י ר ח סגול
New member
שוב חוזר הניגון (ט')
מדהים איך תמיד אני חוזרת לפה.... המקום הראשון שעולה לי בראש לבוא אליו. אתמול ראיתי סרט... ונשאלה שם שאלה "מה הדבר הכי נורא שעשית בחייך?" בתום לב דיסקסתי על זה עם השותף שלי... (לא הצלחתי להירדם כל הלילה). היה לי כלכך קשה להחליט מה מבין כל הדברים שעשיתי בחיי הוא הנורא מכל. העבר כלכך שב והציף אותי. עדיין. כלכך קשה לי עם עצמי עכשיו. כלכך קשה לי להסתכל עכשיו במראה ולראות אותי. זה לא משנה לי עכשיו מה אני היום. יש בי כלכך הרבה צלקות שכואבות לי עכשיו. השאלה הזו הציפה כלכך הרבה כעס עצמי וסלידה. וכלכך קשה לי לסלוח. למה תמיד צריך לסלוח מחדש? למה זה לא רק פעם אחת לתמיד? למה כל הלילה אמרתי לעצמי "את בן אדם טוב" רק כדי שאוכל לישון? למה לא האמנתי לעצמי? ביקשתי את סליחותיי. סלחו לי. עברתי תהליך כה ארוך בלסלוח לעצמי. איך עכשיו אני שוב באותה הצומת שבה אני רואה את עצמי אז וכלכך שאנת את מי שהייתי שאני לא מסוגלת לראות אותי היום? אני יודעת שהיום אני שונה. אני יודעת שהיום אני הולכת בדרך אחרת. אני יודעת שהיום אני בחיים לא אעשה את מה שעשיתי אז. אני לא אפגע ככה באנשים או בעצמי. אבל זה כלכך כואב להרגיש את זה עכשיו כאילו זה עדיין כאן. מה שאני היום לא מבטל את מי שהייתי. ואני מבינה את עצמי. אני מבינה מאיפה פעלתי ולמה. אבל אני פשוט לא יכולה לשכוח את זה. ואני כלך רוצה. זה יותר מדי כואב.
מדהים איך תמיד אני חוזרת לפה.... המקום הראשון שעולה לי בראש לבוא אליו. אתמול ראיתי סרט... ונשאלה שם שאלה "מה הדבר הכי נורא שעשית בחייך?" בתום לב דיסקסתי על זה עם השותף שלי... (לא הצלחתי להירדם כל הלילה). היה לי כלכך קשה להחליט מה מבין כל הדברים שעשיתי בחיי הוא הנורא מכל. העבר כלכך שב והציף אותי. עדיין. כלכך קשה לי עם עצמי עכשיו. כלכך קשה לי להסתכל עכשיו במראה ולראות אותי. זה לא משנה לי עכשיו מה אני היום. יש בי כלכך הרבה צלקות שכואבות לי עכשיו. השאלה הזו הציפה כלכך הרבה כעס עצמי וסלידה. וכלכך קשה לי לסלוח. למה תמיד צריך לסלוח מחדש? למה זה לא רק פעם אחת לתמיד? למה כל הלילה אמרתי לעצמי "את בן אדם טוב" רק כדי שאוכל לישון? למה לא האמנתי לעצמי? ביקשתי את סליחותיי. סלחו לי. עברתי תהליך כה ארוך בלסלוח לעצמי. איך עכשיו אני שוב באותה הצומת שבה אני רואה את עצמי אז וכלכך שאנת את מי שהייתי שאני לא מסוגלת לראות אותי היום? אני יודעת שהיום אני שונה. אני יודעת שהיום אני הולכת בדרך אחרת. אני יודעת שהיום אני בחיים לא אעשה את מה שעשיתי אז. אני לא אפגע ככה באנשים או בעצמי. אבל זה כלכך כואב להרגיש את זה עכשיו כאילו זה עדיין כאן. מה שאני היום לא מבטל את מי שהייתי. ואני מבינה את עצמי. אני מבינה מאיפה פעלתי ולמה. אבל אני פשוט לא יכולה לשכוח את זה. ואני כלך רוצה. זה יותר מדי כואב.