שוב פעם זה קרה לי!

[17112]

שוב פעם זה קרה לי!

שלום לכולם אני מתנצלת מראש שנעדרתי לכל כך הבה זמן מהפורום אבל כעת אין לי יותר לימודים אז אני חופפפפפפשששששששששששיייייההההההה ואוכל להקדיש מזמני לפורום סעזרת ניסיוני הדל. זוכרים שסיפרתי לכם על חוסר הבטחון שאני חשה ואיבוד היציבות בקול כשאני מדברת עם ההורים של חברתי הטובה? ובכן, זה קרה לי שוב השבוע! דיברתי טלפונית עם אימא של חברה אחרת שלי-התחברנו לפני שנה. ושוב איבדתי את היציבות הבטחון והשקט הנפשי כשדיברתי ניסיתי לשמור על קור רוח אבל היה לי מאוד קשה. חברה אחרת שלי אומרת שזה בגלל שאני בן אדם רגיש במיוחד. מה דעתכם? שוב עם החברה עצמה אני מדברת חופשי אנגלית אז למה כשאני מדברת עם ההורים של חברות שלי אנגלית אני רועדת וכל נעלם וכו?

 

[sweetdreams]

אני לא בטוחה שאני מבינה..

את נלחצת בעצם השיחה איתם, או בגלל שהשיחה מנוהלת באנגלית...? אני לא ממש זוכרת הודעות קודמות שלך, אז אני לא יודעת את פירטי הסיפור.. אם תוכלי לחזור על הפרטים הרלוונטים בקצרה, או לתת קישור להודעה הקודמת, אני אוכל להבין יותר את המקרה ואולי גם לתת עצה שתעזור לך..

 

[17112]

זו בדיוק הבעיה או התהיה שלי!

למה כשאני מדברת עם חברותי ואנו מדברות רק אגלית אני מרגישה מצוין והכל סבבה ושוטף וכשאני מדברת עם הוריהן אני נלחצת הקול מאבד מיציבותו וכו. ההורים דוברים רק אנגלית.

 

[sweetdreams]

עדיין לא הסברת את עצמך..

אבל לא משנה.. נסתדר עם מה שיש.. (בעיקרון ביקשתי שתפרטי יותר, כי אני לא זוכרת את הסיפור שלך.. תיארת אותו כאן בקווים כלליים מדי, אז לא ממש ברורה לי מה הבעיה) אז הבנתי שאת נלחצת בשיחות עם ההורים של חברות שלך.. (נכון? דיברת על אמא של חברה אחת, ועכשיו אמרת שדיברת עם אמא של חברה אחרת..) ובשני המקרים מדובר בשיחות באנגלית..? ואני מרשה לעצמי להניח שאנגלית היא לא שפת האם שלך, אחרת לא היית טורחת לציין את העובדה שהשיחה מנוהלת באנגלית.. אז אני משערת שכאן טמונה הבעיה.. (שדרך אגב, רבים מאיתנו לוקים בה..) אולי בקרב החברות שלך את מרגישה יותר חופשיה "לטעות" בשפה, אבל עם ההורים שלהן את מרגישה יותר לחוצה, וחוששת שאם יהיו לך טעויות אז הם ישפטו אותך על פיהן? (כי בסך הכל הם לא מכירים אותך כמו הבנות שלהם, אז הם מתרשמים מהמעט שהם רואים או שומעים) אני חושבת שלרבים מאיתנו יש תסביך בראש לגבי שפות זרות.. צריכים למצוא את האומץ כדי לדבר, במיוחד עם אנשים שלא מכירים.. (שזה גם קשור לתסביך הרושם הראשוני, שגם אותו יש להרבה מאיתנו

) אולי כדאי שתמצאי לעצמך שיטות אלגנטיות להתחמק ממצבים של טעויות.. לדוגמא, אם את מרגישה שאת נתקעת במשפט כי את לא מוצאת את המילה המתאימה, את יכולה להחליף לעברית ולשאול את החברה (במידה והיא מדברת עברית), "תזכירי לי איך אומרים אז המילה הזאת..", או אפילו להמשיך באנגלית: "How do you say..?" אם לא תתעכבי על זה, ולא תעשי מזה עניין גדול, גם הם לא יעשו מזה עניין גדול. מעבר לזה, שגם אם תטעי זהו לא סוף העולם. תחשבי אם זה היה מצב הפוך, והם היו מדברים איתך בעברית. סביר להניח שהם היו שוגים פה ושם (עברית שפה קשה

), ואני בטוחה שלא היית מתעכבת אחר הטעויות שלהם. בטח לא היית מייחסת להן חשיבות כלל וכלל.. אז גם כאן המצב הוא דומה: זה שאנחנו בעלי יכולת לנהל שיחה באנגלית, עדיין לא אומר שאנחנו מדברים אנגלית מושלמת ונקייה מטעויות. זהו בדיוק ההבדל בין שפה זרה ושפת אם. ואפילו בשפת האם אנו לא מפסיקים לשגות, רק שאז אף אחד לא טורח לשים לב לזה.. או שפשוט אנחנו מתעקשים לקרוא לטעויות האילו "סלנג"

 

[17112]

הבנת נכון עכשיו איך אני מתפתרת

מהלחץ והחרדות האלו?

 

[sweetdreams]

אז אני מפנה אותך לפיסקה האחרונה..

של ההודעה הקודמת שלי.. ומעבר לזה, תתרכזי בקשר שלך עם החברות שלך, ולא עם ההורים שלהן.. בסופו של דבר, הורים רוצים את מה שטוב בשביל הילדים שלהם. אם הקשר שלך עם של הבנות שלהם הוא טוב, אז אין סיבה שההורים יחשבו עלייך דברים רעים, אפילו אם מתפלחת לך שגיאה בשפה כשאת מדברת איתם פה ושם.. (כמה כבר יוצא לך לדבר איתם??)

 

[17112]

כשאני צריכה את עזרתם להכנת הפתעות

או שאני באה לבקר והם רואים אותי ומתחילים שיחה וזה

 

[sweetdreams]

אני חושבת שהבהלה שלך היא כמו נבואה

שמגשימה את עצמה.. את מכניסה את עצמך ללחץ מיותר עוד לפני שאת מתחילה את השיחה איתם. וכתוצאה מזה את מתחילה לגמגם ולטעות, והלחץ שלך רק גובר.. פשוט תביני ותסבירי לעצמך שאין כאן שום סיבה לחשוש, וממה את כבר מפחדת? שיחשבו עלייך דברים רעים?? ועל מה, על זה שאת לא מדברת אנגלית שוטפת כמוהם?? תחשבי לעצמך: האם את שופטת אנשים שעושים שטויות בעברית?? אני מאמינה שלא. אז למה את חוששת שהם ישפטו אותך?? וחוץ מזה, את מנהלת קשר חברות לא איתן, אלא עם הבנות שלהם.. תדאגי שהחברות שלך יחשבו עלייך דברים טובים, ובכך תרוויחי אוטומטית את אותו היחס גם מההורים שלהן..

 

[sh53]

שאלה בבקשה

למה חשוב לך להתחבר עם האמהות? למה לא להישאר עם בנות גילך? זה לא שאת מתארת שיחה שהיתה "פתאום" ואז מצאת את עצמך לא מוכנה לתשובה שביקשו.

 

[17112]

פשוט קרה כמה פעמים

שהתקשרתי להורים ע"מ לקבל אעיזו שהיא אינפורמציה בלי ידיעתן כדי להכין איזו שהיא הפתעה או משהו כזה או שבאתי פגוש את אחת מהן והוים היו אז אי אפשר להתעלם. כמו פעם אחת שבאתי ואימא של אחת מהן זיהתה אותה ובאה לפטפט וזה.

 

[sh53]

איך היית מגדירה את מערכות היחסים

שלך עם ההורים של החברות שלך? יחס של כבוד? יחס של חברות (סחבקיות)?

 

[17112]

אהה אני מאוד מכבדת אותם אבל גם

די נהנתת בסופו של דבר לבר איתם ותחוק איתם וכשזה קורה זה נראה לי די הדדי.