צוקריה שלי
אני לא מתיימרת לענות לך על שאלה שאין לי מושג ירוק בה, אבל אומר לך מה שכן הרגשתי כשקראתי אותך עכשיו- שלחשוב על IVF עכשיו זה מוקדם, מוקדם מדי. טומנם פספסת פעמיים ביוץ, שאין מילים לתאר את התסכול, רק אגרופים בקיר יתארו זאת, אבל זה עדיין לא מספיק. אני לא יודעת אם יש לך פרוטקציות בקופ"ח שלך (עקב הקשרים המשפחתיים הענפים), אבל קשה לי להאמין שאיזה רופא יאשר IVF בלי שעשית אפילו מחזור זריקות אחד. אני עשיתי הזרעה אחת עם האיקא וחמש עם זריקות, וכשרצינו לעבור ל-IVF ונופפתי בשלל הזרעותי, הרופא (לב רן) אמר שהזרעה עם איקאקלומין לא נספרת במנין ההזרעות הדרושות לפני ההפניה ל-IVF. אבל זו לא הנקודה החשובה, מה שחשוב זה שלאור 2 הפספוסים האחרונים (תרתי משמע), את צריכה פרוטוקול אחר, כזה שיאפשר שליטה על הזקיקים והביוץ. נראה לי שעקב כך כדאי יהיה לזנוח את האיקאקלומין לטובת זריקות המאפשרות שליטה טובה יותר, ואולי לשלב דיכוי כלשהו. את צריכה לראות איך את מגיבה להורמונים המוזרקים לפני שאת בכלל מגיעה ל-IVF, ואת עלולה (רחמנא ליצלן) גם להיכנס להריון מפרוטוקול שישמור את הביוץ שלך לעיתוי הנכון. לא עניתי על השאלה שלך, אני יודעת שאת משתוקקת לתשובה, בעיקר חיובית, במצב שלך, אבל את בטח יודעת שהכל נתון בידי המזל והגורל, ואם אף אחת לא הצליחה (או לא כתבה שהצליחה), אין זה אומר שאת לא תצליחי, ולהיפך. את יכולה לדמיין לעצמך סוכריה על מקל, גדולה, עגולה וצבעונית שכזאת, בהריון? אני כן. סוכריה עם בטן, סוכריה קטנה בתוכה
תשכחי את החודש (על משקל Forget Paris) ותתחילי לעשות שריר לקראת הזריקות
נשיקה ממני, מרב