אמבטיה,אי אפשר לתת לה את הסירופ,בוכה כל היום ואבדה את המעט שהיה לה בנושא הדיבור
מחפש קצת עידוד והכי חשוב קלינאית תקשורת טובה במודיעין שמבינה ב PDD.לא יכול להמתין להתפתחות הילד

תודה מהאבא השבור

 

[שייך למיעוט]

להוביל לסביבה נטולת גירויים, כמה שאפשר יותר

שקט ורוגע.
להפסיק לחסן.
כמה שיותר שקט נטול גירויים (להחזיר לסביבת הרחם) יעזור לגוף לחזור לעצמו.
במקרים מסוימים למרות הצהרות גורפות של אנשי רפואה חיסונים פוגעים.
יתכן והפעם שינוי סביבתי יחזיר הגלגל אחורה. אבל לא להתפתות להמשך החיסונים.

 

[רואה 6 6]

אני חושבת שאתה צריך לתת לה להחלים קודם

תינוקת חולה היא ממש לא נחמדה. חכה. תן לה לאסוף את עצמה ולהתחזק.

 

[dina199]

הילדה חולה. רק שבוע אחרי החיסון

ועם דלקת ראות. האם יש לה חום גבוה ?

 

[AA126]

אין לה חום

וכל הכוחות חזרו אליהה.כאילו כבר שלא חולה אבל מתנהגת נורא וכבר לא רוצה לעשות שום דבר
שכחתי לציין שאני אבא מאוד חרדתי ושוב פעם הכל מהרהורי ליבי.אישתי כבר רוצה לזרוק אותי מהבית בגלל כל נבואות הזעם שלי.היא זןכרת לי את הפעם הקודמת כשהתברר שאפילו את הרופאה של התפתחות היילד שכנעתי שהילד אוטיסט ובסוף כלום.רק שאז הילד היה בן שנה וחצי ועכשיו הילדה בת שנתיים וחצי.
מחר אני שולח אותה לגן ונראה איך תגיב.לא יכול יותר לשמור עליה בבית.
נקודת אור-כרגע כולם יצאו לטיול(חוץ ממני המיואש) ונופפה לי לשלום עם חיוך רחב

 

[AA126]

מחכה בקוצר רוח לחזרה שלהם

ולשמוע איך התנהגה בחוץ
אולי יספרו לי דברים טובים שירגיעו אותי קצת

 

[ענתנוי]

היא חייבת טיפול

החיסון הפעיל כנראה איזה מנגנון הגנה שפועל כמו טראומה.
אם מתעלמים מזה המנגנון ממשיך להתפתח עד שהוא הופך לבעיה תפקודית קשה. אסור להסתפק בשינוי התנהגות כי זה טבען של טראומות - הן מודחקות ונעלמות לכאורה.

במצב הזה, כשזה עוד כל כך טרי הומאופתיה או טיפול מרידיאנים ואולי אפילו תמציות בך או רייקי יכולים למנוע את התקבעות החסימה התפקודית.

 

[TikvaBonneh]

היא לא יכולה ללכת לגן במצב כזה

תמצאו מי שישמור עליה בבית.

 

[AA126]

כנראה שאת צודקת

ראשית-זה הבעל כותב(כמה מוזר) אבל זאת אישתי לטוב ולרע
התלבטתי כבר מזמן אם לחזור לפורום אחרי שמונה שנים וכנראה שאין ברירה
זה הרגיע אותי אז וזה כנראה מרגיע גם היום

 

[ענבלית8]

אם אתה חושב שהיא הגיבה לא טוב לחיסון

בלי קשר לאוטיזם או לא, כדאי לנסות טיפולים מחזקים. לבת שלי (נ"ט) דיקור סיני עזר. אתה יכול גם להתייעץ בקומונה הביו רפואית של אוטיזם.

 

[AA126]

שום דבר לא בטוח

הרי היו סימנים מוקדמים כמו איחור ניכר בדיבור.
היינו שאננים ועכשיו הכל התפוצץ לנו בפרצוף
אבל מי יודע.אולי יקרה לנו נס שני והכל יהיה כאילו כמו חלום

 

[dina199]

תנסה לחכות עוד שבוע.

גם חיסון וגם הדלקת ראות הם דברים קשים. הילדה עדיין צריכה להתחזק.

 

[arana1]

לא איבדה כלום

ככה ילדים קטנים מתנהגים אחרי מחלה קשה כמו דלקת ראות,זה יכול לקחת לא מעט זמן עד שהם חוזרים לעצמם וכמו שכתבו כאן גם אני מאמין שפשוט צריך הרבה שקט וקירבה לדמות מרגיעה(אם יש כזאת בסביבה) ולאט לאט הילד מחלים גם מההשפעה המאוד מבהילה שיש למחלה עליו

קלינאית תקשורת זה ממש לא הכיוון הנכון
היא לא איבדה שום יכולת והדבר האחרון שהיא צריכה זה אדם זר שיתחיל לאמץ אותה לדבר
הוא זקוקה לשתיקה ולסביבה רגשית מאוד רכה
שזה בדיוק ההפך מסביבה של קלינאית תקשורת

 

[AA126]

תודה על דברייך המרגיעים

בגלל החרדות שלי אני פשוט הורס כל חלקה טובה בכל המשפחה.במקום לתת לאישתי את כל העזרה שטתפל בה כמו שאתה ממליץ,אני משגע את אישתי ולא נותן לה מנוחה.היא מתעצבנת ולא פנוייה לתת את מה שהמלצת לילדה.
אפילו לילדים האחרים-בני 11 ו9 וחצי ,כשהם בתמימותם אומרים לי -מה אתה רוצה ממנה?היא חולה עזוב אותה בשקט,אני מתחיל לרמוז להם ממה אני חושב שהיא סובלת(עוד לפני שאובחנה).התמונה של ילדה אוטיסטית לא עוזבת אותי ואני פשוט הרוס מזה אף על פי שאני יודע שהחרדות שלי תמיד הובילו אותי לאבחנות שגויות ולפעמים מטורפות

 

[dina199]

ומה תעשה אם היא באמת תהיה אוטיסטית?

לדעתי אם אתה מודע שאתה היסטרי, אתה צריך לטפל בעצמך. להיות כל כך לחוץ לא עוזר לתפקוד שלך, וכפי שאתה מספר זה גם מפריע לכל המשפחה.

 

[פרח לי יפה ורוד]

חשבת על לפנות לפסיכולוג

לטפל בעצמך?
לגברים קשה לעשות את זה, אבל זו לא כזו בושה.
תתחיל מלחשוב עם עצמך למה אתה כ"כ בחרדות לגבי ההתפתחות של הילדים שלך.

 

[AA126]

לא צריך לפתוח נושא חדש לגבי

אני מודע למצבי ומטפל בעצמי כמה שאפשר
וזה לא קל.ועכשיו גם זה על "הראש" שלי.בשנה האחרונה חטפנו כמה מכות וזה האחרון שבהם
אין ספק שכל המשפחה צריכה עזרה ופנינו למי שצריך.אני מקווה

 

[dina199]

זה לא נושא חדש.

הכל קשור. זה שאתה מודע לעצמך לא אומר שאתה יכול לטפל בעצמך לבד. יש מקרים שצריך עזרה מקצועית (למבוגרים)

 

[TikvaBonneh]

ב30%-40% מהמקרים בספקטרום יש ריגרסיה

חלקם תאורים של ריגרסיה דרמטית בעקבות מחלה, וחלקם ריגרסיה קצת יותר איטית ופחות דרמטית, בלי מחלה.
כנראה שגם בלי החיסון ודלקת הריאות זה היה קורה.
אצלנו זה היה המקרה השני.
באותו הגיל.
ילד תקשורתי, קשר עין תקין, אחור שפתי רציני, ותוך שלושה שבועות איבד הכל.
היום בגיל שמונה, רוב היכולות חזרו. לרט לאט ועם הרבה עבודה. קשר העין לא לגמרי תקין, אבל בקטנה.
והשפה שלו תקינה לגמרי.
מעודד?
קלינאית תקשורת לא הצליחה לעזור לנו במצב הזה. הוא סבל יותר מידי במסגרת החינוכית. נשאר באותו הגן, עם המשחקים שפעם אהב לשחק בהם, עם הילדים שפעם היו חברים שלו. ולא עוד.

 

[AA126]

די מעודד

אבל לחכות עד גיל 8...
אצל אני חושב שזה המקרה הראשון שאת מתארת אים כי פה ושם היא עדיין חוזרת לעצמה אבל לזמנים קצרים מאוד
גם לי היתה תחושה שלא קשור לחיסון אם כי לא לשכוח את תקיעת המחט לתוך שריר הירך כשגילו שזו דלקת ריאות.לא ממש הוסיף.
מה אגיד.אחרי מה שעברנו עם הגדול יותר ,חשבנו שהברק לא מכה פעמיים באותו מקום(למרות שבכלל כנראה אובחן בטעות)
ד.אגב הייתי פעיל מאוד לפני שמונה שנים בפורום הזה ולא חשבתי שאחזור אליו.
רק שאז הייתי חזק והיום חלש נפשית ולא יודע איך אוכל לסייע לה