שוב פיספסתי???

[סוכריה על מקל]

שוב פיספסתי???

היום היום ה-16 למחזור. בד"כ אני מבייצת ביום ה-17. E2 אתמול היה 342. בלילה (ממש לפני שנרדמתי) היה איזשהו כאב בשחלה השמאלית (שם נצפה הזקיק המוביל ביום ראשון), אבל ניחמתי את עצמי שזה רק כאבונצ´יק חלש וזה עוד לא זה. יש לי תור ל-US לערב, בשאיפה להזרעה מחר. אבל היום אין שום כאב. בבקשה תגידו לי שלא יכול להיות ששוב פיספסתי!!!

 

[מרב.]

וואוו, סוכריונת,

אני לא יודעת, אני מניחה שבדיקת הפרוגסטרון ואולי ה-US יוכלו לתת תשובות, אבל איך זה יכול להיות? אני חושבת שאת צריכה להיות במעקב צמוד ואפילו יומיומי בימים האחרונים והקריטיים לאור נטייתך להפתיע. אני מקווה מאוד שלא הברחת ביוץ בדלת האחורית, ועוד יותר מקווה שאיך שלא יהיה- הנס יתרחש החודש הזה. נורא כאב לי לקרוא לפני מספר ימים שאת כבר מתרגלת לשגרה של הטיפולים, לא בוכה כשמגיע המחזור ופחות מרגישה את הרצון המפעם הזה. זה כואב, כי זה הזכיר לי שפעם הייתי אחרת, פעם רציתי עד כאב, זה הזכיר לי שזו שגרה והיא אינה חייבת להיות כזו, וזה אמר לי שאת עייפה, שמנגנון ההדחקה התחיל לעבוד ולעשות את שלו, לטשטש את הכמיהה העמוקה הזו לתת מודע, למעבה הראש, כדי לא להתרסק לרסיסים כל חודש מחדש, כי נהיה כבר קשה להדביק את הרסיסים האלו... מחבקת, סוכריה מתוקה, מרב

 

[סוכריה על מקל]

קראתי ומיד נפרץ הסכר

אני עדיין רוצה עד כאב, אני עדיין בוכה בכל פעם שאני מרשה לעצמי לחשוב על זה, אבל אני כבר לא מצפה שזה יקרה, אני כבר לא אופטימית כמו שהייתי. החיוך עדיין יושב על הפרצוף, אבל הוא מביע יותר מרירות מאשר תקוה, וזה מצב שממש לא רציתי להגיע אליו. אני פשוט כבר לא מאמינה שזה יקרה לי. ד"א, קיבלת את המייל ששלחתי לך? למיילים שלי יש נטיה בזמן האחרון לא להגיע ליעדם.

 

[מרב.]

כן- אני אענה היום, זו אני העצלנית../images/Emo3.gif

ולא המחשב שלך שאשם. סוכריה, אל תאבדי את הניצוץ, אני מבינה אותך כל כך, אבל זכרי שלפעמים צריך את הניתוק הזה, אחרת אפשר להשתגע (ולא על דרך המליצה). הלוואי שהלהבה שלך תוצת באש יקרות מרב

 

[סוכריה על מקל]

אם ככה אז הכל בסדר, take your time

 

[yaelhul]

סוכריונת, קראתי, וגם אצלי מתחילות

לבצבץ הדמעות כשאני נזכרת במצב שאת מתארת. עם כל הרצון והתקווה, גם אצלי האופטימיות והאמונה בכך ש"זה יכול לקרות כבר בטיפול הזה" הלכה ונסדקה, הלכה והתפוררה מטיפול לטיפול. רציתי נורא, קיוויתי בלי הפסקה, אבל כמעט הפסקתי להאמין. הגעתי למצב בו בכל טיפול אמרתי לעצמי ולאיש - "בטיפול הבא זה יצליח" ולו כדי למזער את נזקי ההתרסקות שידעתי שתהיה מנת חלקי עם בוא השלילי. גם אצלי החיוך כבר היה כמו זה של פיירו - הליצן הבוכה, למרות שניסיתי להילחם בזה בכל כוחי. אצל האיש שלי כמעט נגמר מאגר החיוכים לגמרי. אז לאור (או לחושך) הקושי העצום שלך, אני רוצה לשלוח לך את החיבוק הכי חם ואוהב שאני מכירה, וסלסלת אופטימיות קטנה מכוסה במפית. כשתרגישי שאת מוכנה להשתמש בה - את מוזמנת. בתקווה לימים קלים יותר.

יעל

 

[סוכריה על מקל]

תודה, חו"לית

אני יכולה בינתיים להשתמש במפית לנגב את הדמעות? כל תגובה שאתן כותבות רק גורמת לי לבכות יותר

 

[מרב של ערן]

כמה שאני רוצה להגיד לך שלא

פספסת, אבל אני יכולה רק לקוות איתך שה-US הערב יתן תקווה. לא יכול להיות שניתן לביוץ שלך שוב להתחמק בלי הודעה מוקדמת בשלושה העתקים. מחבקת ומקווה לטוב מרב

 

[סוכריה על מקל]

תודה, מתוקה.

 

[נועם@בת]

מקווה אמוד שלא פספסת כלום סוכריונת

פספוסים זה בידור להמונים, לא משהו רציני וחשוב כל כך

מן הסתם זה סתם כאב קטן ושולי ולא שייך. אולי את באמת צריכה מעקב יומיומי כזה, כדי לתפוס את הביוץ שניה לפני שמתחיל. מחזיקה לך אצבעות

נועם

 

[סוכריה על מקל]

תודה, נועם

הלואי שאת צודקת... אני אדע עוד שעה וחצי. ונחשי מי לא זז?

 

[יעל@]

סוכריונת

למה את חושבת שפספסת, אולי הדברים מתקדמים לקראת... בכל אופן בטח בקרוב תדעי הכל אצל הרופא. גם לי תמיד יש את התחושה והפחד שאולי זה יתפספס... אבל אין סיבה באמת שזה יקרה. חיבוק גדול, והצלחה בהזרעה, יעל

 

[סוכריה על מקל]

תודה, יעלי

הבעיה היא שהפחד שלי קצת מבוסס - חודש שעבר היה פיספוס של יום, והתפקששה לי ההזרעה בגלל זה

 

[יעל@]

סוכריה

אני יודעת אבל בכל זאת, זה שזה קרה חודש שעבר זה לא אומר שזה יקרה שוב... ממש מקווה בשבילך שהכל בסדר, חיבוק גדול יעל

 

[אולה *]

מתוקה שלי, אני מאוד מאוד מאוד מקווה

שלא פיספסתם שוב. תעדכני אותנו, טוב? וד"א, אני מתכננת ללכת למפגש בבילינסון. נכון, שגם את התכוונת?

אולה

 

[סוכריה על מקל]

כן, אני בהחל מתכוונת להגיע

יהיה יופי לראות אותך שם...

 

[סוכריה על מקל]

עדכון מרגיע

אין לי כאבי ביוץ כי הזקיק שלי עצלן - רק 16 (ביום ראשון היה 13.5). מחר אולי כוריגון ומחרתיים הזרעה (כדי שלא ניכנס לשבת). החיוך שלי חזר אלי

 

[יעל@]

סוכריה

את רואה, הוא רק קצת גדל זה הכל... יופי, ממש שמחה בשבילך, יעל

 

[רומי^^]

סוכריה מתוקה על מקל...../images/Emo6.gif

איזה יופי. ואני עוד תכננתי להכין לך את חיקי כדי שתוכלי לבוא לבכות בו....מה שמראה שתמיד, אבל תמיד - חייבים להיות אופטימיים עד שזה נגמר!! שמחה כל כך כל כך שעוד לא "התבייצת" - ומקווה שהפעם, לאור הלחץ שלך, הביצית והזרע יבינו כבר את הרמז ויעשו לך בי"ס משלהם... קבלי אצבעות לרוב.

 

[נועם@בת]

גם החיוך שלי חזר ../images/Emo13.gif