שוב פעם זה קורה

[fall to pieces]

שוב פעם זה קורה

חזרתי עכשיו הביתה והשתנה לי המצב רוח בשניה הכל היה בסדר למה פתאום אני חייבת לבכות ואני לא יודעת למה הדמעות לא מפסיקות לרדת הלילה אני לא אשן אני כבר יודעת את זה ואני אבכה עד שכל הכרית תרטב שהעיניים יהיו אדומות עד שהדמעות יגמרו והבכי יהפוך לקול כי אני חייבת לבכות אבל אין דמעות אז בוכים בקול כמו אז בימים שלפני הלוויה ימים שאני לא אשכח ימים שאני לא אפסיק לבכות עליהם ואין לי למי לבכות אין מי שיחבק אותי אין מי שינגב את הדמעות אין אף אחד עוד לילה ללא שינה

 

[MaYa 181]

../images/Emo24.gif

היי לך... נורא נורא מרגש ועצוב לקרוא את מה שכתבת. אין מה לעשות...כולנו עוברים את הרגעים הנוראיים האלה.. ותראי,אין לי מה להגיד לך ,חוץ מזה,שהכאב שלך עדיין נורא טרי,תני לזה זמן.את צריכה להתאבל. באמת מרגש...

כואבת את כאבך... ואת לא לבד.

 

[fall to pieces]

תודה על התגובה=)

 

[osnatiii]

אויי כמה שזה נכון גם לגבי

מחזקת אותך מאוד

 

[fall to pieces]

תודה

 

[תמימו]

אין למי?

יש כרית וגם זה משו... תראי, אני לא יודעת למה אבל ממש אוהבת לקרוא אותך. קודם כל זה טוב שאת ממשיכה לכתוב, אפילו אם רק כאן, וזה כנראה גם טוב שאת בוכה. אומרים שזה טוב לבכות. שזה סוג של פריקה. אני באמת לא יודעת. אבל עזבי את זה, אני בכנות מקווה שכן יהייה לך מישהו שיחבק ומישהו לבכות לו ומישהו שסתם יהייה שם בשבילך.

 

[fall to pieces]

אוהבת לקרוא אותי?

חח לא חשבתי שאני כותבת מי יודע מה.. ולא חשבתי שזה יכול להיות מהנה כן, אין לי לפחות מי שאני רוצה שיחבק אותי לא כאן גם אני מקווה תודה לך