שוב - מיסחור ואלימות

[ליליה והגמדים]

לא נראה לי

זה נשמע ממש איום, כמו לשלוח מכתב מעו"ד על משהו. אנחנו צריכים "לחיות" עם הילדים וההורים שלהם עוד ארבע שנים ביסודי ואולי גם בחטיבה ובתיכון. אישית אני מעדיפה - היות וזה כבר טופל ע"י המורה - לשוחח עם ההורים במדורת ל"ג בעומר, עם בירה ביד. ידידותי ולא מאיים.

 

[ליליה והגמדים]

תוספת

זה נכון כמובן לכתה שלנו, שיש בה הרבה מפגשי משפחות. לא כל כיתה היא ככה ולא תמיד השיחה ה"ידידותית" היא התשובה.

 

[אבא גאה]

אם היה חשש שהבן שלי

יועמד שוב במרכז מעגל שפוף ובוכה..... הייתי ניגש ומדבר עם הילד המכה בתקיפות. צטער, עם כל הכבוד יש לי רק דבר אחד בראש. הילד שלי. אני רוצה לציין שאם הבן שלי היה הילד המכה, הייתי מתייחס לזה בחומרה רבה מאוד מאוד..... השאלה היא כיצד מתייחסים למקרה ההורים של הילדים המכים?

 

[ליליה והגמדים]

כרומוזום Y מכה שנית

ישבתי פעם עם מישהי ואיזה אבא בא לצעוק על הבן שלה כי הוא רב עם הבן שלו. למחרת היתה לאיש הזה תלונה במשטרה. שווה לנהוג בכל מקרה לגופו וגם במצבי דחק - לחשוב מעל לחגורה ולא מתחתיה

 

[אבא גאה]

יש הבדל בין שני ילדים שרבים

לבין ילד שעומד במרכז מעגל וילדים אחרים מתעמרים בו. בכל מקרה הייתי מנסה קודם להתלונן על הילד במשטרה....

 

[חני ב]

ועוד משהו אחד קטן

אין דבר כזה "המורה לא מספיקה". זה צריך להיות דבר ראשון בסדר היום שלה. לא טיפלה? זה כבר משהו אחר.

 

[אלדורית]

התכוונתי לכך שההתערבות שלה

לא מספיקה.

 

[חני ב]

מאד מקווה שבמקרה הנוכחי

היא תספיק ואין לה בכתה שלה ובכתה הגבוהה יותר כאלה בריונים.

 

[אלדורית]

גם אני מקווה כך!

 

[ליליה והגמדים]

אלדורית, זה מאוד תלוי במורה

אצלינו היא נהדרת ובהחלט "מספיקה".

 

[אלדורית]

אני שמחה לשמוע. התמזל מזלכם

ושוב, אם תחזרי אחורה תראי שכל הדיון מתחיל במילה "אם". אם הייתי חוששת שזה יחזור שנית ושהילד שלי יפגע (היינו, שהמורה לא מספיקה, שהילדים האלה אלימים וששיחה עם ההורים לא תעזור--למרבה הצער שיחה עם ההורים נראית לי אופציה מאוד לא בטוחה, ויש הורים מעטים שהייתי מרגישה טעם לפנות אליהם. ממקרים שונים שנתקלתי בהם אישית או מסיפורי חברות, הורים מתגלים לעיתים קרובות ככיוון לא מוצלח: בין שהם מברנז'ת "ילדים צריכים להסתדר ביניהם בלי התערבות מבוגרים" ובין שהם מאסכולת "הילד שלי אמר שהוא לא עשה את זה ואני מאמין לו ולא מעניין אותי מה את מספרת"). בקיצור רק אם כל זה היה מתקיים, כמוצא אחרון (לפני מה? פניה למשטרה? אני לא יודעת) הייתי מנסה לדבר איתם בעצמי. למרות ההערות של חני זה נראה לי לגיטימי. אני מוכרחה לומר שיחס עדין מדי כלפי אלימות פיזית אצל ילדים נראה לי ממש מסוכן. מפחיד אותי לחשוב על "בני טובים" חמודים שאף אחד לא עוצר אותם כשהם קטנים, שכולם מטפלים בהם בכפפות של משי, והם גדלים בהרגשה שהכל מותר להם (ומגיעים לכותרות ברצח, כמו הרצח של נהג המונית דרק רוט ואחרים, או באונסים קבוצתיים).

 

[חני ב]

אלדורית, אני מסכימה איתך עם כל מילה

וכמורה וכאמא אני מכירה את התשובות וההתממות ש "לא יכול להיות שהילד שלי עשה א,ב,ג". אבל, אני שוב אומרת, אסור לנו לפנות לילד אחר כאשר הורי הילד השני לא בתמונה.

 

[לורליי43]

חני רק מעדכנת אותך לגבי החוק

היא לא קובעת אותו. הכל תלוי בהורי הילד- אם הם יחליטו להגיש נגדך תלונה במשטרה, המשטרה תבדוק את הענין.

 

[חני ב]

../images/Emo127.gif

 

[אלדורית]

כתבתי תשובה שאבדה

אבל בקיצור: לא נראה לי שיש הבדל מהותי בין פניה ענינית לילדים לבין מה שקורה הרבה בגינה הציבורית: הורים שמבקשים מפעוט אחד שיחזיר משהו שלקח לפעוט שלהם או שיפסיק להרביץ לו. גם זה "לא נעים" לפעוט שפונים אליו. לא נראה לי שמעל גיל מסוים אסור להמשיך לפנות בדברים לילדים (בלי איום) על מנת להגן על הילדים שלך. אם יש לך מראי מקום מדוייקים לאיסור כזה בחוק, אשמח לראותו. כשמה שמונח על המאזניים הוא שלום הילדים שלי, ואני חוששת שיפגעו ברצינות שוב, אני מוכנה גם לעמוד למשפט על פניה כזאת. נראה לי די פרווה יחסית למה שהיה מתחשק לי לעשות למי שהיה מציק לילדים שלי. היטפלויות בריוניות מהסוג הזה הן מסוכנות ביותר ועלולות, בנסיבות מסויימות, אם נותנים להן להדרדר ולהמשיך, לעלות גם בחיי המותקפים (ולא רק ישירות, אלא גם בעקיפין: בהתאבדות המותקף--ואין לי מראה מקום כי קראתי מזמן ולא זוכרת איפה).

 

[אלדורית]

אופס, לא אבדה../images/Emo163.gif../images/Emo9.gif

 

[kokopeli1]

על פניו נראה שהעיניין בטיפול

כתבת שהמורה דיברה עם ההורים שהתייחסו לזה ברצינות, וגם דיברה, בנפרד עם הילדים. הייתי מצפה דוקא מההורים שיפנו אליך ויספרו לך איך הם מטפלים בעיניין, אבל זו כנראה ציפיה של תמימות. צריך, כמובן, לעקוב אחר התפתחות העיניינים, ובעיקר עם עומר פוחד ללכת לבית הספר, לטפל בזה במישור הזה. אבל ישנם כאן עוד שני מישורים חשובים שהעילת: האחד - הכלים שאת נותנת/תתני לעומר להתמודד עם מצבים כאלה בעתיד (בתקווה שלא יהיו שוב, כמובן, אבל בואי לא נהיה שוב תמימות). השקפת עולמי, ואפילו שזה "פרס לטרור", לתת להם את הגוגואים, שום חפץ לא שווה את השלמות הפיזית והרגשית שלך, ואח"כ טפלו בזה מיידית במישור ה"דיפלומטי". פניה למורה, למנהלת, להורים, דרישה להחזרת הגוגואים, ברקשת סליחה פומבית (ואילי משהו בסגנון של "ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו"), ועם צריך, גם ענישה חמורה. בנוסף, כמובן, חיזוק והדגשת החוסן שבוויתור, כמה שהוא חזק יותר, אמיץ יותר, חכם יותר, בכך שהוא לא נכנס לסצינה של אלימות. השני - וכאן זו, עם אני לא טועה, לא הפעם הראשונה, טיפול בגורמים המסחריים שנכנסים לבית הספר. פניה שצריכה להגיע עד למרד החינוך, אם צריך, כדי למגר את התופעה הבלתי נסבלת הזו. חיזקו ואימצו

 

[ליליה והגמדים]

סביר להניח שאני לא אשוחח עם הילדים

אולם אני בהחלט במעקב אחרי העניין. יש הזדמנויות למפגש עם ההורים - למשל, מדורת ל"ג בעומר - שאני יכולה לדבר איתם בלי ליצור מתח של "להתקשר במיוחד". לגבי החיזוקים לעומר - אני עושה כמיטב, אני לא בטוחה שהמיטב שלי קולע למטרה או מספיק....כל רעיון יבורך.

 

[לאה_מ]

בעניין הילדים - זה גם מה שאני הייתי

עושה - משאירה את זה בשלב זה בטיפול ביה"ס, שנשמע בסדר מהתיאור שלך, ומחליטה מאוחר יותר, כשתהיה הזדמנות לדבר עם ההורים, האם השיחה הזו נחוצה. לגבי הגוגואים - גם אצלנו חילקו, וגם אני אמרתי לשירה שגוגואים באים בתוך משמש ולימדתי אותה את המשחק המקורי, שהרבה יותר הלהיב אותה מהפלסטיק. בכל אופן, לא נראה לי שזה "תפס" בביה"ס של הילדים שלי. בינתיים אני רואה יותר קלפי יו-גי-הו מגוגואים

ולגבי עומר - כל חיזוק, על כל דבר, זה בהחלט לא חייב להתייחס ישירות לאירוע הזה. ואני כן הייתי מחזקת אותו על העמידה שלו על שלו, ועל כך שהוא סיפר לך.

 

[ליליה והגמדים]

היום סיפרנו את זה אצל סבתא

והוא קבל חיזוקים מכל המשפחה